תביעת המדינה לעונש בגין כניסה בלתי חוקית לישראל

בית משפט השלום בחיפה ת"פ 33922-10-23 מדינת ישראל נ' זידאן(עציר) ואח' לפני כבוד השופט שלמה בנג'ו בעיניין: המאשימה מדינת ישראל באמצעות לישכת תביעות חיפה הנאשמים 1. פיכתור זידאן (עציר) ע"י ב"כ עוה"ד גב' אסלאם סרוג'י מטעם הסניגוריה הציבורית 2. אשרף חמאיל (עציר) ע"י ב"כ עוה"ד גב' אנראם קנדלפת גזר דין

ברע"פ 1195/22 אשחדאת נ' מדינת ישראל (2022) חזר והדגיש בית המשפט העליון: "...עבירת שהייה בלתי חוקית עלולה לפגוע בבטחון מדינת ישראל ותושביה, ואף חותרת תחת זכותה של המדינה לקבוע מי ייכנס בגבולות שעריה. אמנם כאשר העבירה מבוצעת לצרכי פרנסה ובהיעדר עבירות נילוות לה, הפגיעה בערכים המוגנים אינה ברף הגבוה, אולם בכל זאת נידרשת ענישה הולמת אשר תתן מענה לתופעה הרחבה של כניסה ושהייה בלתי חוקית בישראל". כניסה לא מבוקרת כאמור, מקימה גם סיכון ביטחוני, במיוחד בעתות אלה, כשישראל במילחמה עם מרצחים צמאי דם שקמו עליה מהאיזור.

...

עוד הודגש הצורך לתת בעת הזאת: "משקל רב גם לשיקולי הרתעת היחיד והרבים וזאת במסגרת קביעת העונש הראוי בתוככי המתחם. סבורים אנו כי על הענישה ביחס לכל אחד מהמשיבים להיות ענישה העולה באופן משמעותי על הרף התחתון של מתחם העונש ההולם, על מנת לתת משקל ראוי והולם לשיקולי הרתעת היחיד והרבים" (שם, פסקה 16 בעמ' 15 לפסק הדין).

בשים לב לטיב העבירות ונסיבות ביצוען כאשר ברקע המצב הביטחוני אני קובע מתחם הנע בין חודש מאסר בפועל לבין שישה חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

אשר על כן אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשם 1 - 40 ימי מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו, מיום 21/10/23.

ב"כ הנאשם עתר להשית על הנאשם עונש של הארכת התנאי או לחלופין ביקש לחפוף את התנאי לעונש בגין תיק זה. דיון והכרעה: בית המשפט קובע את מיתחם העונש ההולם בהתאם לעקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להיתחשב בערך החברתי שניפגע מבצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בבצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

מדיניות הענישה הנהוגה: ב"כ הנאשמים הפנה לרע"פ 3677/13 אלהרוש ואח' נ' מדינת ישראל, שם נקבע כי מיתחם העונש ההולם בעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל, כאשר לא נלוו לה עבירות נוספות, נע בין מאסר על תנאי ל- 5 חודשי מאסר בפועל ובקש לקבוע כי זהו המיתחם בעניינינו.

· ת.פ. (עכו) 18290-12-23 מדינת ישראל נ' סבאענה (12.12.23), קבע בית המשפט כי מיתחם העונש ההולם, בגין שלוש כניסות לישראל (כאשר שתי כניסות ראשונות הן לפני פרוץ המילחמה וצורפו לכתב האישום נוכח שינוי במדיניות התביעה) נע בין חודשיים ל- 7 חודשי מאסר בפועל והטיל על הנאשם עונש של חודשיים מיום מעצרו לצד ענישה נילוות.

...

בשים לב לכלל השיקולים המפורטים לעיל והמדיניות הענישה שנקבעה לאחר פרוץ המלחמה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בעניינם של הנאשמים נע בין חודשיים ל- 7 חודשי מאסר בפועל.

על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: חודשיים מאסר בפועל מיום מעצרו בתאריך 14.12.23.

אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 20 יום שהוטל על הנאשם בת.פ. 25306-08-23, במצטבר לעונש שהוטל בתיק זה כך שסך הכל על הנאשם לרצות עונש מאסר של 80 יום מיום מעצרו 14.12.23.

מדיניות הענישה הנהוגה: ב"כ הנאשמים הפנה לרע"פ 3677/13 אלהרוש ואח' נ' מדינת ישראל, שם נקבע כי מיתחם העונש ההולם בעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל, כאשר לא נלוו לה עבירות נוספות, נע בין מאסר על תנאי ל- 5 חודשי מאסר בפועל, ובקש לקבוע כי זהו המיתחם בעניינינו.

· ת.פ. (עכו) 18290-12-23 מדינת ישראל נ' סבאענה (12.12.23), קבע בית המשפט כי מיתחם העונש ההולם, בגין שלוש כניסות לישראל (כאשר שתי כניסות ראשונות הן לפני פרוץ המילחמה וצורפו לכתב האישום נוכח שינוי במדיניות התביעה) נע בין חודשיים ל- 7 חודשי מאסר בפועל והטיל על הנאשם עונש של חודשיים מיום מעצרו לצד ענישה נילוות.

מקובלת עלי טענת ב"כ הנאשם לפיה עבירה של הפרעה לשוטר, נועדה במקרה זה לאפשר את העבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל ועל כן, סבורני, כי יש לקבוע מיתחם דומה לזה שנקבע בעיניינם של שוהים בלתי חוקיים, לאחר שינוי מדיניות הענישה נוכח מלחמת חרבות ברזל.

...

מקובלת עלי טענת ב"כ הנאשם לפיה עבירה של הפרעה לשוטר, נועדה במקרה זה לאפשר את העבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל ועל כן, סבורני, כי יש לקבוע מתחם דומה לזה שנקבע בעניינם של שוהים בלתי חוקיים, לאחר שינוי מדיניות הענישה נוכח מלחמת חרבות ברזל.

בשים לב לכלל השיקולים המפורטים לעיל, והמדיניות הענישה שנקבעה לאחר פרוץ המלחמה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בעניינם של הנאשמים נע בין חודשיים ל- 7 חודשי מאסר בפועל.

על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 70 ימי מאסר בפועל, מיום מעצרו בתאריך 14.12.23.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"פ 30646-07-23 מדינת ישראל נ' חריזאת(עציר) לפני כבוד השופט יריב בן דוד בעיניין: המאשימה מדינת ישראל – תביעות נגב הנאשם סאמר חריזאת (עציר) – בעצמו ע"י ב"כ עוה"ד לאה עו"ד זוהר נאור גזר דין

ביחס לנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירות, הפניתה ב"כ המאשימה לכך שהנאשם נעדר עבר פלילי אשר הודה במיוחס לו, אך עמדה על שקולי הרתעת היחיד והרבים הנדרשים במסגרת ענישה בגין עבירות אלה.

משכך, סבורני כי יש לדחות את טענת ההגנה לפיה יש לראות באופן מקל את פועלו של הנאשם אשר "אך חרג מהשעות והמקום הגיאוגרפי שבהיתר". להלן פסיקה המלמדת על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות גניבת רכב, חלקן בשילוב עבירות נוספות של שהיה בלתי חוקית, לרבות נהיגה ללא רישיון: רע"פ 1123/18 אשרף דבארי נ' מדינת ישראל (נבו) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות ניסיון גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה, גניבה ואיומים.

ברי כי כלפי הנאשם, הצורך בענישה הרתעתית מקבל משנה תוקף נוכח עסוקו השיטתי בגניבת הרכבים, נהיגתו ללא רישיון בכבישי הארץ ברכבם הגנובים, והכל תוך כניסה לא מבוקרת לשטחי המדינה בנגוד לחוק.

...

משכך, סבורני כי יש לדחות את טענת ההגנה לפיה יש לראות באופן מקל את פועלו של הנאשם אשר "אך חרג מהשעות והמקום הגאוגרפי שבהיתר". להלן פסיקה המלמדת על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות גניבת רכב, חלקן בשילוב עבירות נוספות של שהיה בלתי חוקית, לרבות נהיגה ללא רישיון: רע"פ 1123/18 אשרף דבארי נ' מדינת ישראל (נבו) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות ניסיון גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה, גניבה ואיומים.

בית-המשפט המחוזי קבע שמדובר במתחם ענישה אשר הולם את המעשים בנסיבותיהם והוטעם כי לא נמצא פגם גם בשיקולי הענישה שבתוך המתחם והערעור נדחה.

בשקלול מכלול הנסיבות, תוך מתן משקל להודאת הנאשם בבית-המשפט, לגילו הצעיר ולהעדר עבר פלילי מחד, ולשיקולי הרתעת הרבים (והיחיד) מאידך, סבורני כי יש להשית על הנאשם עונש בחלקו הנמוך של המתחם, אך לא בתחתיתו.

סוף דבר אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 5 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בתיק זה. 6 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מתום ריצוי מאסרו, שלא יעבור על עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952, על כל עבירת רכוש מסוג עוון ועל עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה/בפסילה.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"פ 12359-02-24 מדינת ישראל נ' אבו שרך(עציר) לפני כבוד השופט יריב בן דוד בעיניין: המאשימה מדינת ישראל – תביעות נגב הנאשם פיצל אבו שרך (עציר) – בעצמו ע"י ב"כ עוה"ד מוחמד אבו עבייד גזר דין

מיתחם הענישה אשר נקבע בעירעור אלנג'אר אומץ גם בבתי משפט מחוזיים נוספים, ולמשל: עפ"ג (חיפה) 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' (6.11.23); עפ"ג (נצרת) 37018-10-23 מדינת ישראל נ' אלחרוב (25.10.23) ביום 27.11.23 ניתנה החלטת בית המשפט העליון הדוחה את בקשת רשות העירעור מטעם ההגנה על החלטת בית המשפט המחוזי בעירעור אלנג'אר, והחלטות נוספות שניתנו בענין החמרת מיתחמי הענישה בעבירת שב"ח (רע"פ 7908/23 עיסא אלנג'אר ואח' נגד מדינת ישראל, להלן: "רע"פ אלנג'אר ואח'") בהמשך הדרך, ניתנו החלטות בערכאת המחוזי בהם נקבעו מיתחמי ענישה מחמירים יותר מאלו שנקבעו בעירעור אלנגא'ר. ר' בענין זה עפ"ג 38304-01-24 (מח' חיפה) מדינת ישראל נ' עתמאן (25.1.24) אשר ניתן אך לאחרונה, במסגרתו נקבע מיתחם ענישה המתחיל בשלושה חודשי מאסר בפועל, בגין עבירת כניסה לישראל יחידה לצרכי פרנסה, שם נכתבו הדברים הבאים: "אין ניתן להעלים עין מכניסה סיטונאית של עשרות אלפים מידי יום מתוך מחשבה שרובם המכריע והמוחלט הם תמימים וכאלה שאינם מבקשים להרע. די במפגעים בודדים, הנכנסים במהלך חודשים, על מנת להמיט אסון רב נפגעים על תושבי הארץ". וכן: "זאת ועוד יש לזכור: הסיכון הנשקף משוהה בלתי חוקי איננו בהכרח פרי של מחשבות זדון המקננות בו ביום כניסתו ארצה שלא כחוק. בהחלט יתכנו מזנקים ("טריגרים") שונים ומשונים העלולים להביאו לכלל "שינוי לבבות" תוך כדי השהות בישראל".

וכן: "לפיכך, ברמה העקרונית, תחתית מיתחם העונש בגין עבירה של שהייה בלתי חוקית בימים אלה חייבת לעמוד, במקרה האופייני על שלושה חודשים בפועל" (הדגשה קו במקור – יב"ד).

...

מכל המקובץ, בשים לב לעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים ולנסיבות ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, מצאתי לקבוע מתחם ענישה הנע בין 4 חודשי מאסר לבין 9 חודשי מאסר.

ענישה בתוך המתחם בערעור אלנג'אר ואח', שם נדון עניינם של נאשמים נעדרי עבר פלילי, נקבע כי: "סבורים אנו כי על הענישה ביחס לכל אחד מהנאשמים, להיות ענישה העולה באופן משמעותי על הרף התחתון של מתחם העונש ההולם, על מנת לתת משקל ראוי והולם לשיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים" (עמ' 15, ש' 15-17) (הדגשות שלי – י.ב.ד).

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 5.5 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו בתיק זה על פי רישומי שב"ס. מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו שלא יעבור על איזו מהעבירות בהן הורשע.