מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת הפרשי דמי אבטלה בגין אי-אישור ימי עבודה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התובענה הוגשה בגין הרכיבים הבאים: חלף הודעה מוקדמת, משכורות חודשים 11/2016, 5/2017 בתוספת פצויי הלנה, הפרשות לפנסיה (בצרוף פצויי הלנה אשר הדרישה לתשלומה נמחקה על ידי התובעת במסגרת ניהול ההליך), החזר נסיעות, פדיון חופשה, פיצוי בגין עיכוב תשלום דמי אבטלה ופצוי בגין אי קיום שימוע כדין.
השאלות שבמחלוקת מתי החלה התובעת עבודתה בנתבעת והאם זכאי היא לשכר חודש 11/2016? מה היו נסיבות סיום יחסי העבודה והאם התובעת זכאית לדמי הודעה מוקדמת ופצוי בגין אי קיום שימוע כדין? האם זכאית התובעת לשכר בגין חודש 5/2017? האם התובעת זכאית לתשלום הזכויות הסוציאליות שתבעה, לרבות פדיון חופשה שנתית והפרשות לפנסיה? האם זכאית התובעת להחזר נסיעות? האם זכאית התובעת לפצויי הלנת שכר? האם התובעת זכאית לשכר חודש 11/2016? ככלל נקבע בפסיקה כי נטל ההוכחה ביחס לתקופת עבודה רובץ על העובד-התובע (ר' דב"ע נד/3-23 חיים פרינץ נ' נתי גפן ואח' [פורסם בנבו]), אלא שלאחר חקיקת חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב – 2002 (להלן: "חוק הודעה לעובד"), עבר נטל ההוכחה בסוגיה זו אל כתפי המעסיק, וזאת ביחס לפרטים שאמורים להופיע בהסכם העבודה או בהודעה לעובד על תנאי העבודה (ר' בשינויים המחוייבים ע"ע 300162/96 חברת בתי מלון פנורמה ירושלים – וואיל סנדוקה ומאהד סנדוקה [פורסם בנבו] (1.6.04); ע"ע (ארצי) 154/10 שניידר נגד ניצנים אבטחה בע"מ [פורסם בנבו] (3.5.11)).
עוד ציינה התובעת כי באותה עת עבדה בתיכון אמי"ת באשדוד כרכזת מגמת אדריכלות וכמורה לאדריכלות, זאת החל מספטמבר 2015 עד ספטמבר 2016, וכדי לקבל את הצעת העבודה של מנהל החברה, התפטרה מעבודתה בתיכון אמי"ת. התובעת העידה כי כמפורט בהסכם ההעסקה עם החברה, התחילה לעבוד בתחילת חודש נובמבר 2016 בנתבעת (אישור העסקה בתיכון אמי"ת צורף כנספח ד' לתצהיר התובעת; סעיפים 3-10 לתצהיר התובעת).
נסיבות סיום יחסי העבודה התובעת טענה כי ביום 18.5.2017 פוטרה לאלתר מעבודתה על ידי מנהל הנתבעת, ללא מתן הודעה מוקדמת וללא קיום שימוע כמתחייב בדין, וצרפה בתמיכה לטענתה מכתב הפסקת עבודה מיום 18.5.17 (נספח ב' לכתב התביעה).
...
לסיכום, טענה התובעת שיש לקבל את התביעה במלואה, לרבות בגין פדיון חופשה, ולחייב את הנתבעת כמבוקש בכתב התביעה, בצירוף תשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת ברובה.
הנתבעת תשלם לתובעת, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדי, הסכומים הבאים: (א) שכר חודש נובמבר 2016 בסך 10,000 ₪.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך כולל של 8,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד תובעת התובעת פדיון חופשה (לשיטת הנתבעת נוצלו בפועל ימי חופשה בימי חגים וכו'), הפרשים בגין אי הפרשה מלאה לפנסיה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, וכן פיצוי בגין אי עריכת חוזה עבודה סך של 2000 ₪ שהיתקבל ממשרד החינוך עבור כל עובד לטענתה, הבראה, אי ביצוע תשלומים שונים בגין עבודה בחודשים ספציפיים, קרן הישתלמות, ביגוד.
התובעת רכזה טענותיה במכתב הדרישה בקיזוזים שונים שבוצעו משכרה וכן באי תשלום בגין 5 ימי עבודה בחופשה.
התובעת עצמה אישרה בעמ' 16 שלמרות שהתכוונה עם משלוח מכתב ההתראה לעזוב, הרי שאחר כך החליטה ש"לא בא לה " לעזוב ולכן לא עזבה. אם כן התובעת בבירור לא חשבה שתנאי עבודתה הם כאלה שאין מקום שתמשיך לעבוד בהם. בנסיבות אלה ודאי חובה היתה עליה ליתן הודעה מוקדמת כדין. כך לא עשתה
אין מקום אפוא להורות על השבת הסכום שקוזז פיצוי בגין אי קבלת דמי אבטלה מלאים מקורות ה"נזק" הנטען בשיעור דמי האבטלה הם שניים: הקזוז ממשכורת יוני 2016, והקיזוזים המתמשכים בשל איחורים.
...
בחלקן מצאנו ממש.
סוף דבר התובעת זכאית לתשלום הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסך 25,295 ₪.
אשר לענין ההוצאות: תביעתה של התובעת הועמדה ע"ס של כ360 אש"ח. בסופו של דבר מצאנו כי היא זכאית לכשישית מסכום זה. בנסיבות אלה לא מצאנו מקום לפסוק הוצאות לטובתה.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 8.9.20 הגיש התובע את התביעה מושא פסק דין זה בה עתר לפסיקת תשלום דמי הודעה מוקדמת בסך של 6,637 ₪, פיצוי בגין עוגמת נפש עקב היתעמרות בסך של 3,000 ₪ וכן פיצוי בגין אי מתן זכות שימוע בסך של 19,911 ₪ (שווי שלוש משכורות כטענתו).
הסיבה שהתובע לא הגיש תביעה להפרשי שכר או הלנת שכר נבעה מהעובדה שלאורך כל תקופת עבודתו בנתבעת שולם לו מלוא שכרו.
האחת, ציון תאריך החתימה בכתב ידו והפעולה השנייה, הליכתו לביטוח לאומי על מנת לקבל דמי אבטלה מכוח אותו הסכם.
וכן, משהצדדים החליטו לסיים את יחסי העבודה ביום 2.10.17 הם ויתרו על מתן הודעה מוקדמת.
עם קליטתו של התובע בנתבעת הוא חתם גם על 'כתב הצהרה הסכמה והתחייבות לעובד שמירה/אבטחה' (צורף כנספח לטופס התביעה), שם מצוין בין היתר כי: "אני עובד או עומד להתחיל לעבוד בחברה במחלקת השמירה ואבטחה" (סעיף 1 שם).
...
בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי דין תביעת התובע להידחות על כל רכיביה.
לפיכך, גם מקובלת עלינו תשובתו של מר גוברמן כאשר נשאל על ידי התובע מדוע לא נערך לו שימוע, וכפי שצוין על ידו - "כי יש מכתב סיום עבודה בהסכמה שלא מחייב הליך שימוע" (עדותו בעמ' 8 שורה 16) וכן, "כחלק מסיום העסקתך חתמת על מסמך לסיום העסקה בהסכמה של שני צדדים. ... מכתב הפיטורים היה חלק מהסכמה" (עדותו בעמ' 9 לפרו' שורות 2 עד 3).
סוף דבר: לאור כל האמור, התביעה לפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת מתקבלת.
התביעה לפיצוי בגין התעמרות בעבודה ופיצוי בגין היעדר שימוע, נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

במסגרת התביעה, התובע עותר לקבלת הסעדים הבאים: תשלום פצויי פיטורים, שכר בגין ארבעה חודשי מחלה (24.4.18-31.7.18), פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, פיצוי בגין אי קבלת דמי אבטלה, פדיון חופשה שנתית והפרשות לפנסיה.
] "תקנה 9 לתקנות בית הדין הארצי לעבודה (סדר דין) התשנ"ב-1991, קובעת כי על כתב התביעה להכיל, בין היתר, את "העובדות המהוות את עילת התובענה ואימתי נולדה". על התובע לתאר בכתב התביעה את העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, על מנת שלא יהיה ספק בידי הנתבע, מפני מה עליו להיתגונן.
לא נעלמה מעיננו טענת הנתבעת שלפיה בהתאם לדו"ח המעסיקים שהגיש התובע (ת/1), התובע החל לעבוד ביום 1.4.19 בחברת דיוטי פרי חנות מזון (2007) בע"מ, בנגוד לאישור הרופא התעסוקתי שהוצג לנתבעת (סעיפים 8 ו-9 לסיכומי הנתבעת).
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פצויי פיטורים בסכום של 112,440 ₪ בנכוי הכספים שהופרשו על ידי החברות שדיווחו על העסקת התובע במהלך תקופת העבודה, ככל שהופרשו, והצטברו על שם התובע בקופת הפיצויים מיום 1.7.06 ועד לחודש יולי 2018; שכר עבודה- הפרישי דמי מחלה בסכום של 11,854.8 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסכום של 6,000 ₪; פדיון ימי חופשה בסכום של 6,149.34 ₪; הפרשות לקופת הפנסיה בסכום של 29,833.86 ₪ בנכוי הכספים שהופרשו על ידי החברות שדיווחו על העסקת התובע במהלך תקופת העבודה, ואשר הצטברו על שם התובע בקופת הפנסיה (חלק מעסיק), מחודש פברואר 2013 ועד למועד סיום העסקתו, ככל שהופרשו.
...
אשר על כן וכפי שקבענו לעיל לעניין ההפרשות לקופת הפיצויים, אנו מורים לתובע לפנות אל חברת הביטוח מנורה ולפעול להנפקת דוחות ההפקדות משנת 2013 ועד לשנת 2018, על מנת לבדוק את סכום ההפקדות לקופת הפנסיה על שם התובע, אשר הופרשו על ידי החברות שדיווחו על העסקת התובע בתקופת העבודה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסכום של 112,440 ₪ בניכוי הכספים שהופרשו על ידי החברות שדיווחו על העסקת התובע במהלך תקופת העבודה, ככל שהופרשו, והצטברו על שם התובע בקופת הפיצויים מיום 1.7.06 ועד לחודש יולי 2018; שכר עבודה- הפרשי דמי מחלה בסכום של 11,854.8 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסכום של 6,000 ₪; פדיון ימי חופשה בסכום של 6,149.34 ₪; הפרשות לקופת הפנסיה בסכום של 29,833.86 ₪ בניכוי הכספים שהופרשו על ידי החברות שדיווחו על העסקת התובע במהלך תקופת העבודה, ואשר הצטברו על שם התובע בקופת הפנסיה (חלק מעסיק), מחודש פברואר 2013 ועד למועד סיום העסקתו, ככל שהופרשו.
כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסכום של 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 7,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעניין זה הצהיר יוני, כי התובע יצא להפסקות ארוכות מידי יום (סעיף 8 לתצהיר) וגירסתו לא נסתרה בחקירה נגדית שכן העיד כך (עמ' 18 ש' 20 – 24): עלה פה טענה שהוא יצא לילדים שלו במהלך העבודה ? ספור את ימי הלימודים בתקופה שעבדתי שם ותדע כמה למה ? הוא היה לוקח אותם כל בוקר לבית ספר ואיחר, ויצא בצהריים להסיע אותם ונעדר בגלל זה. אז תגיע לאומדן רביעית, התרשמנו, כי היתנהלות התובע הייתה נגועה בחוסר תום לב. כך, למשל, אין מחלוקת, כי התובע הדפיס לעצמו וללא רשות מכתב פיטורים מהנתבעת על מנת להציגו למוסד לביטוח לאומי ולזכות בהקדמת מועד הזכאות לדמי אבטלה (אם כי לבסוף הדבר לא צלח).
בחודשים 6/15 עד 9/15 התובע זכאי לסך להפרש בגין 16 שבועות (בהיתחשב במספר ימי העבודה ב-9/15 בשל החגים).
על פי הפסיקה בעת יישום הוראות החוק יש להתייחס, בין היתר, לחומרת ההפרה, למשכה, לתום ליבם של הצדדים ולתכלית ההרתעתית של הוראות סעיף 26א לחוק הגנת השכר, אשר קובע את סמכות בית הדין לפסוק פיצויים לדוגמה (ע"ע (ארצי) 28228-03-15‏ ‏ איזאבלה לוקס נ' ארז זיסמן [פורסם בנבו] (31.10.16)).
התביעה שכנגד הנתבעת טענה, כי היא זכאית לפצוי בסך 50,000 ₪ בגין נזקיה בשל אי העברת ססמאות, תוכנה ומידע (סעיף 20 לתביעה שכנגד).
...
אשר לטענת התובע כאילו יש במכתב ההמלצה מטעם הנתבעת (מיום 10.7.19) כדי לכרסם בגרסת הנתבעת לגבי חובות - מצאנו, כי ספק רב אם מדובר במכתב המלצה, שנמסר על ידי אבי לתובע, וזאת נוכח עדות אבי בעניין (פרו' עמ' 33 – 34).
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים : גמול שעות נוספות בסך 13,088 ₪.
התובע ישלם לנתבעת את הסכומים הבאים: סך 20,700 ₪ בגין החזר עבור רכיב נסיעות בתלוש השכר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו