חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת השתתפות בהוצאות קיר משותף

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בפני תביעה כספית בה עותרים התובעת להישתתפות שכניהם בהוצאות בניית הקיר התומך המפריד בין מגרשיהם בשכונה בקיסריה.
משמכרו הנתבעים את מגרשם לקונה, וזה הגיע להסכמה עם התובעים על הקמת הגדר המשותפת שמעל הקיר התומך ועל נשיאה בעלויות, ומשהקונה לא המחה לנתבעים זכות כלשהיא בקשר להוצאות הקמת הגדר, אין הנתבעים יכולים להיבנות מכך ולעתור להפחתת סכום זה מחלקם בהקמת הקיר התומך, גם לו הייתי מוצאת כי יש מקום להפחתה כזו.
...
בסופו של דבר, לאחר שהמתינו שנתיים וחצי, לא נותר לתובעים אלא להגיש תביעה זו, בה דרשו מהנתבעים מחצית מעלות בניית הקיר התומך, קרי, 13,441 ₪.
התביעה שכנגד משמכרו הנתבעים את מגרשם ולא הוציאו הוצאות כלשהן בכל הקשור להקמת הגדר מעל לקיר התומך הקיים ולאיטומו, הוצאות אותן תבעו בתביעה-שכנגד, דין תביעה זו להידחות.
כן אני דוחה את דרישתם להורות לתובעים לסלק את הגגון, משהתובעים טענו כי הגגון הותקן זמנית עד לפתרון בעיית ניקוז שהיתה בחצר האנגלית, וזה סולק עם פתרון הבעיה, וכן משום שבית המשפט לתביעות קטנות ממילא אינו מוסמך ליתן צווים.
סוף דבר אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 14,221 ₪, וזאת באופן הבא: הפקדון בסך 3,000 ₪ שהופקד על ידי הנתבעים בקופת בית המשפט יועבר לידי התובעים על ידי המזכירות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

תביעתו של התובע היא למעשה הישתתפות בתשלום הוצאות הקיר המפריד שהוא בגדר "מחובר שבמיצר". כידוע סעיף 49 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969, קובע הוראות לעניין הבעלות והשמוש במחוברים שבמיצר (אשר רואים אותם כנכסים בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים) ולפיהן כל אחד מבעלי המקרקעין רשאי לעשות בהם שימוש למטרה לשמה הוקמו וחייב הוא להישתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין.
...
ר' לעניין זה את פסק דינו של בית המשפט השלום בת.א.(נצ') 47708-05-10 ש.י.ן ישועה בע"מ ואח' נ' מרדכי ארבל מפי כב' השופט אחסאן כנעאן [ניתן ביום 7.11.2010] , אשר דן במקרה דומה בו תבעו המבקשים את שכנם בגין עלויות הקמת קיר מפריד הגובל בין המקרקעין השכנים ופסק כי אין לראות בתובענה תובענה שבמקרקעין ולפיכך נפסק כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.
מהאמור לעיל עולה כי דין התביעה להידחות על הסף גם מחמת התיישנות.
לאור כל האמור לעיל והואיל ודי בכל אחד מהטעמים שפורטו לעיל כדי להביא לדחיית התובענה על הסף, לא כל שכן בהצטברותם יחד, אני מורה על דחיית התביעה על הסף ומחייבת את התובע לשלם לנתבעים הוצאותיהם בסך של 2,500 ₪, אשר ישולמו לנתבעים בתוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק .

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2013 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

בפני תביעה כספית בה עותרת התובעת להישתתפות שכנה בהוצאות בניית קיר משותף המפריד בין בתיהם בשכונת נוף כינרת בצפת.
...
גרסת הנתבע הנתבע טען כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות, וכי על התובעת היה להפנות דרישתה להחזר מחצית מעלות הקיר המשותף כלפי הבעלים הקודמים של הנכס.
לאור האמור לעיל, הנני קובע כי על הנתבע לשפות את התובעת במחצית עלות הקמת הקיר בחלק הגבול המשותף בין חלקות התובעת והנתבע בהתאם להצעת המחיר אשר הוגשה מטעם הנתבע.
אשר על כן, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 8,550 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לפני תביעה ע"ס 36,087 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבע לתשלום עבור בניית קיר משותף בין חלקות שני הצדדים.
המדובר בחוזה בעל פה בין שני הצדדים שעליו חל חוק החוזים כחלק כללי, תשל"ג-1973, וכן חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"ג-1970, ובנוסף ולחילופין התביעה נשענת על חוק עשיית עושר ולא במשפט, כן סומך התובע את תביעתו על חוק המקרקעין שקובע כי על כל אחד מבעלי המקרקעין להישתתף בהוצאות הדרושות בחלקים שוים המחוברים שבמיצר.
...
לא שוכנעתי מדבריו שכאילו הנתבע הסכים בכל מקרה לשלם מחצית.
מכל מקום, הנתבע הודה כי עליו לשלם 5500 ₪ ואף להוסיף קצת כדי לפצות את התובע, כי בסופו של יום נראה לי שהדבר הוא גם לטובת הנתבע ולא רק התובע.
אשר על כן אני מקבל את התביעה חלקית ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 9000 ₪, הוצאות סך של 900 ₪ ושכר טרחה עו"ד סך של 2000 ₪ ובסך הכול 11,800 ₪.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בשנת 2019 עלו יחסי הצדדים על שרטון והמנוח עזב את המגורים המשותפים, שכר דירה בבאר שבע כאשר לאחר סיום שנת השכירות, חתם המנוח על הסכם שכירות לשנה נוספת (חוזה שכירות מיום 18.3.19 - נספח ג' לתצהיר הנתבעת; כתב תביעה המציין את הארכת חוזה השכירות לשנה נוספת – נספח ד לתצהיר הנתבעת).
המנוח שינה את כתובתו לכתובת שבה התגורר בפועל והפסיק לשלם לתובעת את הישתתפותו בהוצאות המגורים בביתה בסך של 5,000 ₪.
שנית, עדותה לא נתמכה אף לא בעדותם של בני מישפחה הקרובים (בנה וכלתה) אשר התגוררו ביחידת דיור הצמודה לביתה כאשר יש קיר משותף ועל פי עדותם לו הייתה הרמת קול היה הדבר נשמע בביתם וכאשר על פי עדותם לא היו חילופי דברים קשים בין בני הזוג (עמ' 29 ש' 32 – עמ' 30 ש' 4; עמ' 31 ש' 4-10 לפרוטוקול).
...
לא מצאנו מקום ליתן משקל למניעיו של מר אפשטיין במתן עדותו שכן הכרעתנו מבוססת בעיקרה על עובדות שהוצגו בפנינו ואשר מגובות במסמכים כאשר התובעת לא נתנה הסבר הולם שיש בו כדי לאיין את העולה מאותם מסמכים.
סיכומו של דבר - לאחר ששקלנו את מכלול הראיות שהובאו בפנינו, מצאנו שהתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את טענתה שלפיה, פרידתה מהמנוח הייתה זמנית ונבעה ממצבו הנפשי הקשה.
בנסיבות אלה, משעובר לפטירת המנוח ביום 16.5.20, לא התגוררו בני הזוג יחד תקופה של שנה וחודשיים ולא ניהלו מערכת יחסים זוגית, אין התובעת עונה להגדרת "אלמנת פנסיונר". על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו