תביעת הפרת חוזה מכירת רכב נגד סוחר רכב

בית משפט השלום בירושלים ת"א 21341-07-19 אבו עיישה מוטורס - סחר ברכב וליסינג בע"מ ואח' נ' ילוז ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת הבכירה דורית פיינשטיין תובעים אבו עיישה מוטורס - סחר ברכב וליסינג בע"מ נתבעים 1. משה ילוז 2. אחמד מוחמד עלי פסק דין

בפני תביעה כספית לפצויי בסכום של 750,000 ₪ בגין הפרת חוזים שנוגעים למכירת, קניית, והחלפת רכבי יוקרה.

הסכם אחד בחודש מרץ 2019 ובו התחייב הנתבע 1 לשלם לנתבע 2 עבר רכב 601 ושזה ירשם על שמו כנגד חובות קודמים, וההסכם השני שנחתם בחודש יולי 2019 בין הנתבע 1 לנתבע 2 וליזמים של פרוייקט הבניה .

...

בכל הנוגע לבקשה לפיצול סעדים הרי שזו נדחית.

ולכן בקשה זו נדחית.

נוכח התוצאה אליה הגעתי הרי שאני קובעת כדלקמן: המזכירות תעביר לידי בא כוח התובעת את מלוא הסכומים שהופקדו בקופת בית המשפט.

התובע טוען, כי הנתבעת הפרה את סעיפים 11(2) ו- 11(4) לחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר") וכן את סעיף 4(א)(3) לחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח 2008 (להלן: "חוק מכירת רכב משומש"), והסתירה במכוון את דבר החלפת המנוע, "מאחר וכנראה המנוע לא היה במיטבו" (סעיף 15 לכתב התביעה), וזאת נלמד מכך שהוא נאלץ להחליפו תוך זמן קצר מאוד לאחר רכישת הרכב.

בנוסף, מפנה הנתבעת, לסעיף 2 להסכם הרכישה בו נכתב כי: "לאחר שבדקתי את מצבה החצוני והמכאני של המכונית, אין ולא יהיו לי כל תביעות ו/או דרישות ו/או טענות בגין הנ"ל כלפיכם". עוד מפנה הנתבעת להודעת המסירה, עליה חתם התובע, ושבה נכתב, בין היתר, כך: "לאחר שבדקתיה על כל אביזריה ואין כל טענות או תלונות שהן ביחס למכונית" ובהמשך : "כמו כן הנני מאשר/ת כי כל תנאי הסכם רכישת המכונית שבינינו קוימו על ידכם". הנתבעת טוענת, כי נוכח האמור, יש לסלק התביעה נגדה על הסף מחמת העדר עילה ומשעבר הרכב לחזקתו של התובע, אין היא אחראית על תקינות הרכב.

העסקה בין הצדדים היא עסקת מכר של רכב משומש ובהיות הנתבעת סוחרת רכב חל על העסקה חוק מכירת רכב משומש.

...

בהתבסס על העדות, כמו גם על התנהלות הנתבעת, שלא ציינה מועד רכישת הרכב על ידה ולא הציגה את הסכם המכר עם לובינסקי, אני קובעת כי הנתבעת ידעה אודות החלפת המנוע ברכב עובר לחתימת הסכם הרכישה עם התובע, אך חרף האמור לא גילתה לו כי המנוע הוחלף.

" ובהמשך: "9. לפיכך הגעתי לכלל מסקנה כי על-אף האמור בחוזה המכר, רשאים המשיבים 1 ו-2 להסתמך על אי-ההתאמה. ההוראה ההסכמית נדחית מפני הוראת החוק הקוגנטית. בסעיף 16 לחוק המכר הביע המחוקק נחרצות את דעתו ביחס לסעיפים מן הסוג המצוי בחוזה שלפנינו, ובחר לבכֵּר את הגנת הקונים המתקשרים על-פני עיקרון 'החופש החוזי' (ראו עניין בית יולס בע"מ לעיל, שם)." האמור לעיל, יפה גם ביחס לטענת הנתבעת, לפיה התובע לא פנה אליה בבקשה להחליף את המנוע ו/או לתקן את הרכב לאחר שנודע לו אודות החלפת המנוע, טענה עליה חזרה הנתבעת , באמצעות הנציגה מטעמה, גם בדיון שהתקיים בפני.

שוכנעתי, כי התובע התנהל בתום לב, עת סבר כי יזכה להינות מהרכב שקנה, חרף החלפת המנוע, אך תוך פרק זמן קצר יחסית התבדה.

לפניי תביעה על סך 297,065 ₪, לביטול עסקה בהמרה (טרייד-אין) ברכבם משומשים שהוגשה נגד חברת סחר ברכבם, בטענה להפרת הסכם המכירה תוך כדי תרמית והטעיה .

...

אשר על כן, אני דוחה את טענות התובע בעניין.

סיכומו של דבר: התביעה מתקבלת באופן חלקי.

כאמור, בנסיבות העניין בית המשפט מצא לנכון להורות לנתבעת לפצות את התובע בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בסך 10,000 ₪ בלבד.

כידוע, מעבר לחובות הכלליות המוטלות על מוכר על פי חוק המכר, החוזים והנזיקין, מצא המחוקק לייחד חוק נפרד הקובע מהן חובות הגילוי המוטלות על מוכר רכב משומש, הלוא הוא חוק מכירת רכב משומש הנ"ל. מטרתו של החוק בין היתר, "לקדם גילוי נאות בעיסקאות למכירת רכב משומש על ידי סוחרי רכב. מידע כאמור יסייע בבחינת כדאיות הרכישה, בין היתר בהיתחשב ברמת בטיחותו של הרכב, רמת תחזוקתו, מחירו וסחירותו. הגילוי הנאות נועד להגן על צרכנים מפני סוחרי רכב שאינם מגלים להם את כל הפרטים הקשורים לרכב וכן מפני סוחרי רכב שאינם מוסרים את זהותם האמתית לרוכש". (הצעות חוק - הכנסת, תשס"ח, מס' 210 עמ' 207, 26.2.08, דברי ההסבר).

הסעד המבוקש - הפצוי המוסכם על הפרת ההסכם נקבע על דעת הצדדים בסעיף 9 להסכם המכר (כך במקור, ר"פ): "כל צד שייפר חוזה מכירה זה ישלם לצד כנגד 20% מערך המכונית + מע"מ." לטענת התובע בסעיף 9א לסיכומים מטעמו, הוא עשה עם הנתבעת חסד כאשר העמיד תביעתו בראש נזק זה על שיעור של 15% מערך הרכב בהסכם המכר, סך של 44,850 ₪.

...

לאור המסקנה אליה הגעתי מצאתי לנכון לקבל ההודעה לצד ג' בחלקה ולקבוע כי ספדי יישא בתשלום לנתבעת בשיעור של 40% מסכום הפיצויים שבו תחויב הנתבעת לשלם לתובע.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי כספי בגין הפרת ההסכם למכירת הרכב בסך של 46,340 ₪ במעוגל (בשקלול להיום).

עניינה של תביעה זו הוא בהפרת הסכם טרייד אין למכירת רכב, ולתשלום פיצויים בגין ההפרה וכן בגין רשלנות הנתבעים שהעבירו את הבעלות ברכב תוך רמייה ומעשה הונאה.

לטענתו, לאחר שהשביח את הרכב הוא חתם ביום 30.02.20 על הסכם מכר עם סוחר רכבים אחר לרכישת הרכב בסך של 70,000 ₪ וביום 09.03.20 הוא העביר את הבעלות ברכב לידיו באמצעות הנתבעת 5 אשר החזיקה בתו סחר.

הגם שהתובעת לא קיבלה כל בטוחה כנגד העברת הרכב לידי הנתבעת 1 וכן כנגד העברת הסכום האמור בסך של 40,000 ₪, הרי אין ספק כי מדובר בעיסקה מוגמרת לפיה התובעת העבירה את רכבה לידי הנתבעת 1 וגילתה רצון שהיא מעוניינת כי האחרונה תעביר את הרכב על פי ייפוי הכח שניתן לה "לכל המעוניין". אכן התובעת סיכנה את רכבה ואת הכסף שמסרה כאשר לא הבטיחה אותם בשום בטוחה לקיום חלקה של הנתבעת 1 בעיסקה, אולם אין בכך כדי לאיין מתוכן את החלק הראשון של העסקה וכן את יפוי הכח שניתן לצורך ביצוע חלק זה, שכן שתי העיסקאות, המכירה והרכישה, לא היו שלובות זו בזו.

...

אינני מקבל את טענת התובעת שהיא לא מסרה את תעודת הזהות שלה לצורך השלמת העסקה לגבי רכבה.

לסיכום לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו מטעם הצדדים, שמעתי את העדים והתרשמתי מהופעתם בפניי, נחה דעתי כי הנתבעים 3- 5 לא היו חלק מקנוניה כנגד התובעת כטענתה ולא מצאתי כי היא הצליחה להוכיח את התביעה כנגדם.

התובעת תשלם לנתבעים 3 ו- 5 הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך של 2,340 ₪, ולנתבעת 4 את ההוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך של 3,510 ₪.