מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת הפחתת מזונות לאחר הסכם גירושין עם סמכות לבית הדין

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בג"ץ 6929/10 הנ"ל עסק בשאלת קיומה של סמכות נמשכת לבית הדין הרבני לשוב ולהדרש לנושא בו הכריע בעבר מכוח סמכות מקורית שהייתה לו (באותו המקרה בשאלת סמכותו הנמשכת של בית הדין לידון בתביעה להפחתת מזונות ילדים לאחר שאישר הסכם גירושין, ללא דיון לגופו של עניין, שנגע גם בנושא מזונות הילדים).
...
כן מצא בית המשפט המחוזי כי טענות המבקשת אף לגופם של דברים, בשאלת תוקף הכריכה, אינן נעדרות בסיס.
עם כל זאת, מצא בית המשפט המחוזי כי חרף הפגמים בדרך הילוכו של בית המשפט לענייני משפחה, אין מקום לשנות מן התוצאה אליה הגיע, וכי דין הערעור להידחות.
עוד טוענת המבקשת, כי תכלית הכריכה הינה ריכוזיות ויעילות דיונית ולכן החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי בעקבותיו מנוגדת לאותה תכלית משבית המשפט המחוזי "הנציח את פיצול הדיון בתביעות איזון המשאבים בין הצדדים, עת הותיר על כנו פסק-דין שמשמעותו כי כל אחת מהערכאות תדון ברכיבי רכוש שונים מתוך מסת הנכסים ברי האיזון של בני זוג". דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לבקש את תגובת המשיב.
סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית, אפוא.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ביום 24.10.19 הגיש הנתבע לבית משפט זה תביעה להפחתת מזונות בשל מעבר הבן א' להתגורר בהוסטל (תלה"מ 39272-10-19 , להלן: "התביעה להפחתת מזונות") ביום 8.12.19 ולאחר תגובת התובעת, קיבלתי בקשת הנתבע באופן חלקי והפחתתי מזונות זמניים עבור הקטין א' החל מהיום בו פתח הנתבע את ההליך ביח"ס (ולא משנת 2017 כפי שבקש) וזאת עד תתברר התביעה.
((2002) 634 ( 2001 ); בג"צ 8578/01 חליווה נ' חליווה, פ"ד נו( 5 ) 125 ( נו( הסכם גירושי הצדדים אושר בביה"ד הרבני, אולם לפי ההלכה הפסוקה לבית דין, המאשר הסכם גירושין ללא דיון לגופו, אין סמכות נמשכת לידון בתביעה להפחתת מזונות הילדים.
...
בנסיבות אלה, אני מורה על מחיקת התביעה וביטול החלטתי מיום 8/12/19 ביום 27.1.20 , ולאחר שהנתבע הגיש תביעה בעניין מזונות הקטין א' בפני ביה"ד הרבני, דן האחרון בבקשה וקבע: "הופיעו הצדדים וב"כ, וביה"ד הקשיב לדבריהם בקשב רב וסבלנות.
נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי בימ"ש זה לא "קנה" סמכות נמשכת לדון בנושא מזונות הקטינים, ההחלטה בעניין הפחתה זמנית בדמי המזונות בוטלה, ובעקבות פסק הדין היה מותר לנתבע להגיש תביעת מזונות לביה"ד הרבני.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת בקשתו של הנתבע ומורה על מחיקת התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית, משקבעתי כי לביה"ד הרבני בחיפה נתונה "סמכות נמשכת" לדון בענייני מזונות הקטינים.
נוכח תוצאת פסק דין זה, ובשל העובדה שהתביעה הוגשה תוך העלמת עובדות רבות בחוסר תום לב, התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עוה"ד בסכום של 2,340 ₪.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

( נכונה (בג"צ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים (פורסם בנבו, 7.2.2013 גישה זהה עלתה גם מפסק דינה של כב' השופטת אילת גולן תבורי בתמ"ש (פתח-תקוה) 61453-06-13 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 19/12/17 ) שם נקבע, כי כאשר מדובר בתביעה להפחתת מזונות לאחר שאלה נקבעו בהסכם, הרי שמארג ההסכמות בהסכם, ובהתאם הוויתורים שעשה כל אחד מהצדדים היה שזור ובלתי מנותק זה מזה ועל כן ומכוח עקרון היציבות והודאות במשפט, כמו גם הסתמכות הצדדים על ההסכם, אין די בכך לשנות מסכומי המזונות שהוסכמו בין הצדדים עצמם בעבר בהסכם, וקיבלו תוקף של פסק דין ועדיין יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי (סעיף 86 לפסק הדין).
במכלול השיקולים, נילקחה בחשבון בראש ובראשונה, העובדה שהתובע עשה דין לעצמו כאשר הפסיק לשלם את דמי המזונות כפי שנקבעו בהסכם הגירושין בעוד שבמקביל הגיש תביעה לביטול ההסכם בבית הדין הרבני ולא המתין עד למיצוי ההליך והכרעה בעיניין.
אין בהוראה זו כדי לפגוע בתוקף פסק הדין של בית הדין הרבני בתביעה, שהיתה תלויה ועומדת לפניו, לביטול ההסכם, והוראות בית הדין יחולו כאמור בו ובגדר סמכותו.
...
לאחר ששקלתי את כלל השיקולים שתוארו בהרחבה לעיל, אני קובעת כי דמי המזונות יופחתו מעתה, והתובע מחוייב להעביר לנתבעת בעבור מזונות הקטינים ומדורם, סך של 2,400 ₪ לחודש ("דמי המזונות") 800 ₪ לכל קטין.
אני קובעת כי לפסק הדין לא תהיה תחולה רטרואקטיבית לאור השיקול המרכזי המנחה את בית המשפט: השפעת הקיזוז על רווחת בן הזוג והילדים, והמטרה למנוע חיוב בהחזר כספי מזונות שנצרכו, שעלול ליצור מחסור במשפחה והחובה לשקול הכרה בקיזוז ב"זהירות 21.11.2005 פורסם בנבו).
אני קובעת כי בנסיבות אלה חיוב בהשבת הפרש בין הסכום שנקבע בהסכם לסכום שנקבע בפסק הדין יפגע באיזון המורכב, שננקט גם בפסק דין זה, ועלול להוביל לפגיעה בקטינים באמצעות חיוב האם בהשבת מזונות ש"נאכלו".

