המערער נפגע בתאונת עבודה ביום 25/4/13.
המערער הוסיף וטען כי שגתה הועדה בהתייחסותה למכתבו הרפואי של ד"ר הוס, אשר העריך כי "קיים קשר סיבתי ישיר בין הארוע הנ"ל לנזק בכתף". לפי הטענה, הועדה מנועה מלדון בקשר הסיבתי בין תאונת העבודה לבין הפגיעה הנטענת בכתף, שכן הפגימה הוכרה על ידי פקיד התביעות.
(ב) הועדה תידון בנכותו של המערער בגין בקע טבורי, בשים לב למכתב ההכרה של פקיד התביעות לפיו הוכר "בקע טבורי" כפגימה הקשורה לתאונה.
...
לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בעל פה ובכתב, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.
נטען עוד ששגתה הוועדה עת הפנתה לסיכום ביקור מיום 1/2/1999, כשהיה המערער בן 15 והתלונן על כאבי בטן.
בעניין זה אני סבורה כי הדין עם המערער ונפלה בהחלטת הוועדה טעות משפטית המצדיקה התערבות בית הדין.
סוף דבר:
לאור האמור, הערעור מתקבל בחלקו, ועניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכבה הקודם, על מנת שתפעל כדלקמן:
(א) הוועדה תתייחס לטענות המערער לפיהן קיים תיעוד רפואי בנוגע לכתף שמאל סמוך לאחר התאונה, לרבות בדיקת CT כתף מיום 7/5/15; מסמך אשפוז מיום 6/5/13 בו נרשם "ירידה בתחושה לאורך כל היד השמאלית"; טופס בל/ 283 וטופס תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, מיום 6/4/14.
