תביעת המדינה בגין נזק לכבל חשמל בבסיס צבאי

על-פי כתב האישום המתוקן, בתאריך 9.10.17, סמוך לשעה 12:00, ניכנסו הנאשמים לבסיס הצבאי "ג'וערה" ברמות מנשה, שהינו בסיס נטוש, ניכנסו דרך הדלת למוזיאון ההסטורי של הבסיס, אספו מהמקום משקוף אלומיניום, כבלי נחושת, ארון חשמל וכן כלי נחושת שהיו מפוזרים בבסיס, והעבירו את הרכוש אל הרכב עמו הגיעו למקום.

על בית המשפט לבחון את העונש המוסכם בהסדר למול העונש שהיה נגזר על הנאשם אילמלא ההסדר, ולשקול את מידת ויתור של הנאשם נוכח סכויי ההרשעה הלכאוריים אילמלא ההסדר – בהיתחשב בקשיים הראייתיים הצפויים לתביעה אם תדרש לנהל את ההליך במלואו.

מדובר בעבירות הפוגעות בקניין, בסדר הצבורי ובתחושת הבטחון של הציבור, הגורמות נזק בלתי מבוטל שאינו מסתכם במישור הרכושי בלבד, וכן גוררות עלויות של ביטוח ומיגון המושתות בעקיפין על כלל הציבור.

ב"כ הנאשם הפנה עוד לגזר-הדין בת"פ (ק"ש) 714-08-18 מדינת ישראל נ' ביטון (10.3.20), שניתן בעיניינו של נאשם בעבירת איומים יחידה, שם הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו הוסכם כי יטענו לעונש לעניין הארכת מאסר על-תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם או הפעלתו.

...

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במכלול החומר שהונח לפניי, לרבות חוות-דעת הממונה על עבודות שירות, מסמכים רפואיים שהסנגור הגיש בעניין מצבו הרפואי של הנאשם 2, חוות-הדעת הפסיכיאטרית אשר הוגשה בעניינו, ובפסיקה אליה הפנה ב"כ הנאשם 2 – מצאתי כי יש לגזור את עונשו בהתאם להסדר הטיעון, בהתאם לחלופה המתייחסת למצב בו יימצא בלתי כשיר לשאת בעונש המאסר בעבודות שירות, מן הנימוקים שלהלן.

משלא הוכחו קיומו של אופק שיקומי ממשי בעניינו של הנאשם שבפניי, לא ניתן להשוות עניינו לעניין זה. לסיכום, מצאתי כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מן ההסכמה העונשית אליה הגיעו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון, או במקרה שבו מתקיימים טעמים מיוחדים להארכת עונש המאסר המותנה, או לחריגה ממתחם העונש ההולם, וכי מכלול השיקולים מחייב כיבוד ההסכמה אליה הגיעו הצדדים, תוך הבאת נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות מצבו הנפשי והרפואי, בחשבון.

סוף דבר לאור האמור לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 3 וחצי חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאחורי סורג ובריח, בניכוי ימי המעצר.

לפי כתב האישום הראשון, בערב יום 23.1.18, במסגרת פעילות משטרתית ברחובות, הציבו השוטרים אופניים חשמליים קשורים בכבל ובמנעול לעמוד תאורה וביצעו תצפית.

הנאשם קיבל פטור משירות צבאי על רקע אי התאמה ומעורבותו בפלילים.

במקביל הישתלב הנאשם בתכנית מטעם שירותי הרווחה לאוריינות בסיסית.

בשניים מתוך כתבי האישום הנזק שניגרם אינו רב ואילו בכתב אישום אחד הנזק בסכום של מספר אלפי שקלים.

גם בעבירה של גניבת אופניים חשמליים ישנה מדיניות ענישה דומה (ראו למשל: ת"פ (ת"א) 10036-12-17 מדינת ישראל נ' עמרם (22.1.18); ת"פ (ב"ש) 12814-03-15 מדינת ישראל נ' דהן (27.4.15)).

סוף דבר לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 3 חודשים ויום; מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך שנתיים מיום שיחרורו לא יעבור כל עבירת רכוש; הנאשם ישלם למתלונן, מר נתנאל גטהון, עד תביעה מספר 1 בכתב האישום השני, פיצויים בסכום של 3,000 ₪.

...

סוף דבר לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 3 חודשים ויום; מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך שנתיים מיום שחרורו לא יעבור כל עבירת רכוש; הנאשם ישלם למתלונן, מר נתנאל גטהון, עד תביעה מספר 1 בכתב האישום השני, פיצויים בסכום של 3,000 ₪.

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 3576-03-18 מדינת ישראל נ' איגנטוב בפני כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר בעיניין: מדינת ישראל ע"י תביעות ירושלים המאשימה איתן גלב איגנטוב ע"י ב"כ עו"ד מיכאל ערוני הנאשם גזר דין

לצורך גידול הסם והחזקתו השתמשו השניים בציוד אותו רכשו, הכולל: אוהל, מנורות, כבלי חשמל, מאווררים, מפצל חשמלי, צנורות, מצלמה, ברזנט, משטחים ומשקל.

הנאשם החל להשתמש באלכוהול בשנות התגברותו המאוחרות, התגייס לצה"ל ושירת שירות צבאי מלא, ואף ניפצע במהלך שרותו בגבו, בעיה ממנה סובל עד היום (כשהטיפול בבעיה זו, היה מוקד למחלוקת עם צוות הקהילה הטיפולית, ובגין כך עזב הנאשם את הקהילה).

מחד, המאשימה טוענת כי יש להטיל על הנאשם מאסר בפועל שיכלול את הפעלת המאסר המותנה ותוספת ענישה מאחורי סורג ובריח ולא יפחת מ-10 חודשים על בסיס מיתחם שבין 8 חודשים ועד 18 חודשי מאסר.

במקרנו הנסיבות מלמדות שהסמים, על אף שהם בכמות שאינה לצריכה עצמית, שמשו לצריכת ולצריכת בת-זוגו נסיבות הקשורות בבצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין – בין הנסיבות הקשורות בבצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המיתחם: מדובר בעבירה מתוכננת שבוצעה לאורך זמן, שלצורך ביצועה, הצטייד הנאשם עם בת זוגו בציוד לצורך גידול הסם בביתם – אלו הן נסיבות לחומרא; הנזק הגלום בסמים ידוע; על-פניו, העבירות לא בוצעו לצורך בצע כסף אלא לשימוש השניים באופן זמין ותדיר; מדובר בנאשם בגיר, ואולם הוא סובל מבעיית היתמכרות לסם שבגינה ביצע את המעשים ולכן ניתן לומר כי יכולתו להמנע מבצוע העבירה היא מופחתת; אך ברור כי מדובר באדם בגיר שמוטב היה כי יימנע מבצוע עבירה כשבעברו כבר ביצע עבירה דומה ואף באותה מתכונת ואף נענש בגין כך, אך עובדה זו מעידה, לטעמי, על הקושי עליו עמדתי, הנובע מעומק היתמכרותו של הנאשם לסמים.

...

גזירת הדין מכל הטעמים שמניתי, אני סבור כי המלצת שירות המבחן נכונה, ומתאימה לנסיבותיו של הנאשם.

ראשית, הפעלת המאסר המותנה, גם בדרך של עבודות שירות, לא תהא נכונה וצודקת בעניינו של הנאשם, לנוכח התהליך הטיפולי המשמעותי שעבר; שנית, הארכת המאסר המותנה, תוך הבהרת המשמעות, שהפרת התנאי תוביל להפעלתו בכל מקרה, משמשת בנסיבותיו של הנאשם "חרב דמוקלס" מרתיעה לעתיד לבוא, שכן שירות המבחן, והן אני, סבורים כי הנאשם הורתע מההליך הפלילי, והראייה לכך – היעדר מוחלט של הפרת התנאים בהם היה נתון הנאשם, לרבות היעדר שימוש בסמים.

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מחדש את המאסר המותנה של 6 חודשים, שנגזר על הנאשם בתיק התנאי, וזאת לתקופה נוספת של שנתיים מהיום, תוך שמובהר שמדובר בעבירות של גידול סמים, כלים המשמשים להכנת סם, סחר בסם או כל עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית; קנס בסך 5,000 ₪, אשר ישולם החל מיום 1.9.2019, או חודש מאסר תמורתו.

אחריות מנורה לאור הקביעה כי המבוטח של מנורה התרשל עת פגע בכבל, על מנורה החובה לפצות את הצד השלישי בגין נזקיו.

התובעת תבעה בטעות גוף משפטי אחר, אחים אלרומלי בע"מ, בעוד מכתב ההתראה הופנה למבוטח הנכון, והפוליסה של המשאית היא עבור המבוטח אלרומלי חסן ובניו בע"מ. יחד עם זאת, שעה שמנורה הגישה כתב הגנה גם בשם המבוטח הנכון, ולא ביקשה לתקן את פרטי המבוטח בתביעה, יש לחייב את מנורה בנזקי התובעת.

המדינה אמרה לו: "מוטלת עלינו החובה לבצע פעולות הובלה מסויימת. אנחנו רוצים לבצע זאת בעצמנו בעזרתך. בוא אלינו, הישתלב במערך שלנו, ובצע העבודה בפיקודנו". בנסיבות אלה הפך גולדמן לחלק אינטגרלי מהפעילות של הצבא, לאבר חי ממנה, ועל-כן כידו הארוכה של הצבא וכשלוח של המדינה.

אשר לנזק העקיף, נתבעה עליה בעלויות החשמל בסך של 3,000 ₪, וזאת על בסיס גרף המשקף הפרש באנרגיה לחודשים מאי – יוני, בין 2019 לשנת 2020.

לא הובאו די נתונים להוכחת נזק זה. סוף דבר משאית המבוטחת על ידי מנורה גרמה לנזק לתובעת עת פגעה בכבל חשמל בחצר התובעת.

...

על כן, התביעה כנגד הנתבעת 1, נטפים, נדחית.

לא הובאו די נתונים להוכחת נזק זה. סוף דבר משאית המבוטחת על ידי מנורה גרמה לנזק לתובעת עת פגעה בכבל חשמל בחצר התובעת.

על כן, אני מחייב את הנתבעת 3, מנורה, לשלם לתובעת 52,650 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 31.8.20.

זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (עינב נהרי סנדלר) מיום 10.9.23 לפיו דחה את תביעתו של המערער כנגד המשיבה לפצוי בסך 31,527 ₪ בגין נזק רכוש שניגרם לו בשריפה ביום 13.8.20.

לטענת התובע הנתבעת התרשלה בטיפול ותחזוק כבל החשמל העילי מעל המחסן, ובעקבות התרשלותה נגרמו לו הנזקים שהם עלות פינוי הפסולת שהצטברה, עלות עבודות צבע ותיקון המחסן, ואובדן כלי עבודה וציוד.

בית המשפט שגה לדבריו בכך שלקח על עצמו להעדיף חוות דעת לאקונית, חסרה, שגויה, המבוססת על הנחות חסרות בסיס, ולא ניהל את ההליך באמצעות מומחה של בית המשפט.

כאמור בתקנה 63 (ב), היה בידי המערער לבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט, אך הוא לא עשה כן. לא רק שהערכאה הדיונית אינה מחויבת למנות מומחה מטעמה, אלא שערכאת העירעור לא תתערב בהחלטה כזו, אלא בנסיבות חריגות (ע"א 3079/08 מדינת ישראל נ' הקדש הייטנר (ניתן 4.7.2012); ע"א 974/91 עמיד נ' הועדה המקומית זמורה פ"ד נ (5)104 1997).

...

המערער הגיש בבית המשפט קמא חוות דעת חוקר דליקות של שירותי כבאות והצלה שמסקנתו היתה "לאור העובדות העדויות והממצאים סבור אני בסבירות גבוהה מאוד כי השריפה פרצה ככל הנראה בשל כבל חשמל הממוקם מעל מוקד האש, אשר השתחרר/נקרע ונפל על העצים בסמוך למחסן וגרם להדלקתם". לטענת המערער השריפה כילתה את כל הציוד שאוחסן במחסן.

אני דוחה את טענת המערער, כאילו הצעות מחיר שהגיש מוכיחות את שווי הציוד.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

המערער ישלם את הוצאות המשיבה בסך 11,700 ₪.