כניסת מנויים
חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת הפרשות פנסיוניות בגין עובדים לשעבר

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת משום שעובדים אצלה זכאים להיעדר מעבודתם – הן בערב יום הכיפורים (המוגדר כיום בחירה בהסכם לישכת המסחר) בתשלום שכרם והן במועדים נוספים (כגון שמחת תורה, חול המועד סוכות ופסח, חלקם בתשלום מלא על חשבון המעסיק וחלקם בתשלום שכר מלא תוך קזוז שעות חופשה חלקיות) וכן עובד בותק של שנה זכאי לבחור להיעדר בתשלום שכרו יום נוסף במהלך יום עבודה.
(2) לעומתם, עובדים שהתקבלו לעבודה כשהם לא מבוטחים, זכאים מכוח ההסכמים הקבוציים של לישכת המסחר להפרשות לקרן פנסיה בשיעור של 5%, מהיום הראשון לעבודתם, ואין הם צריכים להמתין 10 חודשים עד שתתגבש זכאותם זו. לעניין עילת התביעה בגין ימי בחירה – היועמ"ש טען כי הסדר הפשרה לא צריך להוות מעשה בית דין בעילה שלא הוסדרה בו ולכן מוצע לשנות את נוסח הסעיף כך שעילת התביעה בגין ימי הבחירה נמחקת.
זאת שעה שלפי ההסכמים הקבוציים לביטוח פנסיוני מקיף במשק עובדים או עובדים לשעבר לא היו זכאים כלל להפרשה בגין חצי השנה הראשונה להעסקה שלהם ככל שלא היו מבוטחים עת התקבלו לעבודה או שהיו זכאים להפרשה בגובה נמוך יותר בגין חצי השנה הראשונה ככל שהיו מבוטחים עת התקבלו לעבודה (כאמור לעיל, גובה ההפרשה עלה בהדרגתיות מ-1.66% בשנת 2009 עד ל-6.5% בשנת 2017 בהתאם להסכמים הקבוציים לביטוח פנסיוני מקיף במשק וצוי ההרחבה).
...
בהלכת רייכרט הובהר כאמור כי "שכר טרחתו של עורך הדין ייגזר מהסכום שנגבה בפועל על ידי הקבוצה ולא מהסכום שנפסק". זאת בשל הפער, שעשוי להיות משמעותי, בין הסכום אותו קבע בית המשפט או הסכום אליו מגיעים הצדדים בפשרה, לבין הסכום ששולם לחברי הקבוצה בסופו של דבר, וכן על מנת לתמרץ את ב"כ המייצג לפעול להוצאתו של פסק הדין או הסכם הפשרה אל הפועל עד סופו.
משכך והואיל ואף היועמ"ש לא עמד על כך כי ימונה בודק, יש כדי להגיע למסקנה כי אין צורך במינוי בודק בנסיבות העניין.
סוף דבר מכל הנימוקים כמפורט לעיל, הסכם הפשרה המתוקן מאושר בזאת, בכפוף לשינויים כאמור לעיל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא וסקירת ההליך מונחת לפנינו תביעתו של מר ישראל אליהו (להלן: "התובע") כנגד מעסיקתו לשעבר, חברת תיגבור – מאגר כוח אדם מקצועי זמני בע"מ (להלן: "הנתבעת").
כמו כן, התובע היתייחס בכתב התביעה המתוקן להפרשות פנסיוניות ולקרן הישתלמות, אולם רכיבי תביעה אלה לא כומתו; הסכום הכולל של התביעה עומד על 220,212 ₪.
מכל מקום, וכפי שנסביר כעת, הנתבעת ממילא הכירה בותק הקודם של התובע לצורך שכר הבסיס שלו, ואף הפרישה לפנסיה בגין כך. בכלל זה, לפי "הודעה לעובד – תנאי עבודה" שקבל התובע מהנתבעת, שכרו השעתי עמד על 24.5 ₪.
...
הנתבעת טוענת, מנגד, כי יש לדחות את התביעה במלואה, הן מטעמי התיישנות, והן לגופו של עניין.
אולם, גם בשלב הנוכחי, תחשיבו של התובע שגוי לחלוטין, ומבוסס כאמור לעיל על הטענה להכללת רכיב תוספת המשמרות, שאינה מקובלת עלינו.
נסכם ונציין שגם הדרישה לתשלום הודעה מוקדמת נדחית במלואה.
סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות במלואה ובגין כל טענותיה ורכיביה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מחד, תביעת שותפים לסוכנות ביטוח נגד עובדת לשעבר, לפיצויים בשל הפרת חובת תום הלב והנאמנות ביחסי עבודה.
ניתן היה לשחרר את הכספים גם ללא טופס 161 מאחר שהעובדת הגיעה לגיל פרישה.
התביעה שכנגד - תביעת העובדת הפרשות לפנסיה טענתה המרכזית של העובדת עניינה הפרשות בחסר לפנסיה בתקופת עבודתה.
...
זאת ועוד, שוכנענו כי בנסיבות המקרה נטלה העובדת עמה סוד מסחרי של הסוכנות, רשימת הלקוחות, מוצרי הביטוח הנחוצים להם, והמועדים בהם עתידות להסתיים תקופות הביטוח שלהם.
בנסיבות העניין, שוכנענו כי יש להפחית את פיצויי ההלנה מאחר שהנתבעים שכנגד סברו, בכנות, כי יצאו ידי חובתם בהפקדות המלאות לפיצויים.