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

(א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני מישפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בעינייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.
לאור האמור לעיל, נשאלת השאלה, האם כטענת האב, ההסכמות בעל פה אליהן הגיעו הצדדים לאחר אישור הסכם הגירושין הנן הסכמות מחייבות, לפיהן הופחת סכום המזונות לסך של 6,000 ₪ במקום הסך של 10,000 ₪ וסכום זה מהוה נקודת מוצא גם לבחינת התביעה להפחתת מזונות שהגיש האב, או שמא כטענת האם מדובר בהסכמה זמנית, בכפוף לתנאים להם טענה האם, כאשר לטענת האם האב הפר תנאים אלו ועל כן ממילא אין תוקף להסכמה זו בעל פה ויש לאכוף את הוראות הסכם הגירושין בין הצדדים.
המזונות תוך בחינת יישומה של הילכת 9191/15 , ובתי המשפט ידרשו לנקוט זהירות יתירה בבחינת תובענות שעניינן הפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין כולל, שמא מבקש המבקש להתלות באילנה של הילכת 919/15 שלא בתום לב אף ששינוי הנסיבות זניח ואינו אמיתי ושעה שחיוב המזונות הקיים אינו פוגע כלכלית באופן ממשי בבן הזוג המשלם מזונות".
...
בנסיבות אלה, אני מורה על עיכוב ההליכים בתיק למשך 60 ימים.
אני סבורה, כי אין במעברה של הבת ש' בכדי להשפיע באופן רוחבי על כל חיובי המזונות שנקבעו בהסכם.
סוף דבר: אשר על כן, מכל הטעמים שפורטו לעיל – אני מורה כדלקמן: התביעה לאכיפת הסכם הגירושין – מתקבלת, בכפוף לכך כי לאור מעברה של הבת ש' לבית האב, יבוטל חיובו של האב בדמי המזונות המשולמים בגינה החל מיום מעברה לבית האב ( 26.7.18 ) כך שעל האב לשלם לידי האם עבור מזונותיהם השוטפים של שני הקטינים ר' וב' בלבד סך של 6,670 ₪ כולל מדור, בצירוף מחצית הוצאות רפואיות חריגות והוצאות חינוך חריגות, כמפורט בהסכם הגירושין.
התביעה להפחתת מזונות בשל שינוי נסיבות מהותי – נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר הגירושין, התגוררה המשיבה בישראל עם הקטין, ואילו העותר המשיך להתגורר בארה"ב. בשנת 2019 עלה העותר ארצה, ועם עלייתו הגיש תביעה לאחריות הורית משותפת שנדונה בבית המשפט לעינייני מישפחה בחיפה.
בעקבות פסק הדין האמור, הגיש העותר לבית הדין האיזורי תביעה להפחתת חיוב המזונות כפי שהוסכם בהסכם הגירושין.
העותר טוען כי פסקי הדין שניתנו על-ידי בית הדין האיזורי ובית הדין הרבני הגדול, אינם מיישמים את ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017) (להלן: בע"מ 919/15), וכלשונו "המשיבים 2-1 מסרבים לקבל את סמכותו של בית המשפט העליון ואינם רואים את עצמם ככפופים להלכותיו". בהקשר זה נטען שבנסיבות המקרה דנן ועל פי ההלכה האמורה, היה על בתי הדין להפחית לכל הפחות מחצית מדמי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושין.
...
בפסק דינו מיום 15.12.2022, נעתר בית המשפט לענייני משפחה לתביעתו של העותר ולצד סעדים נוספים קבע כי "ביחס לקטין תהא אחריות הורית משותפת ושווה לשני ההורים" (ראו: תלה"מ 8015-05-19 ותלה"מ 11519-04-19 שנדונו במאוחד).
לאחר עיון, דין העתירה להידחות על הסף.
אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו