(א)
הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני מישפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין
הדתי שלו סמכות השיפוט בעינייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן
טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.
לאור האמור לעיל, נשאלת השאלה, האם כטענת האב, ההסכמות בעל פה אליהן הגיעו הצדדים לאחר
אישור הסכם הגירושין הנן הסכמות מחייבות, לפיהן הופחת סכום המזונות לסך של 6,000 ₪ במקום הסך
של 10,000 ₪ וסכום זה מהוה נקודת מוצא גם לבחינת התביעה להפחתת מזונות שהגיש האב, או שמא
כטענת האם מדובר בהסכמה זמנית, בכפוף לתנאים להם טענה האם, כאשר לטענת האם האב הפר תנאים
אלו ועל כן ממילא אין תוקף להסכמה זו בעל פה ויש לאכוף את הוראות הסכם הגירושין בין הצדדים.
המזונות תוך בחינת יישומה של הילכת 9191/15 , ובתי המשפט ידרשו לנקוט זהירות יתירה
בבחינת תובענות שעניינן הפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין כולל, שמא מבקש המבקש
להתלות באילנה של הילכת 919/15 שלא בתום לב אף ששינוי הנסיבות זניח ואינו אמיתי ושעה
שחיוב המזונות הקיים אינו פוגע כלכלית באופן ממשי בבן הזוג המשלם מזונות".
...
בנסיבות אלה, אני מורה על עיכוב ההליכים בתיק למשך 60 ימים.
אני סבורה, כי אין במעברה של הבת ש' בכדי
להשפיע באופן רוחבי על כל חיובי המזונות שנקבעו בהסכם.
סוף דבר:
אשר על כן, מכל הטעמים שפורטו לעיל – אני מורה כדלקמן:
התביעה לאכיפת הסכם הגירושין – מתקבלת, בכפוף לכך כי לאור מעברה של הבת ש' לבית האב,
יבוטל חיובו של האב בדמי המזונות המשולמים בגינה החל מיום מעברה לבית האב ( 26.7.18 ) כך שעל
האב לשלם לידי האם עבור מזונותיהם השוטפים של שני הקטינים ר' וב' בלבד סך של 6,670 ₪ כולל
מדור, בצירוף מחצית הוצאות רפואיות חריגות והוצאות חינוך חריגות, כמפורט בהסכם הגירושין.
התביעה להפחתת מזונות בשל שינוי נסיבות מהותי – נדחית.
