תביעת השכרת רכב, הודעת צד ג' ופרשנות חוזה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 60931-10-13 קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ואח' נ' בלו ליס בע"מ ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט ירון בשן, סגן נשיא תובעת קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ע"י עוה"ד ארליך נתבעים 1.בלו ליס בע"מ 2.איילון בלו ליסינג בע"מ ע"י עוה"ד רפורט - גמרמן 3.רכב הכרמל עוספיה בע"מ – ניתן פס"ד 4.אסף ברזני – ניתן פס"ד צדדי ג' 1.ראמי אבו אל היג'א ע"י עוה"ד אבו-אל-ניל 2.חליל סלאמה פסק דין

הן שלחו הודעות צד ג' למי שרכשו את הרכב בהמשך ומהם התגלגל לידי ברזני.

תוצאה זו הן מנסות להשיג על-ידי הפניה להגדרת "בעלים", שבפקודת התעבורה ובפקודת ביטוח רכב מנועי , שם הוחלו חובות בעלים גם על המחזיק ברכב שכור, או ברכב שחל עליו הסכם של "מקח אגב שכירות". לשיטתן, ריבוי העסקות שנעשו ברכב מחייב שהן לא יחשבו "בעלים". התובעת סבורה ששאלת הבעלות היא בראש ובראשונה שאלה של קניין ויש לבררה בהתאם – ועמדתה נראית לי עדיפה.

היא לא טעונה פרשנות או עדות חיצונית להבנת נסיבות עריכתו או כוונת מנסחיו.

...

הודעת צד ג' נדחית.

בית משפט השלום ברמלה תא"מ 33322-04-18 שלמה תחבורה (2007) בע"מ ואח' נ' פטרן ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אייל כהן תובעת שלמה תחבורה (2007) בע"מ נתבעים 1.שחר פטרן 2.מדינת ישראל מקבלת הודעת צד ג' איכות קייטרינג שולץ 1997 בע"מ פסק דין

עוד טען הקבלן- מבלי שהגיש הודעת צד ד' נגד התובעת- כי מן הדין לדחות את תביעת התובעת ולקבוע כי היא מנועה מלהגיש תביעת שבוב, שכן היא גבתה ממנו דמי ביטוח במסגרת השכרת הרכב ואין היא רשאית להתעשר שלא כדין ע"י קבלת תשלום כפול.

ברובד פנימי יותר- פרשנות ההסכם תיעשה בהכרח לא רק בהתאם להוראות הדין הכלליות, אלא גם בשים לכלל הנתונים הרלבאנטיים, כגון היותו חוזה אחיד שנוסח ע"י הנתבעת; נפקותו של כלל הפרשנות נגד הנסח; בחינת תניית הפטור בשים לב גם ליתר סעיפי החוזה והחובה לפרש את החוזה על פי תכליתו.

טענת הנתבעת לפיה הקבלן אינו יכול לחמוק מהוראות ההסכם ותניית הפטור, ע"י איבחנה בין בעלות ברכב ולבין היותו שוכר הרכב – אינה הגיונית או ראויה וסבירה יותר לטעמי, מן הטענה לפיה תניית הפטור חלה באופן גורף כפי פשוטו של לשון, ובהתעלם מכלל האמור מעלה.

...

לאור כל האמור, מצאתי לדחות את הודעת הנתבעים לצד השלישי.

אשר על כן דין התביעה להתקבל.

כמו כן ישלמו לתובעת אך סך האגרה כפי ששולמה, שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪ ושכר העד בסך 200 ש"ח. בנוסף ישלמו הנתבעים לצד השלישי שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪ והוצאות בסך 500 ₪.

התובעת טענה כי הסכמה כאמור לא ניתנה וכי פרשנות נכונה של החוזה שנכרת בין הצדדים הנה כי התובעת הסכימה לוותר על זכותה לתבוע את הנתבעת 2 בגין נזקים שנגרמו לרכבים בבעלותה רק באשמם של נהגי רכבים אלה.

הס' הרלוואנטי לענייננו הנו ס' 13 לחוזה התקף בין הצדדים (כאמור, המדובר בחוזה שלישי שנכרת בין הצדדים) אשר כותרתו "אחריות בנזיקין וביטוח" ולהלן תוכנו- "הספק יהיה אחראי כלפי המשרד לכל נזק ו/או אובדן שיגרמו לכלי הרכב בתקופת השכירות מכל סיבה שהיא ובכל נסיבות שהן, לרבות נזק לחלקים ו/או אביזרים המכוסים או שיכלו להיות מכוסים בביטוח מקיף של כלי הרכב.

המשרד לא יישא בכל תשלום, הפסד, הוצאה ונזק מכל סוג וסיבה שיגרמו לכלי הרכב לספק ו/או עובדיו ולכל מי שפועל בשמו או מטעמו של וכן לצד ג' כלשהוא במהלך, עקב או כתוצאה מבצוע הסכם זה, למעט נזקים חריגים כהגדרתם בהסכם זה. הספק יפצה את המשרד על כל נזק, הפסד ו/או הוצאה שיגרמו לו לרבות הפסד או הוצאה שיגרמו לו כתוצאה מאי מילוי דרישות הביטוח כאמור בהסכם זה וישפה אותו על כל תביעה שתוגש נגדו או נגד הפועלים מטעמו ואשר הנה באחריות הספק לפי הסכם זה ו/או על פי הדין.

נודע לספק על תאונה ברכב המושכר למשרד, עליו להודיע על כך מיד לחברת הביטוח.

...

לאחר עיון בסעיפים, אני בעמדה כי על התביעה להידחות.

סיכומם של דברים- נחה דעתי כי יש לדחות את התביעה.

קרנית בתורה שלחה הודעה לצד שלישי כנגד הנוהג ברכב ומתיר השמוש בו. בנוסף, חלוקים הצדדים בשאלת גובה הנזק בכלל ובפרט בשאלה האם תביעתו של התובע נבלעת בתגמולי המוסד לביטוח לאומי, ואם כן – האם התובע זכאי לפצוי בשיעור של 25% מסך הכל נזקיו בהתאם לסעיף 330 לחוק הביטוח לאומי[נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

סעיף 6(ב) לפוליסה התקנית קובע: "על אף האמור בסעיף 6(א), אין פוליסה זו מכסה שימוש ברכב מנועי על בסיס חוזה שכירות אם המשכיר השכיר את הרכב דרך עיסוק, אלא אם כן מטרה זו צוינה במפורש בתעודת הביטוח; לעניין זה 'חוזה שכירות' – למעט חוזה ליסיניג – תפעולי או חוזה מקח אגב-שכירות (ליסינג מימוני." לעניות דעתי על מנת שמבטח יוכל להסתמך על חריג זה הפשרנות הראויה והנכונה שעליו להראות כי עיקר עסוקו של המבוטח הוא בהשכרת רכבים לשם הפקת רווח ואין די שהוא קיבל תמורה כלשהיא בעד מסירת הרכב או השאלתו.

פרשנות זו נמצא לה עגון לשוני בהוראות הפוליסה התקנית עת נאמר שההשכרה צריכה להיות "דרך עיסוק". ניתן ללמוד עליה באמצעות החריג לחריג שקבע מחוקק המשנה עת החריג עיסקאות ליסינג למיניהן מגדר הסכם שכירות שהפוליסה התקנית לא חלה עליו.

...

כך גם סבר בית הדין השרעי ולכן היה על הנתבעת להביא טעמים כבדי משקל מדוע לסטות מהחלטה זו. לאור זאת אני דוחה את טענת הנתבעות שלא הייתה הצדקה למינוי.

לכן אני מורה לפניקס להגיש בתוך 14 יום מהיום חוות דעת עדכניות נכון למועד פסק הדין המהוונת את התגמולים לפי ריבית של 3%.

התביעה כנגד קרנית נדחית כמו שההודעה כנגד צדדי ג' אף היא נדחית.

אני מחייב את הפניקס לשלם לקרנית הוצאות משפט בסך של 30,000 ₪ וסכום דומה לצדדי ג'.

ב"כ הנתבעת הפניתה לכך שבשם המבוטח בפוליסה של צד ג' נרשם כי הוא כולל גם "בני אדם או גופים אשר המבוטח התחייב לכלול כמבוטחים בפוליסה טרם קרות מקרה הביטוח". היא הפניתה לסעיף 11 להסכם בין הנתבעת לצד ג' הקובע כי: החברה (צד ג' – א.ס.) תידאג לבטוח מבנה החניון בביטוח אש מורחב המבטח, בערך כינון, אבדן או נזק לרכוש ו/או לציוד ו/או לתוספות ושיפורים שהוספו לחניון ע"י החברה כנגד הסיכונים של אש, עשן, ברק, היתפוצצות, סערה, סופה, שטפון, רעידת אדמה, ניזקי נוזלים והתבקעות צנורות, פגיעה על ידי כלי רכב ו/או כלי הרמה, פגיעה על ידי כלי טיס, פרעות שביתות, נזק בזדן ופריצה.

ואולם פירוש סעיף זה מלמד, כי חובת צד ג' לדאוג לביטוח צד שלישי לא נרשמה לפני המשפט הקובע ויתור על זכות תיחלוף כלפי השוכר, כי אם לאחריו.

סופו של יום איפוא, התביעה נדחית וכך גם הודעת צד ג'.

...

סופו של יום אפוא, התביעה נדחית וכך גם הודעת צד ג'.

התובעת תשלם אפוא, לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.

מאחר וכאמור, הודעת צד ג' נדחתה בהעדר תשתית של ממש להגשתה, אין מקום לחייב את התובעת בהוצאות אלו של הנתבעת, והנתבעת תשלם לצד ג' הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.