תביעת התפטרות מורה בשל הרעה בתנאי עבודה

שלוש סוגיות עיקריות מונחות בפנינו – האחת – בנסיבות בהן לא חודש חוזה הנתבעת לאספקת שירותי אבטחה לבית החולים הלל יפה והתובעים לא קיבלו הצעתה למקומות עבודה חלופיים בשל הרעת תנאים כטענתם, האם יש לראות בתובעים כמי שהתפטרו כדין מפוטרים? שתיים – בדיקה וחישוב הפרישי השכר והזכויות להם טוענים התובעים, ככל שטענותיהם ימצאו מוצדקות.

אכן נכונה טענת התובעים כי פרשת ניצנים מורה כי מקום בו העובד לא קיבל מנוחה של 36 שעות טרם עבודתו ביום המנוחה העבודה במוצ"ש תיחשב כעבודה במנוחה שבועית.

...

20,820 ₪ = 186*27*4.166*99.5% 20,547 ₪ = 20,820-273 לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה.

רכיבי התביעה בדין דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, אי מתן מכתב פיטורים ודמי נסיעות נדחים בזאת.

דרישת הנתבעת לקיזוז תמורת הודעה מוקדמת נדחית.

ברקע הבקשות תביעה שהוגשה על ידי התובעת, חברת ברן טכנולוגיות מתקדמות (1986) בע"מ (להלן גם - החברה) לסעד הצהרתי לפיו הנתבע סיים את העסקתו בחברה בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים, וכי בהתאם להסכם העסקתו, מלוא הכספים שנצברו עבורו ברכיב הפיצויים בפוליסת ביטוח המנהלים ובקרן הפנסיה שייכים לחברה וניתן להחזירם לידיה.

אמנם, לטענת החברה המסמכים המבוקשים עשויים לסייע לה להוכחת הטענה כי הנתבע התפטר לצורך הקמת העסק החדש ולא עקב הרעה בתנאי עבודתו כנטען בכתב ההגנה.

בקשת הנתבע לגילוי מסמכים – מתקבלת באופן חלקי, כך שאני מורה לתובעת לגלות לנתבע את מלוא דוחות הנוכחות בתקופת העסקתו אצלה בתצהיר ערוך ועשוי כדין תוך 30 יום מהיום.

...

משכך, בקשה זו נדחית.

סוף דבר בקשת התובעת לגילוי מסמכים – נדחית.

בקשת הנתבע לגילוי מסמכים – מתקבלת באופן חלקי, כך שאני מורה לתובעת לגלות לנתבע את מלוא דוחות הנוכחות בתקופת העסקתו אצלה בתצהיר ערוך ועשוי כדין תוך 30 יום מהיום.

] "הפררוגטיבה הניהולית אינה מילת קסם המעניקה למעסיק כוחות בלתי מוגבלים המשוחררים מביקורת. הפררוגטיבה הניהולית היא כוח אשר יש להפעילו בתום לב, בשום שכל, באיזון ותוך בחינת עניינו של העובד העלול להפגע מן המהלך שנעשה מכוח אותה פררוגטיבה". נוסיף, כי כאשר מעסיק מעוניין לסיים את עבודתו של עובד הוראה עליו לעשות כן עד סוף חודש מאי כדי ליתן לו היזדמנות למצוא מקום עבודה חדש[footnoteRef:58].

לפני הגשת התביעה, לא הצביעה התובעת על הרעת תנאים בגין שיבוצה לעבודה בגן "אגדה 2", וכל טענותיה נטענו לראשונה רק לאחר הגשתה וחלקן אף מהוות הרחבת חזית אסורה.

הסעיף הרלבנטי לענייננו הוא סעיף 11(א) לחוק, הקובע כך: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים". הלכה היא כי עובד הטוען לזכאות לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11 לחוק פצויי פיטורים צריך להוכיח שלושה תנאים מצטברים: האחד, שהייתה "הרעה מוחשית" בתנאי עבודתו או שהיו "נסיבות אחרות" שבהן לא ניתן היה לידרוש ממנו להמשיך בעבודתו; השני, שקיים קשר סיבתי בין אותה הרעה או אותן נסיבות להתפטרות; השלישי, שנתן למעסיק התראה סבירה על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההפרה, ככל שניתן לתקנה[footnoteRef:76].

...

הכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, עדויותיהם והראיות שהוצגו לפנינו מצאנו כי התובעת לא זכאית לפיצוי בגין פיטוריה בתחילת שנת הלימודים, כפי שיפורט להלן.

לעניין הטענות הנוגעות לאופן ניהול הגן על ידי גב' בריי נציין כי לא מצאנו שיש בהן ממש.

אי לכך, התביעה לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש – נדחית.

סוף דבר התביעה נדחית.

] היו"ר וחבר הוועד הצהירו, פה אחד - כלומר באופן זהה לחלוטין - כדלקמן (דייקנו בציטוט, ואנו מתחשבים בכך שהתצהירים נכתבו בשפה שאינה שפת האם של המצהירים): "המורים והמורות בבית הספר, מטעמים דתיים[footnoteRef:2], לא מילאו אחרי תנאים משרד החינוך, סיבה שבגללה נאצלה הנתבעת ביום 25.09.2014, לבקש להחזיר למשרד החינוך את כספי קרן ההשתלמות ששילמו לבית הספר מאת התקציב ם המגיע לה ובפועל משרד החינוך קזז את הסכומים המגיעים לו עבור קרן ההשתלמות שלו (אנו קובעים כי הכוונה למילה "שלא" - זו הערה של בית הדין) שולמו למורים, לכן אין לתובעת זכות לתבוע קרן הישתלמות, שויתרה עליו, ואשר הוחזר למשרד החינוך בזמן עבודתה מנהלת בבית הספר, לאחר 14 חודשים על עבודתה.

הפרישי פצויי פיטורים בכתב התביעה נטען כי התובעת התפטרה בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

...

אנו מקבלים את טענת התובעת.

מבחינה דיונית, לא מצאנו בכתב ההגנה טענת קיזוז, ועל כן אין בידינו לפסוק סעד לענין זה. בסעיף 23 לתצהיר חבר הועד, מופיעה דרישה, אך אנו פוסקים כי אין די בכך כדי לתקן את התביעה ואת חזית המחלוקת.

סוף דבר אנו מקבלים את התביעה בחלקה, ופוסקים את הסעדים הבאים: פיצוי בגין אי-מסירת הודעה לעובד, בסך 5,000 ש"ח, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין; בגין אי-ביצוע הפרשות לקרן השתלמות, סך של 41,121 ש"ח, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 10.6.2016; בגין אי-תשלום דמי הבראה, אנו פוסקים את הסכומים הבאים: 2,989 ש"ח, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 1.7.2014; 1,411.92 ש"ח, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 1.7.2017; 3,888 ש"ח, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 1.7.2019; 622.05 ש"ח בתוספת ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 1.11.2019; מן הסכומים שנפסקו בגין דמי הבראה יקוזזו סך 14 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.15 עד למועד הקיזוז וכן סך 28 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית 1.8.2016 עד למועד הקיזוז.

בישיבת 24/5/21 בפני כב' השופטת שגית דרוקר, ניתן פסק דין חלקי המורה לנתבעת לשלם לתבוע הפרש שכר עבודה עבור חודש ספטמבר 2017 וכן פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, ברכיב פיצויים וברכיב תגמולים הצדדים הגישו עדויות בתצהירים.

פצויי פיטורים התובע עתר בכתב התביעה לתשלום פצויי פיטורים בטענה שהתפטר עקב הרעת תנאים, בסמוך לתום שנת עבודה.

...

סוף דבר תביעת התובע נגד הנתבעת מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע: שכר עבודה בסך 4,503 (בהתאם לפסק דין מיום 24/5/21) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

התביעה נגד נתבע 2 נדחית.