התובע עשה דין לעצמו ומתחילת לימודיו ולאחר העתקת מקום מגוריו החל את החלוקה בשעות הבוקר המוקדמות מבלי לעדכן את מנהליו עד כדי השארת חבילות בדלת הבית כשהנמען אפילו לא קם משנתו וללא קבלת אישור הנתבעת, על מנת שיוכל להספיק ללימודיו.
עיון בכתב התביעה ובתצהיר התובע מעלה כי התובע ציין שלל סיבות בגינן טוען הוא כי התפטר וכי יש לראות בהתפטרות זאת כדין מפוטר, ואילו הנתבעת טוענת בכתב הגנתה כי לא הרעה את תנאי עבודתו של התובע.
לפיכך, משקבענו כי שכרו הממוצע של התובע לצורך חישוב פצויי פיטורים עמד על סך של 11,181 ₪, נחשב את שווי יום החג כנגזרת של סכום זה. לפיכך, אנו קובעים כי שווי יום לעניין רכיב תביעה זה יעמוד על סך של 508.22 ₪ (11,181/22 ₪), ומכאן שזכאותו של התובע לדמי חגים עומדת על סך של 13,213.9 ₪ (26×508.22).
...
משכך, גם אם כתב התביעה היה כולל רכיב של שעות נוספות, לא שוכנענו כי התובע עמד בנטל הראשוני, שכן גרסתו בנדון נסתרה כמפורט לעיל.
בכל הנוגע לרכיב התביעה בגין הלנה, לא שוכנענו כי בנסיבות העניין יש הצדקה לחייב ברכיב זה, נוכח המחלוקות נשוא התיק דוקביעותינו לעיל ושעה שרכיב זה נטען רק באופן כללי.
סיכום
הנתבעת תשלם תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן:
פיצויי פיטורים בסך 38,201.74 ₪ ותגמולים בסך 26,262 ₪.
