תביעת המדינה נגד מפעילת הרכבת הקלה בירושלים

בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה כנגד חברת סיטיפס בע"מ (להלן – סיטיפס או המשיבה), זכיינית הרכבת הקלה בירושלים.

רקע המשיבה, חברת סיטיפס, היא זכיינית הרכבת הקלה בירושלים, מכוח הסכם זיכיון שנעשה בינה לבין המדינה להקמה, תפעול, תיחזוקה ומימון של פרויקט הרכבת (להלן –הסכם הזיכיון).

ברקע למהלך זה, נדרשו באותה תקופה המשיבה והמפעיל לבצע שינויים בסדרי העבודה והמשמרות של נהגי הרכבת הקלה, לאור שינויים בסדרי הפעלת הרכבת, כפי שהוסכמו בעקבות תכנית שהותוותה בידי "תכנית אב לתחבורה" (= הגוף המנהל מטעם משרד התחבורה ועיריית ירושלים בכל הקשור לפעילות הרכבת הקלה).

...

המסקנה העולה מהמקובץ, הינה כי לא נמצאה תשתית ראייתית ומשפטית מספקת לביסוס טענת המבקש בדבר קיומה של עוולת הרשלנות כלפי המשיבה, ולא נראים סיכויים סבירים כי הטענה תוכרע לטובת הקבוצה.

ממילא גם אין בסיס לעילת תביעה אישית מצד המבקש בגין עילה זו. סוף דבר סיכומו של דבר, דין בקשת האישור להידחות, על שום שלא עלה בידי המבקש לשכנע בדרגת הסבירות הדרושה, כי בידיו עילת תביעה אישית כנגד המשיבה, או כי קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט משותפות, אשר יש אפשרות סבירה שתוכרענה לטובת הקבוצה.

הבקשה לאישור תובענה כייצוגית נדחית אפוא.

ביום 12.10.2020 הוגשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה הגורמים המקצועיים במדינה לא מצאו לנכון להביע עמדה ביחס לבקשת אישור הסדר הפשרה, לחיוב או לשלילה.

סיטיפס בע"מ (להלן – סיטיפס), זכיינית להפעלת הרכבת הקלה שבירושלים, ואגד חברה לתחבורה בע"מ (להלן – המשיבה ו/או אגד), כלולות בהסדר כאמור, כך שנוסע שעושה שימוש כדין בכל אחד מאמצעי התחבורה אותם הן מפעילות בירושלים, לא ישלם בזמן המעבר תשלום נוסף, אם השתמש פעם נוספת בתחבורה ציבורית.

ויתור ומעשה בית דין הוסכם כי עם אישור בית המשפט להסדר הפשרה ומתן פסק הדין ייוצר מעשה בית דין כנגד כל חברי הקבוצה וכנגד התובע המייצג בעילות התביעה, כפי שנטענו בבקשת האישור, בתובענה לרבות כל הפלוגתות בין הצדדים בבקשת האישור ובתובענה, הטענות העובדתיות עליהן נסובות בקשת האישור והתובענה, והכל בכפוף להחלטתי מיום 14.11.2019 אשר נתנה תוקף להסכמת הצדדים בדבר צימצום בקשת האישור, כאמור לעיל.

הגדרת הקבוצה; עילות התביעה; שאלות משותפות כאמור בהסדר הפשרה, חברי הקבוצה עליהם חל ההסדר הם כל הנוסעים בתקופה שמיום 1.1.2017 ועד ליום 31.3.2018 אשר תיקפו את נסיעתם באחד מקוי השרות של אגד בירושלים באמצעות שימוש בערך צבור, ולאחר מכן טענו את כרטיס הרב קו בערך צבור באוטובוסי אגד בירושלים ובתכוף לכך במסגרת 90 הדקות מהתיקוף באחד מקוי אגד כאמור, ביצעו נסיעת המשך ברכבת הקלה וחויבו בגינה, על אף שהנסיעה הייתה במסגרת נסיעת מעבר.

...

גמול ושכר טרחה הצדדים המליצו כי הגמול למבקש ולבאי כוחו יהא בשיעורים ובמועדים המפורטים להלן: המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 2,400 ₪ בצירוף מע"מ. כמו כן, המשיבה תשלם לבא כוח המבקש שכר טרחה בסך 2,400 ₪ בצירוף מע"מ. בהינתן הסכומים בהם מדובר, נראה כי ההישג שהשיגו המבקש ובאי כוחו מצדיק לאשר את הצעת הצדדים בדבר שיעורי הגמול ושכר הטרחה.

סוף דבר לאור כל האמור, הנני מאשרת את הסדר הפשרה בין הצדדים ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, לפי נוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום.

המבקשת זכתה במיכרז להקמה, מימון, הפעלה ותחזוקה של הרכבת הקלה בירושלים.

בינה ובין המדינה – היא המשיבה – נחתם הסכם, המסדיר את חובותיהם של הצדדים בכל הנוגע להקמת והפעלת הרכבת.

מחלוקות כאלה לא בוששו לבוא, והמדינה הגישה תביעה נגד המשיבה בהתאם למנגנון הבוררות שנקבע בהסכם.

...

דין הבקשה להידחות.

די במפורט למעלה כדי להגיע למסקנה כי לבוררים נתונה הסמכות לדון בטענות שהעלתה המדינה במסגרת תביעתה.

הבקשה נדחית.

התשתית העובדתית הרלוואנטית על פי כתב התביעה, שהוגש ביום 5.8.2022, המבקש הוא סטודנט למשפטים, לקוח קבוע של המשיבות ומשתמש באופן יום- יומי בשרותי האוטובוסים שהמשיבה 1 מפעילה בירושלים ולעיתים קרובות גם בשרותי הרכבת הקלה שהמשיבות 2 מפעילה בירושלים.

כפי שקבע השופט עמית ברע"א 3640/15 Bio-Engineering Project נ' מדינת ישראל היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 12.10.15): "...עינייני אגרה והשבת אגרה, הנם עניינים טכניים שהוסדרו על ידי מחוקק המשנה באופן ברור על מנת ליצור וודאות אצל הצדדים. המקרים בהם זכאי בעל דין להשבת אגרה הם בגדר רשימה סגורה, ולמעט מקרים שבהם צוין במפורש, עניינים אלו אינם נתונים לשיקול דעתו של בית המשפט". יחד עם זאת, מחוקק המשנה הכיר בקיומו של חריג בהתייחס להשבה, שיפוי ופטור מתשלום אגרות בהליכים ייצוגיים.

...

אשר לגובה התגמול, ולשיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון בבואו לקבוע שכר טרחה, או לאשר הסכמה בעניין זה, ראו בסעיף 29 לפסק הדין: "משהגיעה הערכאה הדיונית לכלל מסקנה כי יש מקום בנסיבות המקרה הקונקרטי לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת של הסתלקות, יש לעשות כן לאורם של העקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות. למען הסר ספק אין הכוונה ל"רשימת מכולת" מחייבת, ולערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בנדון בהתאם לנסיבות המקרה.

(א) להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד; (ב) לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

סוף דבר אני מאשרת את הסדר ההסתלקות שהוסכם בין המבקש והמשיבות למעט לעניין קבלת ההמלצה הנוגעת לשכר הטרחה.

הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נמחקת, ותביעתו האישית של המבקש נדחית.

מדובר באחת ממסכת תביעות כנגד הנתבעת, סיטיפס בע"מ, שהנה זכיינית המפעילה את שירות הרכבת הקלה בירושלים.

אלא בחוק ההולם ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנידרש, או לפי חוק כאמור, מכח הסמיכה מפורשת בו".

...

לטעמי, העדר שיקול דעת לפקח לבחון נסיבות בכל מקרה ומקרה לגופו, מהווה הפרת זכות של האזרח ל"הליך ראוי" בכל הליך אשר בסופו של דבר בא להפקיע ממנו את כספו של האזרח.

בסופו של דבר, לתובע נגרמה עגמת נפש המצדיקה קביעת פיצוי.

נוכח הנסיבות, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 720 ₪ (360 ₪ בגין כל אירוע) מאחר ובוטלו הדו"חות בטרם הגשת התביעה, אין מקום לחייב בהוצאות משפט.