תביעת הפרשי שכר, פיצויי פיטורים והלנת זכויות סוציאליות

[1: הפרישי שכר; פצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצויים בשל פיטורים שלא כדין, העידר שימוע ועוגמת נפש; זכויות סוציאליות: דמי פדיון חופשה, דמי מחלה, דמי הבראה ופיצויי בגין אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה; פיצוי בשל אי מסירת תלושי שכר, פיצוי בכוח חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) בשל אי מתן הודעה לעובד ופצוי בשל שלילת הזכות לדמי פגיעה.

בהתאם ביקש התובע לחייב את הנתבע בהפרשי שכר, בשל אי תשלום שכר מינימום בסכום כולל של 78,118 ₪ בצרוף פצויי הלנת שכרם[footnoteRef:6].

בשלב הראשון נבחן את זכותו של התובע לסעדים הכספים המבוקשים ברכיבי התביעה השונים - פצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופצוי על פיטורים שלא כדין/בהעדר שימוע/עוגמת נפש; רכיבי התביעה שעניינם זכויות נילוות אותן תבע התובע – דמי פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי מחלה ופצוי בשל אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה; ובשאלת זכותו של התובע לפצוי בשל אי מתן טופס הודעה לעובד והנפקת ומסירת תלושי שכר, ופצוי בגין הפגיעה בזכות לדמי פגיעה.

...

לטעמנו, המציאות שהתגלתה בפנינו בתביעה זו, היא של העסקה פוגענית המאופיינת באי מתן זכויות לתובע המגיעות לו כחוק – שכר מינימום; זכויות נלוות כגון הזכות לחופשה, הבראה ודמי מחלה.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים 10,562 ₪; הפרשי שכר מינימום 67,396 ₪; דמי פדיון חופשה 2,916 ₪; דמי מחלה 2,645 ₪; קצובת הבראה 1,693 ₪; פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה 5,084 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד 10,000 ₪; פיצוי בשל אי מסירת תלושי שכר 25,000 ₪.

משהתקבלה התביעה ישלם הנתבע שכר טרחת התובע בסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

ערה אני לכך שההחלטה על תשלום תוספת אחזקת רכב קובעת ברחל בתך הקטנה כי תוספת זו לא תובא בחשבון לצורך תשלום זכויות סוציאליות, אלא שאין בכך כדי להועיל לנתבעת, שכן ככל שמדובר בחלק אינטגראלי משכר הבסיס הרי שנוכח הקבוע במקור הנורמאטיבי המחייב את התשלום (תקנות פצויי פיטורים) אין העובד רשאי לוותר על הכללתו בחישוב פצויי הפיטורים.

ועל כן טוען התובע כי על הנתבעת לשלם לו 1,950 ₪ שהם תוספת אחזקת הרכב והתנאים הסוצאליים הנגזרים ממנה עבור חודש אפריל 2016, בתוספת הפרישי הלנה ולמצער הפרישי הצמדה וריבית.

ראשית, התביעה לפצויי הלנת פצויי פיטורים היתיישנה בחלוף שנה ממועד קום הזכאות.

...

סבורני כי הטענה לא הוכחה ומשכך יש לדחות את רכיב התביעה הנובע ממנה.

התביעה שכנגד נדחית.

בהתאם הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים, נקובים בערכי ברוטו: הפרשי שכר בגין חודש אפריל 2016 בסך 1,687 ₪.

לפניי תביעה לתשלום הפרישי שכר, פצויי פיטורים וזכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת וסיומה.

בנסיבות העניין ובהיתחשב בהסכמת הצדדים למנגנון הפסיקה בתובענה דנן, החלטתי להעמיד את הפצוי המגיע לתובע בגין רכיב זה על מחצית הסכום הנתבע ברכיב הפרישי שכר מינימום ומלוא השכר המולן בגין חודשים מאי ויוני ובסה"כ 60,793 ₪.

...

לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שהובא לפניי, ולטענות הצדדים בכתב ובעל פה ולאחר ששמעתי את עדותו של התובע, הגעתי לכלל הכרעה כמפורט מטה.

לא מצאתי הצדקה לפסוק לתובע שי לחג ותביעתו בעניין זה אפוא נדחית.

החזר הוצאות נסיעה בהתחשב בכך כי התובע לא הוכיח את הוצאותיו בגין הוצאות נסיעה, החלטתי לדחות את התביעה בעניין זה. ביגוד בהתאם לפסיקה, דמי ביגוד הינה זכות נלוות שאיננה ניתנת לפדיון לאחר יחסי העבודה, ולפיכך התביעה בעניין זה נדחית.

סוף דבר אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע סך של 129,135 ₪ (קרן), תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, כדלקמן: פיצוי פיטורים, בסך 24,000 ₪.

כן עתר התובע לפצוי בגין פיטורים בהעדר שימוע ופיצויי הלנת שכר עבודה (כתב התביעה אינו כולל תביעה להפרשי שכר, אשר לגביהם נטען כי ייתבעו במסגרת "מוסדות הבוררות הבינלאומיות כמקובל (בשים לב לכך שהתובע הינו נתין זר) והתובע שומר על מלוא זכויותיו בעיניין זה").

בתמצית, עיקר טענות התובע בכתב התביעה הן: הנתבעת שילמה לתובע שכר חודשי בלבד (ואף זאת באופן חלקי), ללא תשלום זכויות סוציאליות תוך ניצול העובדה כי הינו שחקן זר שאינו בקיא בדיני העבודה בישראל; הנתבעת פיטרה את התובע בצורה משפילה באמצעות שליחת מכתב סתמי ומסרון ובהעדר שימוע ומן הודעה מוקדמת; הודעת הפיטורים נימסרה לתובע בזמן ששהה בצרפת לצורך מתן עדות במשפט המתנהל נגדו (הנתבעת ידעה במועד חתימת הסכם העסקת התובע כי עתיד להתנהל דיון בעיניינו) כאשר חזרתו של התובע נימנעה בשל סגירת גבולות המדינה עקב פרוץ מגיפת הקורונה (לטענת התובע במשך העדרותו מן הארץ, הוא ניהל עם נציגי הנתבעת קשר טלפוני רציף והתכתבויות בהודעות טקסט על מנת לשוב ארצה); פיטורי התובע נעשו בחוסר תום לב תוך פגיעה ביכולתו להקטין את ניזקו- מכתב הפיטורים נשלח אל התובע לאחר מועד סגירת "חלון העברות" הבנלאומי של פיפ"א, כך שנמנעה מהתובע האפשרות להרשם ולשחק בקבוצת כדורגל אחרת; הנתבעת אף הפחיתה את שכר התובע במהלך תקופת עבודתו והלינה חלק משמעותי משכרו, באופן חד צדדי ובנגוד לדין; הנתבעת לא שילמה לתובע פצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה, הודעה מוקדמת ולא הפרישה משכרו סכומים לקרן פנסיה; התובע לא קיבל מכתב סיום העסקה כדין; עם פרוץ מגיפת הקורונה פנתה הנתבעת אל התובע בדרישה כי יסכים על הפחתה בשכרו ויגלה סולידריות לאור הקשיים הכלכליים שנגרמו לענף הכדורגל בכלל והנתבעת בפרט, וזאת עד לתום עונת המשחקים לשנים 2019/2020- התובע הסכים, לפנים משורת הדין, להפחתה של 25% משכרו נטו בלבד ולפרק זמן מוגבל של 3 חודשים בלבד 3/20-5/20 –התובע חתם על מיסמך שהיווה תוספת להסכם העבודה והסדיר זאת במפורש; הנתבעת המשיכה להפחית משכרו של התובע גם בעונת המשחקים 2020/2021 (שהחלה בחודש 8/20) באופן חד צדדי, ללא הסכמת התובע, ואף הגדילה לעשות בכך שהפחיתה 30% משכרו הנטו; הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובע הועסק על ידה כשחקן כדורגל מקצועי זר מחודש פברואר בעונת המשחקים 2016/2017 ועד לתום חודש ינואר בעונת המשחקים 2020/2021; הצדדים כפופים לרגולטור בענף הכדורגל- היתאחדות הכדורגל (להלן- "ההתאחדות"), אשר קובעת תקנונים מפורטים, מחייבים וקוגנטיים המהוים מסגרת נורמאטיבית מחייבת לכל העוסקים בענף, ובכלל זה חוזי העסקה המנוסחים על ידי ההתאחדות בהתאם להוראות חוק הספורט; הסכמי העסקה מנוסחים כהסכמים שנתיים לעונה אחת או למספר עונות ולקבוצה המעסיקה אפשרות להאריכם לתקופת אופציה נוספת; על אף שהסכמי העסקה הינם שנתיים לתקופה קצובה, קבוצת כדורגל רשאית להודיע על סיום מוקדם של ההסכם תוך תשלום שכרו של השחקן עד לתום תקופת ההסכם לאחר קזוז השכר בו השחקן מישתכר או היה יכול להתשכר בתקופה הרלוואנטית.

...

סיכומו של דבר- הנתבעת לא הוכיחה כי התביעה מופרכת על פניה או היעדר יכולת פרעון של התובע את הוצאותיה בהליך.

לפיכך, הבקשה נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע את הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪.

זהו פס"ד בתביעת התובעת להפרשי שכר, פצויי הלנת שכר, פצויי פיטורים, פצויי הלנת פצויי פיטורים, אי עריכת שימוע, וזכויות סוציאליות.

...

פיצוי בגין עוגמת נפש – לאור התנהלות הנתבעת, ורישום שגוי בתלושים (הגם שלא הגיעו לכדי "תלושים פיקטיביים),ולאור כלל התנהלות הנתבעת בעניין פיטוריה של התובעת ותשלומי החסר כמפורט מעלה תשלם הנתבעת סך של 15,000 ₪ כעוגמת נפש.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 12,161 ₪ בגין הפרשי שכר; סך של 20,677 ₪ כהשלמת פיצויי פיטורין; סכומים אלו ישולמו לתובעת בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פס"ד זה. לעניין ההוצאות – לאור גובה התביעה כפי שהוגשה (כ-230,000 ₪) לעומת הסכום שנפסק, ובהתחשב גם בכך שהתביעה כנגד נתבע 2 נדחית לחלוטין – יעמוד סכום ההוצאות ושכ"ט בא כוח התובעת על סך של 6,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום.