חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת הכרה בתאונת עבודה בגין פגיעת גב

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

פקיד התביעות הכיר בארוע כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995.
דברי בא כוח המבקש תועדו בפרוטוקול כך: "מאד לא מרוצים שניכו לו 15 אחוז עבור מצב קודם עקב שינויים נווניים, הפסיקה אומרת (מרגוליס) אם יום לפני התאונה היה מגיע ואומר שעובד כ10-12 שעות ביום כמסגר ללא מיגבלה לא היו מקבלים זאת ולא היה מקבל אחוזי נכות ולכן שינויים נווניים כשלעצמם ללא מיגבלות תפקודיות אינם מהוים עילה לנכוי מצב קודם. ולכן מבקשים להעניק תקנה 15 במלואה. פוטר מעבודתו עקב ובשל הפגיעה כי לא יכול לתפקד, כתוב במכתב מהמעסיק 19.20.11 לפיו בהתייחס למכתב מרופאה תעסוקה שלפיו לא יכול לחזור לכל עבודה פיסית שהיא. לפני עבודתו 17 שנים במפעל שנאפ עבד 10 שנים בבניה/שיפוצים. כאשר מדברים על תקנה 15 מדברים על השפעה תפקודית של הנכות הרפואית על תיפקודו של המבוטח. מתייחסים גם לגילו, כישוריו, נסיונו המקצועי, מכל [ה]סיבות [ה]אלה מבקשים מהוועדה להעניק[ק] תקנה 15 במלואה, מה גם שהמכתב מהמעסיק ומכתב מרופאת תעסוקה לא עמדו בפני ועדת הרשות. אין מדובר במחלת מיקצוע אלא בארוע תאונתי. צירפתי שתי חוות דעת דר אלון בורג אורטופד ודר **** עובד נורולוג 4.8.20, בשתיהן חד משמעית מדובר על תאונת עבודה. במכתב שקבל הנפגע מהמלל מ23.6.19 מצויין 'הננו מאשרים כי הכרנו בפגיעה מ11.3.19 כתאונת עבודה'". ועדת תום הזמניות אימצה את המלצת ועדת הרשות והגדילה את אחוזי הנכות של המבקש בשיעור של 33.33%, כך שנכותו הרפואית המשוקללת לאחר הפעלת תקנה 15 עומדת על 37%.
ממצאיה העולים מהמסמכים עליהם עברה תועדו כך: "מדובר בגבר בן 48 במועד התאונה אשר הפגע [צ.ל.: נפגע - א.א.] בתאונת עבודה תוך הרמת משקל ב 11/03/19. בתוך שבוע עבר ניתוח לקיבוע 3 חוליות מ L4-5 עד S1 על [צ.ל.: עם - א.א.] תלונות של כאבי גב וקרינה לרגל שמאל, זה סוף המעשה אך אי אפשר להיתעלם מתולדות עברו. כבר בשנת 2003 קיימים רישומים על כאבי גב, גם ב 2005, 2006 ו-2007 עם רישומים על הגבלה בתנועות, קרינה לרגל שמאל, ביצוע CT עם בלטי דיסק מ L3-4-5 עד S1, אותם הממצאים שנמצאו ב 2019 ובגינם נותח. אם ניקח בחשבון את תלונותיו על כאבי גב, כולל כאבי גב עזים עם הגבלה בתנועות, קרינה לרגל שמאל וממצאי ה-CT, אם היה נבדק באותה תקופה טרם התאונה, היו קובעים נכות לפחות של 15% על הגבלה קלה-בינונית בתנועות הגב התחתון. לא ניתן לטעון כי כאבי הגב עפ"י הרישומים היו מיזעריים ולתקופה קצרה, אלא שנמשכו על פני מספר שנים. חישובים אלו מתאימים להילכת מרגוליס בבואנו לידון בנכות הסופית. הטענה כי לאחר מכן המשיך בעבודתו במשך שנים ברגע שהכאב החריף חלף, אינה דבר יוצא דופן. אנשים ממשיכים בחייהם גם אם יש להם ממצאים דימותיים של בלטי דיסק ועל זה קיימות עבודות רבות אשר מוכיחות כי קיימים בלטי דיסק ופריצות דיסק גם לאנשים אסימפטומטיים. לציין, גם הבדיקה הקלינית של הועדה העלתה הגבלה קלה בתנועות ע"ש כ 4 סמ לפי מבחן שובר. בעיון בחוו"ד ד"ר אלון בורג, 26/07/20, אין כל איזכור לתולדות עברו של כל השנים עם הגבלה בתנועות וקרינה לרגל שמאל וממצאי CT. מבחינה רפואית, מעט חריג לבצע ניתוח של קיבוע חוליות (3 חוליות) שבוע לאחר הרמת משקל וזאת כאשר אין כל תעוד לנזק נורולוגי משמעותי הדורש היתערבות דחופה. הגבהים בהם נותח עם קיבוע החוליות, הם אותם הגבהים שנמצאו ב CT בשנת 2006. לא רק זאת, ביום 09/03/19, יומיים טרם התאונה, מתאר שבועיים של כאבי ירך ועכוז שמאל, אשר בהחלט יכולים להתאים לקרינה לאורך רגל שמאל, הידועה מעברו, ואשר המשיך להתלונן לגביה גם לאחר הארוע." הועדה סיכמה מסקנותיה כך: "לאור כל האמור לעיל, הועדה סבורה מבחינה רפואית, ואינה מתייחסת לפן המשפטי, כי הניתוח הנ"ל לא ניתן לקשור אותו ישירות לארוע התאונתי. גם טווח התנועות של העורר לאחר מכן תואם הגבלה קלה בתנועות הגב. אך הועדה החליטה להשתמש בהילכת מרגוליס בסיכום הכללי, כאשר מ 30% שנקבעו לאחר הניתוח, יש לנכות מצב קודם בשיעור של 15%, המותיר נכות של 15% בתחום האורטופדי. לפיכך הועדה דוחה את הערר." על החלטה זו הגיש המבקש ערעור נוסף לבית הדין האיזורי.
...
הכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בפסק דינו של בית הדין האזורי, וכן בכלל חומר התיק, נחה דעתי כי דין בקשות רשות הערעור להידחות.
הוועדה הצביעה על רישומים רפואיים בשנים 2003, 2005, 2006 ו-2007 "עם רישומים על הגבלה בתנועות וקרינה לרגל שמאל". בהסתמך על רישומים אלו קבעה הוועדה כי "לא ניתן לטעון כי כאבי הגב עפ"י הרישומים היו מזעריים ולתקופה קצרה, אלא שנמשכו על פני מספר שנים". מדובר במסקנה רפואית - מקצועית על יסוד התיעוד הרפואי הקיים בתיק וטענות המבקש בנוגע אליהן חותרות תחת שיקול דעתה הרפואי - מקצועי של הוועדה.
סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובעת להכיר לה בארוע בו הרימה כיסאות וסידרה אולם לקראת פעילות , כתאונת עבודה בה נפגעה לטענתה בגבה, ביום 30.12.19.
התובעת פנתה למתנ"ס על מנת לקבל את המסמכים להגשת תביעה להכרה בתאונת העבודה לצורך קבלת דמי פגיעה.
...
סוף דבר מחמת הספק, האמור לפעול לטובת מבוטח, מצאנו כי לא היה זה מתפקידה לסדר האולם ולכן לתובעת אירע אירוע חריג תוך כדי ועקב העבודה ביום האירוע באולם.
התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובע להכיר בתאונת עבודה אשר ארעה לו ביום 17.12.2017 תוך כדי סידור סחורה בחדר הקרור עת נפל מפגיעה במשטח בשר.
התובע טען בתביעתו גם למקרוטראומה אולם חזר בו מטענה זו. הנתבע טען כי לתובע ארע ארוע תאונתי והכיר במכלול הפגיעות באיברים אולם דחה את התביעה להכיר בפגיעה ברגל שמאל ובגב התובע.
בעיניין זה הסביר המומחה היטב גם את מנגנון ההחמרה בפגיעה בגב וגם את העיכוב בפניה בגין הפגיעה בגב.
...
כך לא מצאנו עילה , המחוייבת מהפסיקה כדי לסטות מחוות דעת המומחה, אשר יש לתת לה משקל רב מחמת היותה מפורטת כאמור ומנומקת.
לא מצאנו בסיכומי הנתבע כל עילה עובדתית או משפטית או פגם המצדיק דחיית חוות הדעת.
סוף דבר התביעה להכרה באירוע התאונתי מיום 17.12.2017,כבעל קשר סיבתי לפגיעה בגב וברגל מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה להכרה בפגיעה כתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (החוק).
בעקבות כך, המוסד דחה תעודות אי כושר שהוציא התובע לתקופה שמיום 29.7.19 ועד 8.9.19, שהוצאו בגין פגיעה בגב.
בדיון ההוכחות התובע העיד שהסיבה שהוא לא פירט מהלך הפגיעה בטופס התביעה הייתה שהוא לא דקדק ולא חשב לעשות כן. הוא חשב שדי בכך שהוא פירט ברשימת האיברים שנפגעו גם את הפגיעה בגב כדי שיהיה ברור שהוא נפגע גם בגב (עמ' 7, ש' 24-28 לפרוטוקול).
...
הנתבע ישלם את ימי אי הכושר בגין הגב.
סוף דבר התביעה התקבלה.
הנתבע ישלם את הוצאות התובע בסכום 500 ₪ ושכר טרחה בסכום של 5,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

" שאלה: האם הנך מאשר שלא כל כאב בגב מוביל להגבלה בתנועות הגב? תשובה: "4. מאשר." שאלה: האם התנועה המתוארת בתאונה של היתרוממות והתישרות תוך נשיאת משקל לאחר הרמת ילדים, יכולה להוביל לטראומה, ביחס לגב? האם היית ער לעובדה שלאורך כל השנים, למרות השחיקה הניוונית לאורך עמוד השידרה, יכלה התובעת לעבוד ללא שום מיגבלה תעסוקתית, ואילו לאחר התאונה היא לא הייתה מסוגלת להמשיך לעבוד? לאור זאת, האם לדעתך התאונה וההגבלות שבעקבותיה, יכול שהם גרמו לפגיעה בכושר עבודתה? תשובה: "5. יכולה, אלא שלגבי הגב התחתון, הכאב הופיע כחודשיים לאחר תאונת העבודה, עובדה שאינה מתיישבת עם טראומה לגב תחתון. לגבי הגב העליון- הכאב הופיע מייד, והערכתי שהוא קשור לתאונה." שאלה: האם ברישומים הקיימים אצלך אודות הבעיות בעמוד שדרה צוארי, ישנו תעוד המתאר הגבלה בתנועות עמוד שדרה צוארי? האם קיים תאור של הגבלה מדויקת בתנועות הצואר, כגון קושי בתנועות הצואר מעלה ומטה ומצד לצד וכיוצ"ב? אם כן, נא הפנה למסמך שם מצוינות בדיקות אלו.
הכרעה לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה, בתשובותיו של המומחה לשאלות הבהרה ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.
קרי, התלונה בזמן אמת הייתה על כאבי גב עליון, כפי שאומנם הכיר הנתבע כפגיעה בעבודה בגין פגיעה בגב העליון.
...
מצאנו את חוות דעתו של המומחה מנומקת והוא השיב על כל השאלות שנשאל.
נוכח האמור, החלטנו לאמץ את חוות דעתו של המומחה.
התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו