מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת הפרת חוזה נגד לאן משרד כרטיסים

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עוד לפני פירסום הכתבה ניתן נגד התובע פסק דין בהיעדר הגנה בתביעה של אמן לתשלום עבור הישתתפות במופעים (ת.ק. (ראשל"צ) 2457/08, נספח א' לכתב התביעה); טענותיו באו לידי ביטוי בתביעות שהגיש נגד אנשי משרד הכרטיסים "הקסטל" (ת/2) ונגד עופר פורטוגלי (ת/3), מהם עלה כי התובע טוען כי לא הצליח לעמוד בהתחייבויות הכספיות לרבות מימון שכר האומנים במופע "קווין" עקב מחדלי הנתבעים בתיק 22211-06-13 (סעיף 28-30 לכתב התביעה שם, ת/2).
כך גם בתביעה נגד פורטוגלי מאשר התובע כי "כתוצאה מהפרת החוזה והחזרה מהבטחה לערבות מצד "קסטל" נקלע התובע לגירעון תקציבי משמעותי.
...
אני מקבלת את טענת הנתבע לקושי בהתגוננות, בהתחשב בכך שהתביעה נגד עיתון מעריב, עוכבה בתיק הקודם עקב כניסתו להליכי פירוק, ומאחר והוא אינו עובד עוד באותו מקום עבודה, ואין לו גישה למחשב ולחומרים, שסייעו לו בעבודתו שם. העובדה שהתובע לא שילם את ההוצאות בתיק הקודם, והמתין עד לסיום הליכי פשיטת הרגל שלו לצורך הגשת התביעה מחדש, אף כי הותר לו לנהלה לפני כן, מצטרפת למראית עין של ניצול ההליך השיפוטי ושיהוי משמעותי.
הנתבע זוכה גם להגנת תום הלב "העיתונות האחראית", שבאה לידי ביטוי בדנ"א 2121/12 פלוני נ' אילנה דיין, 18.9.2014, פורסם בנבו, שם נקבע (סעיף 81, עמ' 48): "סיכומו של דבר, סבור אני כי ראוי להכיר, באופן עקרוני, בקיומה של חובה לפרסם פרסומים בעלי אופי עיתונאי. חובה זו היא אחת מן החובות עליהן חל סעיף 15(2) לחוק ואשר מילויין בתום לב עשוי להקים הגנה מפני אחריות בגין לשון הרע. התנאי המרכזי לקיומה של חובה כאמור הוא כי קיים עניין ציבורי משמעותי בפרסום. דרישה זו עשויה להתמלא אף מקום שהפרסום נעשה בידי מי שאינו עיתונאי במקצועו ומכאן שאין מדובר בחובה המיוחדת רק לעיתונאים. האדן השני עליו בנויה ההגנה הנדונה הוא דרישת תום הלב, על היבטיה הסובייקטיביים והאובייקטיביים. משמעויותיה של דרישה זו הן כי הפרסום ייעשה בשל אותה חובה וללא כוונת זדון, וכי חובת הפרסום מולאה בהתאם לסטנדרט של עיתונאות אחראית, זהירה והוגנת. יש לקוות כי בדרך זו ניתן יהיה לשמר את חופש הביטוי ואת פועלה של העיתונות החופשית, תוך הימנעות מחיזוק יתר של כוחה של האחרונה וניצולה לרעה של ההגנה. הגבלת תחולתה של ההגנה רק למקרים שיעמדו בסייגים האמורים נחוצה הן מטעמים של טובת הפרט הן מטעמים של טובת הציבור. תכליתה של ההגנה אינה להעניק חסינות לעיתונות חובבנית, פזיזה ושלוחת רסן. הדברים נכונים במיוחד כיום, עם התפתחותה של עיתונות מסוגים חדשים באמצעות האינטרנט. מטרתה של ההגנה היא לאפשר את מרחב הפעולה הדרוש לשם הגשמת העקרונות שביסוד חופש העיתונות והבטחת שיח ציבורי פתוח בנושאים בעלי חשיבות". הנתבע העיד כיצד אימת את הכתבה באמצעים עיתונאיים מקובלים, ריאיין את המופיעים בה, וציטט מפיהם, לא העלה טענות מפי אנשים שלא הזדהו, העביר את תגובת התובע לאחר שמסר לו את תוכן הכתבה דרך היחצ"נית, והעלה את הכתבה כחוות דעתו על התנהלות התובע כאמור בסעיף 15(6) לחוק, וכפי חובתו המקצועית ומכח עניין ציבורי.
אני מסכמת כי התביעה הופרכה בכל טענותיה, ונדחית.
התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 800 ₪, בהתחשב בעובדה שמדובר בהליך, שהתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות, בישיבה אחת, וקיים ספק בדבר הטעם לאי התייצבות הנתבע לישיבה הקודמת ביום 26/10/15.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענתם, נוסף למתן הלוואה זו, נתנו התובעים לנתבע בסמוך למתן ההלוואה סך נוסף של 40,000 ₪, אלא שהנתבע לא השיב להם את סכום ההלוואה, ועל-כן הוגשה תביעה זו. הנתבע טוען, כי התובע 1, אשר היה רואה חשבון בעסקיו של הנתבע, גרם לו לנזקים חמורים העולים על סכום התביעה, ולכן יש לקזזם כנגד סכום התביעה, שבעטיים חייב הנתבע כספים לרשויות המס.
הנתבע טוען, כי שולם לתובע סך של 25,000 ₪על-ידי אמו, לאחר שהתובע לחץ על אמו של הנתבע, דבר שנודע לו בדיעבד, סף נוסף של 7,000 ₪ שולם לתובע על-ידי הנתבע במשרדו בפתח-תקוה באמצעות כרטיס אשראי שהחזיק.
על פי חוק ההתיישנות, מירוץ תקופת ההתיישנות מתחיל מהמועד בו קמה לתובעים עילת התביעה, וכאשר עילת התביעה הנה הפרת הסכם ההלוואה אשר אמור להיות משולם תוך שנתיים ימים מיום מתן ההלוואה, דהיינו 09/04.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובסיכומים, ושמעתי את עדויות הצדדים והעדים, אני קובעת כי יש מקום לקבל את התביעה בחלקה.
לפיכך, הנתבע ישלם לתובעים יחד סך של 78,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 22/09/02 ועד מועד התשלום בפועל, ובתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪, בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן נגד הנתבעת (להלן: "המבקשת") ביום 8.5.18 בהיעדר התייצבות.
המדובר בתביעה להפרת הסכם מכר לאור זהות הדירה שניתנה לתובעים וכן לליקויי בנייה בדירה.
טוען ב"כ המשיבים כי למיטב ידיעתו קיימת במשרדו של ב"כ המבקשת כרטיס חכם המאפשר גישה למערכת "נט המשפט" ומשכך קיימת חזקה כי ב"כ המבקשת קבל זימון באמצעות המערכת בדבר מועד הדיון מיום 8.5.18.
...
לאחר עיון בטענות הצדדים, סבורני כי דין הבקשה לביטול פסק דין להתקבל ללא צו להוצאות.
לאור המקובץ, בבחינת סיכויי ההגנה ובחינת סיבת העדר ההתייצבות, סבורני כי יש בענייננו, להורות על ביטול פסק הדין ללא צו להוצאות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

פסגות הוסיפה לטעון שהתובענה אינה מתאימה להתברר כייצוגית גם נוכח חובת הקטנת הנזק החלה על חברי הקבוצה והשונות ביניהם לעניין זה. עוד טענה פסגות שיש לדחות את הודעת צד שלישי כנגדה משום שביצעה את הנסיעות להן התחייבה בהתאם לחוזה, ורק נסיבות אובייקטיביות חיצוניות מנעו ממנה לבצע את הנסיעות בלוחות הזמנים שנקבעו.
עוד טען משרד התחבורה שיש לדחות את הודעת צד שלישי כנגדו משום אחריות נתיב מכוח המיכרז וההסכם לפיהם פעלה וכן מכוח הדין לניהול וליישום שירות האוטובוסים במסגרת ל"ג בעומר.
