לפנינו תביעת התובע לתשלום השלמת הכנסה לקיצבת אזרח ותיק, כאשר בין הצדדים קיימת מחלוקת – האם נכס מקרקעין אשר הנתבע משייך לתובע אכן שייך לו.
הקדמה
בדיונים שלפנינו השקיעו הצדדים זמן ואנרגיה בנסיון להוכיח שני עניינים, שמתברר כעת מהסיכומים שהוגשו על ידם, כלל אינם רלוואנטים עוד.
כשהגיע לגיל זקנה והחל לקבל קצבת זקנה הוא פנה לקבל השלמת הכנסה לקיצבת אזרח ותיק, כאשר בקשתו אושרה בהתחלה אך לאחר מספר ימים נדחתה, מהטעם, שהכנסותיו עולות על ההכנסה המותרת שנקבעה בחוק לצורך תשלום השלמת הכנסה.
כאשר נישאל מחמוד האם יש ייפוי כח בלתי חוזר או הסכם מתנה שבמסגרתו אביו העביר לו ולאחיו את הקרקע הוא ענה שאין, וכי ההעברה היתה בעל פה.
כשהוא נישאל למה בגיל כה צעיר היה צורך לתת לו קרקע, הוא ענה "אצלנו מתחילים מוקדם".
לאור שינוי העמדה של הנתבע, כי הוא לוקח בחשבון רק את שווי זכויות הבניה בקרקע ולא את שווי הבניה, איננו מתייחסים בפסק דין זה לעדותו של מחמוד לגבי מנין היו לו האמצעים לבנות את הבנין שנימצא על הקרקע.
חוק הבטחת הכנסה הוא חוק סוצאלי אשר מטרתו להבטיח אמצעי קיום מינימאליים למשפחה שנותרה ללא פרנסה ותכלית החוק להעניק גמלה למי שאין לו הכנסה ואינו יכול להפיק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו. תשלום גמלת השלמת הכנסה לתובע אינו עולה בקנה אחד עם תכלית הגימלה, שכן הוכח שלתובע נכסי מקרקעין שבנה גם עם יחד ובעזרת ילדיו ואשר הניבו רווח כספי לתובע.
הינה כי כן, בשים לב לתכלית חוק הבטחת הכנסה, ולעניין הוראותיו בלבד, הכירה הפסיקה עד כה באפשרות כי שווי עלויות הבנייה בדירות שניבנו על מקרקעין של מבקש הגימלה, לא יזקפו לו כהכנסה לעניין זכאותו לגימלת הבטחת הכנסה ולעניין שיעור הגימלה.
בהיותו בעלים, רשאי המוסד לביטוח לאומי לזקוף לו הכנסה בגין שווי זכויות הבנייה.
...
בהערת אגב נציין, כי אמנם לאור השינוי בעמדת הנתבע איננו נדרשים לפסוק בשאלה מי נשא בעלויות של בניית הבנין שנמצא בנכס, ואולם לא שוכנענו שבניו של התובע הם אלו שנשאו בעלויות בניית הבנין.
סוף דבר
מכל המפורט לעיל – דין התביעה להדחות.
נציין, כי שקלנו האם יש מקום לחייב את התובע בהוצאות הנתבע, ואולם לאור העובדה שהתובע החליט לנהל את התביעה בהעדר פסיקה התומכת בטענותיו המשפטיות ובהעדר ראיות ממשיות על העברת זכויות הבניה לבנים, אנו סבורים שיש מקום לחייב את התובע בהוצאות.
