בפני תביעה כספית בה עותרים התובעת להישתתפות שכניהם בהוצאות בניית הקיר התומך המפריד בין מגרשיהם בשכונה בקיסריה.
משמכרו הנתבעים את מגרשם לקונה, וזה הגיע להסכמה עם התובעים על הקמת הגדר המשותפת שמעל הקיר התומך ועל נשיאה בעלויות, ומשהקונה לא המחה לנתבעים זכות כלשהיא בקשר להוצאות הקמת הגדר, אין הנתבעים יכולים להיבנות מכך ולעתור להפחתת סכום זה מחלקם בהקמת הקיר התומך, גם לו הייתי מוצאת כי יש מקום להפחתה כזו.
...
בסופו של דבר, לאחר שהמתינו שנתיים וחצי, לא נותר לתובעים אלא להגיש תביעה זו, בה דרשו מהנתבעים מחצית מעלות בניית הקיר התומך, קרי, 13,441 ₪.
התביעה שכנגד
משמכרו הנתבעים את מגרשם ולא הוציאו הוצאות כלשהן בכל הקשור להקמת הגדר מעל לקיר התומך הקיים ולאיטומו, הוצאות אותן תבעו בתביעה-שכנגד, דין תביעה זו להידחות.
כן אני דוחה את דרישתם להורות לתובעים לסלק את הגגון, משהתובעים טענו כי הגגון הותקן זמנית עד לפתרון בעיית ניקוז שהיתה בחצר האנגלית, וזה סולק עם פתרון הבעיה, וכן משום שבית המשפט לתביעות קטנות ממילא אינו מוסמך ליתן צווים.
סוף דבר
אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 14,221 ₪, וזאת באופן הבא:
הפקדון בסך 3,000 ₪ שהופקד על ידי הנתבעים בקופת בית המשפט יועבר לידי התובעים על ידי המזכירות.