הגדרת קבוצת התובעים לפי הסדר הפשרה, הקבוצה שעליה יחול הסדר הפשרה תוגדר כדלקמן: "כל אדם שרכש כרטיס נסיעה ובו נקוב מועד הנסיעה במכירה מוקדמת בקוו אוטובוס 967 מביתר עילית להר מירון ובחזרה במהלך הימים 25.5.2016-26.5.2016 ואותו אדם לא עלה על אוטובוס בשעה הנקובה בכרטיס בשל אי הגעת אוטובוס ו/או בשל איחור האוטובוס ו/או בשל העדר אפשרות גישה לאוטובוס". עילות התביעה ושאלות משותפות בהתאם לבקשת האישור וכמתואר לעיל, עילות תביעה הן הפרת חוזה מכוח חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, רשלנות מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968, וכן עשיית עושר ולא במשפט מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.
...
מינוי בודק מקובלת עלי עמדת הצדדים כי אין צורך במינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות נוכח כך שההכרעה בדבר סבירות ההסדר, הערכת סיכוניו וסיכויו, היא בגדר עניין משפטי מובהק שאינו דורש מומחיות שאינה מצויה בידי בית המשפט.
במסקנה בדבר אי מינוי בודק תומכים שיקולי עלות-תועלת.
מקובל עלי גם מנגנון התשלום שהוצע בהסדר הפשרה ומועדי התשלום, אשר מבטיחים ביצוע הפיצוי לציבור שצפוי לצאת לפועל בעוד מספר חודשים מאישור פסק דין זה. סוף דבר לאור כל האמור, הנני מאשרת את הסדר הפשרה בין הצדדים בהתאם למפורט בפסק דין זה. מצאתי כי ההסדר המוצע ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכן בהערכת הסיכויים והסיכונים של הצדדים.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עילות התביעה הן הפרת חוזה; הפרה של חובת ההשבה שבסעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א–1970 (להלן: חוק החוזים [תרופות]), ושבסעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–1973 (להלן: חוק החוזים [כללי]); הפרתה של חובת תום הלב על-פי סעיף 39 לחוק החוזים (כללי); והפרת סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט–1979.
בסעיף 1.2 לתקנון (נספח יג לבקשה) נקבע: כל הרוכש באמצעות האתר ו/או משתמש באופן כלשהוא באחד מהשירותים הניתנים באתר זה (להלן: „הרוכש“) מצהיר כי הנו מודע לתקנון זה ולתנאיו ומסכים לכל תנאי התקנון, וכי לא תהא לו ו/או למי מטעמו כל טענה ו/או תביעה כנגד בעלי האתר ו/או מפעילו ו/או מי מטעמם מלבד טענות הקשורות בהפרת התחייבויות מפעילי האתר לפי תקנון זה ותנאיו.
אם כן ברי כי משביטלה זאפה את ההופעות במועדיהן המקוריים, היא הפרה את החוזה שבינה ובין קוני הכרטיסים להופעות.
] (ע"א 6328/97 רגב נ' משרד הבטחון, פ"ד נד(5) 506, 517ד–ה [2000]) עמדה זו מצאה אוזן קשבת בשנים שחלפו מאז (שלו וצמח, בעמ' 771; כן ראו ברק מדינה „סיכול חוזה“ **** פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ג 411, 442–445 [2003]; ע"א 4893/14 חמודה זועבי נ' משרד האוצר, פסקה 30 [אר"ש 03.03.2016]).
...
התנאים הנוספים לאישור תובענה ייצוגית מתקיימים אף הם. יש יסוד סביר להנחה כי עניינם של החברים בקבוצה ינוהל בתום לב ובדרך הולמת, ושוכנעתי כי אישור התובענה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
א ח ר י ת ד ב ר נוכח כל המקובץ אני מקבלת את הבקשה ומאשרת את התובענה הייצוגית בעילות התביעה שפורטו לעיל.
המשיבות תשלמנה למבקשת את הוצאות הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו