תביעת המדינה נגד מאגר ביטוח רכב בגין תשלומים לנפגע תאונת דרכים בשירות צבאי

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"א 48578-12-18 לפני כבוד השופטת ארנה לוי תובע ע"י ב"כ עו"ד שני זוהר פלוני נתבעת ע"י ב"כ עו"ד טל י.כץ המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ פסק דין

התובע, יליד 1990, נפגע בתאונת דרכים בתאריך 22.6.2017, עת רכב על אופנוע המבוטח בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970, אצל הנתבעת.

סעיף 60 (א) לחוק הגימלאות קובע: "היה המקרה שחייב את אוצר המדינה לתשלום גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - פקודת הנזיקין) או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגימלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לשעור הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי". סעיף 60 (ד) קובע: "לעניין סעיף 86 לפקודת הנזיקין רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה". חוק הגימלאות, אם כן, מקנה למדינת ישראל זכות שיפוי כנגד המזיק בגין הגימלאות המוקדמות שנאלצה לשלם לעובד הניזוק בגין פרישתו המוקדמת עקב התאונה.

פס"ד מלכה יונה דן במקרה בו אדם נפטר בתאונת דרכים בשנת 2007, כאשר עוד בשנת 2001 פרש משירות קבע בצה"ל והחל לקבל פנסיה תקציבית מהמדינה.

הנכוי הוא יציר פסיקה שמקורה בזכות המיטיב, שמשלם את הגימלה, לחזור אל המזיק בתביעת שיפוי ולמנוע מצב בו המזיק יחויב בתשלום העולה על הנזק שגרם: "בהנתן זכות חזרה, העידר ניכוי עשוי ליגרור חיוב של המזיק בכפל – פיצוי – העומד בנגוד לעקרונות יסוד בדיני נזיקין. אולם, כאשר אין למיטיב זכות חזרה כלפי המזיק, אין חשש מפני חיוב – יתר כאמור של המזיק, ואזי נשמט הבסיס תחת ההצדקה לנכוי...בעניינינו אין מחלוקת כי למדינה אין זכות חזרה כלפי המבטחת בגין תשלום קצבת השארים למערערת. לפיכך, בהיעדר עגון בחוק הגימלאות לנכוי קצבת השארים מסכום הפיצויים, המסקנה היא כי אין מקום לנכותה" (פסקה 8 לפסק הדין).

...

נקבע כי "מסקנה זו מעוררת קושי, הנובע מכך שסעיף 64(א) לחוק הגמלאות מקנה לאוצר המדינה, כמי שמשלם את הגמלה, זכות חזרה כלפי המזיק. החלת סעיף 64(א) לחוק הגמלאות וסעיף 64(ד) לחוק בו זמנית, דהיינו – מתן זכות חזרה למדינה כלפי המזיק (64(א)) לצד אי – ניכוי ההטבה מסכום הפיצוי שמחויב המזיק לשלם לניזוק (64(ד)) תביא לתוצאה שקשה להלום, ולפיה המזיק יחויב בתשלום פיצוי העולה על הנזק שגרם" (פסקה 10).

עיינתי בטענות הצדדים ומסקנתי היא כי דין טענות התובע להידחות.

סיכום התובע אינו זכאי לתשלום פיצויים מהנתבעת והתביעה נדחית.

בית משפט השלום בקריות ת"א 42272-02-20 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" תיק חצוני: לפני כבוד השופט מוחמד עלי תובעת מדינת ישראל/משרד הבטחון נתבעת המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" החלטה

רקע, הבקשה וטענות הצדדים עסקינן בתביעת התובעת, מדינת ישראל-משרד הבטחון, לשיפוי בגין תשלומים ששילמה על פי חוק הנכים (תגמולים ושקום) [נוסח משולב], תשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים), לנפגע, ח"מ, אשר נפגע ביום 25.2.2009 בתאונת דרכים במהלך שרותו הצבאי.

...

וזאת מדוע? בשל הכלל לפיו רואים את כתב התביעה המתוקן כאילו הוגש במועד הגשת כתב התביעה המקורי, ובמקרה זה – נחסמת טענת התיישנות ככל שהיא נוצרה לאחר הגשת כתב התביעה המקורי ולגביה אילו התביעה הייתה מוגשת במועד התיקון הייתה נדחית בשל התיישנות (ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126 (1980)).

גם יתר השיקולים מוליכים למסקנה כי יש לקבל הבקשה: ראשית, הבקשה הוגשה בשלב מקדמי של ההליך ובטרם החל בירור התובענה לגופה, בתיק התקיימו שתי ישיבות קדם משפט, באחת מהן ניתנה הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה, וטרם נקבעה ישיבת הוכחות.

על כן, אני נעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה על פי הנוסח המתוקן שהגישה התובעת.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 59777-12-19 מדינת ישראל נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) בע"מ בפני כבוד השופט אלעזר נחלון תובעת מדינת ישראל נתבעת המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) בע"מ בשם התובעת: עו"ד אליעזר גדות בשם הנתבעת: עו"ד עוזי לוי החלטה

בבקשה עותרת הנתבעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית הפועלת מכח חוק הנכים (תגמולים ושקום) (נוסח משולב), תשי"ט-1959 (להלן: הועדה הרפואית) בעיניין נכותו של הנפגע עקב התאונה מושא התובענה, וכן היא עותרת למנות מומחים רפואיים בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי לשם קביעת נכות זו. רקע עובדתי ודיוני תמציתי ביום 30.6.15, במהלך שרותו הצבאי, היה מעורב הנפגע בתאונת דרכים.

במסגרת התובענה שלפניי, עתרה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה את הפצוי שלו זכאי הנפגע מכוח החוק (אשר לטעמה נמוך מהסכומים ששילמה ותשלם לו).

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

בנסיבות אלה, ובשים לב גם למהותו ולמשקלו של המידע המופיע בדו"ח החקירה, די גם במידע שנמסר מפי הנפגע בעקיפין כדי להתייחס לאמור באותו דו"ח. סיכום מן הטעמים שפורטו סבורני כי לא עלה בידי הנתבעת להראות שהמקרה שכאן הוא אחד מאותם מקרים חריגים, המצדיקים לקבוע שהנכות שנקבעה לנפגע על פי דין אינה מחייבת בהליך מכוח החוק.

הבקשה נדחית, אפוא.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 53198-06-13 מדינת ישראל נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" תיק חצוני: מספר תיק חצוני מספר בקשה:17 בפני כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי התובעת מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד פ. מילמן ואח' הנתבעת המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" ע"י ב"כ עוה"ד א. בלגה ואח' החלטה

מבוא התובעת הגישה תביעת שיפוי כנגד הנתבעת מכוח היותה של הנתבעת מבטחת בביטוח חובה את האופנוע עליו רכב שוטר, שניפגע בתאונת דרכים בהיותו בדרכו מעבודתו לביתו.

השוטר פנה בתביעה להכרה מכוח חוק המישטרה (נכים ונספים), התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק המישטרה") שמפנה לחוק הנכים (תגמולים ושקום) [נוסח משולב] (להלן: "חוק הנכים") וכן לתשלום גמלאות מכוח חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב] (להלן: "חוק שירות המדינה").

עמדת התובעת התובעת סומכת על הוראת סעיף 6(א) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב – 1952 (להלן: חוק אחריות המדינה") שקובע כי המדינה אינה אחראית בנזיקין בגין חבלה שנחבל אדם בעת שרותו הצבאי ועקב שרותו.

כך למשל אם על האופנוע המשטרתי היה מורכב אדם פרטי שחוק אחריות המדינה אינו חל עליו, והוא היה נפגע בתאונת דרכים מעורבת עם רכב פרטי, המדינה הייתה נידרשת לפצותו אך במקביל הייתה עומדת על זכותה לקבל שיפוי של 50% מסכום הפיצויים ששילמה, מכוח אותו צו להסדרת הנטל.

...

תביעה של המדינה (להלן: התובעת) לפי סעיף 36(א)(2) לחוק הנכים (תגמולים ושקום), תשי"ט – 1959 (להלן: חוק התגמולים) נגד המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ (להלן: הנתבעת), בגין תשלומים שהתובעת שלמה ועתידה לשלם למר י.מ שניפגע בתאונת דרכים (להלן: הנפגע) בעת שרותו הצבאי.

...

המסקנה היא שכתוצאה מן התאונה נגרמה לנפגע נכות צמיתה משוקללת בשיעור 66.23%.

סוף דבר התשלומים שאותם שילמה ותשלם התובעת לנפגע בהתאם לחוות הדעת האקטוארית שהגישה הינם בסך 5,922,042 ₪, והם עולים על הסכומים שנפסקו לעיל.

לכן הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים שנפסקו לעיל בלבד.