תביעת הפרת זכות יוצרים בשל השמעת יצירות מוקלטות במרפאה

בבית המשפט העליון רע"א 5424/16 לפני: כבוד השופטת א' חיות המבקשות: 1. טינקו בע"מ 2. תל אביב הילטון בע"מ 3. ישרוטל בע"מ 4. מלונות פתאל בע"מ 5. סוויס אמריקה בע"מ 6. היתאחדות המלונות בישראל נ ג ד המשיבה: הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 08.06.2016 בתיק ת.א 43838-09-12 שניתנה על ידי כב' השופט ר' כהן בשם המבקשות: עו"ד כרמית בר-און; עו"ד חיים שטרן בשם המשיבה: עו"ד איל פרייס; עו"ד הילה שחר טלי החלטה

המשיבה (להלן: הפדרציה) היא תאגיד לניהול משותף של זכויות יוצרים הפועל לגביית תמלוגים עבור חבריו בגין השמעה פומבית של יצירות מוסיקה באמצעות הענקת רישיונות השמעה.

ביום 24.6.2012 הגישו המבקשות תביעה לבית המשפט המחוזי נגד הפדרציה, בטענה כי הפרה את תנאי הפעילות שנקבעו בעיניינה על ידי הממונה על הגבלים עיסקיים (להלן: הממונה) בכך שגבתה דמי רישיון השמעה בשיעור בלתי הוגן.

עוד נקבע כי תקנה זו אינה מרפאת את העובדה שהצדדים פעלו והגישו תצהירי עדות וחוות דעת מומחים על סמך פלוגתאות, תשתית עובדתית ומסמכים שבאו לידי ביטוי בכתבי הטענות וגולו בהליכים מקדמיים, ואילו כעת מועלית טענה חדשה ומתבקשים מסמכים נוספים.

טענה זו דינה להדחות שכן "מבחן ההשוואה" אשר בשמו תובעות המבקשות את המסמכים נזכר כבר בכתב התביעה אשר הוגש בשנת 2012, תוך היתייחסות לתמלוגים הנגבים על ידי ארגונים אחרים בתחום זכויות היוצרים או ממלונות בעולם (ראו סעיף 42 לכתב התביעה, מב/2).

...

לכך יש להוסיף את העובדה כי בקשת הגילוי הראשונה, אשר המבקשת לא הגישה בקשת רשות ערעור על דחייתה, כללה מסמכים דומים למסמכים שגילוים נדרש עתה (ראו מש/1 למול מש/4), מטעמים אלו כולם דין הבקשה להידחות.

עיון בכתב התביעה שהגישו המבקשות (מב/2) תומך במסקנה זו (ראו למשל סעיפים 30, 60-40 לכתב התביעה).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

מכאן כי פעולות ההפקה שעשתה התובעת, אשר הביאו ליצירתה של יצירה עצמאית הזכאית להגנה בדיני זכויות היוצרים, מקימה לה עילת תביעת עצמאית ואינני נידרשת לשאלה האם על התובעת להוכיח כי פעולות ההפקה נעשו מכוח קיומה של הרשאה, לצורך הוכחת זכותה לתבוע את הפרת זכויות היוצרים.

כאמור, כבר קבעתי כי התובעת הוכיחה כי המשחק שודר בבית העסק של הנתבעת 1 על גבי מספר מסכים וכי במקום שהו לקוחות אשר יכלו לצפות בו. בעיניין קר ויז'ן דן בית המשפט בשאלת השמעתן של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים במרפאה.

עוד אציין כי טענת הנתבעים ולפיה קבלה התובעת את התשלום בגין השידור מערוץ 10, וכי בהסכם שעשתה עם אותו הערוץ לא הגבילה את זכות הציבור להקרין את המשחק בפומבי, נדחית אף היא נוכח קביעת בית המשפט בעיניין קר ויז'ן- "בנגוד לטענת הנתבעים, אין חשיבות לעובדה שהמוזיקה המוקלטת הושמעה באמצעות מכשיר טלויזיה, ולא באמצעות מערכת שמע אחרת. השאלה איננה כיצד מושמעת המוזיקה, אלא האם היא נקלטת על ידי "ציבור". כדברי המלומד ד"ר א' ח' זליגסון, בספרו יסודות דיני זכות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים ומדגמים (תשכ"ג), עמ' 44: "אין ספק כי גם מקבל השידור, אשר משמיע את מכישור בפני קהל ועדה מבצע יצירה בפומבי, ועליו לשלם תמלוגים ליוצר, בלי להיתחשב בכך האם תחנת השידור מחויבת אף היא לשלם עבור אותו שידור". כך נפסק כי השמעת מוזיקה מוקלטת, באמצעות טלויזיה, המוצבת בלובי של מלון, תיחשב כ"השמעה בציבור" (עניין מלון דבורה הנ"ל).

...

אינני מקבלת טענות אלה.

עוד אציין כי טענת הנתבעים ולפיה קבלה התובעת את התשלום בגין השידור מערוץ 10, וכי בהסכם שעשתה עם אותו הערוץ לא הגבילה את זכות הציבור להקרין את המשחק בפומבי, נדחית אף היא נוכח קביעת בית המשפט בעניין קר ויז'ן- "בניגוד לטענת הנתבעים, אין חשיבות לעובדה שהמוזיקה המוקלטת הושמעה באמצעות מכשיר טלוויזיה, ולא באמצעות מערכת שמע אחרת. השאלה איננה כיצד מושמעת המוזיקה, אלא האם היא נקלטת על ידי "ציבור". כדברי המלומד ד"ר א' ח' זליגסון, בספרו יסודות דיני זכות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים ומדגמים (תשכ"ג), עמ' 44: "אין ספק כי גם מקבל השידור, אשר משמיע את מכישור בפני קהל ועדה מבצע יצירה בפומבי, ועליו לשלם תמלוגים ליוצר, בלי להתחשב בכך האם תחנת השידור מחויבת אף היא לשלם עבור אותו שידור". כך נפסק כי השמעת מוזיקה מוקלטת, באמצעות טלוויזיה, המוצבת בלובי של מלון, תיחשב כ"השמעה בציבור" (עניין מלון דבורה הנ"ל).

אציין כי לא מקובלת עליי עמדת התובעת כי הוכחת אותה הפרה מצביעה על עשייתן של הפרות נוספות ומשהוכיחה התובעת הפרה אחת בלבד- זוהי נקודת המוצא.

רקע עובדתי תביעה למתן צו מניעה קבוע ולתשלום פיצויים בסך 200,000 ₪ בגין הפרת זכות יוצרים, וזאת בשל השמעת יצירות מוקלטות במרפאה שבשליטת הנתבעים ובניהולם, ללא קבלת הרשאה כדין מהתובעת, שהיא בעלת זכויות היוצרים ביצירות אלו.

...

הטענה כי הנתבעים אינם אחראים למעשי עובדיהם, אם אלו פעלו בניגוד להנחיות - דינה להידחות, גם אם ניתנה הנחיה שכזו והיא לא מולאה.

בנסיבות המקרה דנן, כאשר מחד סרבו הנתבעים במשך תקופה ארוכה להסדיר את תשלום התמלוגים לתובעת, תוך שהם נתלים בהבחנות משפטיות חסרות בסיס בין עניינם לבין יתר המקרים בהם נקבע כי השמעת מוזיקה ללא אישור התובעת מהווה הפרה של זכויותיה, אך מאידך, הרווח שהפיקו הנתבעים מהפרת זכויות התובעת, כמו גם ההפסד שנגרם לתובעת מהפרת זכויותיה איננו רב, וזאת במיוחד לאור עיסוקם של הנתבעים והעובדה שהשמעת מוזיקה בחדרי ההמתנה של המרפאות איננה חלק מרכזי בעיסוקם, הגעתי למסקנה כי יש להעמיד את הפיצוי בגין כל הפרה על סך של 25,000 ₪, ובסך הכל 50,000 ₪ בגין שתי הפרות.

בכך הבאתי בחשבון גם את העובדה שזו התביעה השניה שמגישה התובעת נגד הנתבעים 2-3 באותה עילה ובנסיבות דומות, ושהנתבעים 2-3 התחייבו שלא להפר את זכויות התובעת והפרו התחייבות זו, תוך שהם מעלים טענות חסרות בסיס.בעלותם או ב 4 שםיהיה בשליטתם הן במכון הכושר עמ'להשמיע ערוצי מוסיקהביקש להעביר ערץ.רה.פאות_______________________________________ סיכום התביעה מתקבלת.