לאור כל האמור, ישלמו הנתבעים שכנגד לעובדת פיצויי הלנה בסך 7,000 ₪.
סיכום לאור כל האמור, מתקבלת התביעה, כך שהעובדת תשלם לתובעים פיצוי בסך 40,000 ₪ בגין הפרת חובת תום הלב והנאמנות, ופיצוי בסך 40,000 ₪ בשל גזל סוד מסחרי.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשת אישור התובענה כייצוגית הוגשה בטענה כי המשיבה לא ביצעה הפרשות של חלק המעסיק לגמל ולפיצויים וקרן הישתלמות בהתאם להסכמים הקבוציים או צוי ההרחבה בענף השמירה ולחלופין לא ביצעה הפרשות מעסיק לגמל ולפיצויים על פי צו ההרחבה פנסיה חובה במשק.
כאמור בתגובה לבקשה, המשיבה השלימה את העברת התשלומים המגיעים לעובדים אשר עבדו נכון לאותה עת בחברה ואשר לא שולמו להם הפרשות פנסיוניות בגין רכיב קצובת נסיעות ובנוסף השלימה פתיחת קרנות הישתלמות לעובדים והעברת כספים נדרשים (כמפורט בנספח 2 לתשובה לבקשת האישור).
המשמעות כידוע היא שאין בהסתלקות מרכיב תביעה זה כדי ליצור מעשה בית דין ועובדי המשיבה או עובדים לשעבר יוכלו לתבוע בגין כך בעתיד בכפוף להוראות הדין (כאמור בע"א 9585-11 אליהו יערי - מגדל חברה לביטוח בע"מ (1.10.2013)).
...
המשיבים טענו מנגד כי יש לדחות את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית מהטעמים העיקריים הבאים: לטענתם, בניגוד לנטען, המשיבה העניקה לעובדיה, בכל הזמנים הנדרשים שי לחג כנדרש בצו הרחבה בענף השמירה והאבטחה 2014 (לתמיכה צירפה הצהרות של מספר עובדים בעניין, כנספח 1 לתשובה לבקשת האישור).
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועמדת היועמ"ש הגענו לכלל מסקנה כי אכן צודקת היועמ"ש שאין מקום לאשר דבר זה וכי מן הדין כי הסדר הפשרה יחול גם על המבקשים.
עם זאת, בהתחשב בכלל השיקולים כאמור בסעיף 23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות – התועלת לחברי הקבוצה; הטרחה שטרחו ב"כ המבקשים והסיכון שנטלו על עצמם כי ההליך יסתיים ללא קבלת שכר כלשהו או החזר הוצאות (או אף חיוב בהוצאות על ידי בית הדין לו הבקשה הייתה נדחית); החשיבות הציבורית של התובענה לעניין ההשלכות שלה על המשיבה ואופן התנהלותה, הרי ששכר הטרחה למבקשים הייצוגיים כאמור בהסדר הפשרה הוא סביר.
סוף דבר לאחר שבחנו את הסדר הפשרה, מצאנו כי הוא סביר, הוגן וראוי בכפוף לשינויים כאמור לעיל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתקופת עבודתו חלק ניכר משכרו של המבקש (למעלה מ 30% מהשכר) חושב כ"עמלות מכירה", וכתשלומים בגין עמידה ביעדי מכירות "עמלת יעד" ו/או "יעד חנות". הבקשה דנן הוגשה בחודש ינואר 20' לאישור תביעה ייצוגית כנגד הנתבעת בגין שלוש עילות תביעה, אשר לטענת המבקש משותפות לכל קבוצת העובדים שהועסקו על ידי הנתבעת בתפקיד אנשי מכירות: הפרשות חסרות לקרן פנסיה – לטענת המבקש הפרשות לפנסיה בוצעו משכר הבסיס בלבד ולא בוצעו הפרשות לפנסיה מרכיבי העמלות.
הצדדים סוברים כי אין כל פגם במנגנון היידוע לפיו לעובדים קיימים תשלח הודעת מייל עם זאת בתגובתם לא הוסיפו ולא פירטו ביחס למנגנון האיתור והידוע של עובדים לשעבר.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וכן בעמדת היועץ המשפטי החלטתי לדחות את הבקשה לאישור הסכם פשרה וטעמי הם כדלקמן: עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן: הנתבעת מנהלת רשת חנויות למכירת ריהוט, חיפויים ופרטי עיצוב לבית.
בהקשר זה אציין כי על מנת ליצור תמריץ לאתר את חברי הקבוצה אני סבורה כי יש לזכות את ב"כ הקבוצה בשכר טרחה בגין הפיצוי הרטרואקטיבי אך ביחס לעובדים שקיבלו את הפיצוי בפועל ואשר לא הודיעו על רצונם לצאת מהקבוצה.
לצד ההערות עליהן עמדתי לעיל בגינן אני סבורה כי אין מקום לאשר את ההסכם אציין כי בהליכי פרט שענינם הפרשות חסרות לקרן פנסיה אין זה דבר נדיר שהסעד שנפסק (בין במסגרת אישור פשרה ובין במסגרת פס"ד) מבוצע בדרך של תשלום פיצוי לעובד חלף הפרשה רטרואקטיבית לקרן פנסיה, אשר במרבית המקרים ממילא איננה אפשרית.
מכל הטעמים שפורטו לעיל הבקשה לאישור הסכם פשרה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו