תביעת הכרה בתאונת אופנוע כתאונת עבודה

הליך זה מוסב כנגד החלטת הנתבע (להלן: המוסד) מיום 28.1.2014, שלא הכיר בתאונת אופנוע שבה טוען התובע כי היה מעורב, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק ביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: החוק).

בנסיבות אלה מבקש התובע לקבל את תביעתו של התובע ולקבוע כי ביום 18.12.2012 הוא עבר תאונת עבודה כמשמעה בחוק.

...

עדויות מספיקות הנה כי כן מקבלים אנו את גרסת התובע בנוגע לתאונה מיום 18.12.2012 בהיותה גרסה אמינה, אף שלא נמצאו עדים לתאונה עצמה.

אולם איננו מקבלים את עמדת המוסד שלפיה הדבר פוגם באמינות גרסת התובע שכן אין חולק שגם שליח זה לא היה עד לתאונה עצמה ולא יכול היה לתמוך בגרסת התובע לעניין עצם קרות התאונה.

אשר על כן אנו מורים על מינוי מומחה, יועץ רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורתופדיה עם התמחות בכירורגיה של כף היד.

(1) בחודש 1.3.16, חתמה הנתבעת על טופס בל 250, בו נרשם כי ביום 18.1.16 בשעה 18:00, התובע נפגע בתאונת אופנוע בעת שחזר מעבודתו.

בהתאם, הנתבעת הפניתה אותו לרואה החשבון ולשיטתו, עצם החתימה על טפסים למוסד לביטוח לאומי (תביעה להכרה כנכה נזקק וכן טופס למתן טפול רפואי לנפגע בעבודה) מעידה שהנתבעת לא חלקה על הפסקת עבודתו.

ש: אז למה אתה מדבר עם הרצל? ת: אז זה, ש: למה אתה מדבר עם הרצל? ת: אז, ש: אתה בתאונת עבודה, למה אתה מדבר אתו? מה הקשר בכלל שלך אליו? אתה בבית, אתה נח. למה אתה מדבר אתו? ת: למה אני מדבר אתו? ש: כן, למה? ת: כי, אולי דברתי אתו על ההבראה? ש: על ההבראה" לטעמנו, עדותו של התובע מחזקת את גירסתו של זכריה, אשר מתיישבת עם הגיונם של דברים, כי שוחח עם התובע במהלך העבודה וגם לאחר יום העבודה, אם העבודה לא בוצעה או שהיה צורך לעדכן אותו, וכן כי בוצעו גם שיחות אישיות עם התובע בנוגע למשפחתו (סעיף 23 לתצהיר זכריה).

...

מכל מקום, גם אם ניתן להגיע למסקנה (בניגוד לגרסת התובע) כי מעת לעת הנתבעת נתנה לו הלוואות, תנאי ההלוואות וסכומיהן המצטברים לא הוכחו.

לאור כל האמור לעיל, נדחית טענת הקיזוז.

סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפרשי פיצויי פיטורים בסך 382 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.17 ועד התשלום בפועל; גמול בגין עבודה בשעות נוספות בסך 44,328 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה המזכה (1.9.14) ועד התשלום בפועל; פדיון חופשה בסך 7,695 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.17 ועד התשלום בפועל; פדיון הבראה בסך 2,268 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.17 ועד התשלום בפועל; דמי גמולים לפנסיה (חלק המעסיק) בסך 768 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה המזכה (1.3.15) ועד התשלום בפועל; פיצויים לפי סעיף 5 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002, בסך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.17 ועד התשלום בפועל.

זוהי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד).

התובע, יליד 13.12.1958, נפגע בתאונת דרכים ביום 23.08.2015 בשעה שרכב על אופנוע.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) ונקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 15% בגין שבר בקרסול רגל שמאל וכן נכויות זמניות בשיעור 100% למשך שלושה חודשים ו20% למשך שבעה וחצי חודשים לאחר מכן.

...

דומני שהמסקנה המתבקשת היא שלמעשה לא נפגע שכר התובע אחרי התאונה והוא הסתיר את המסמכים שעשויים היו לחשוף זאת.

לפיכך התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע 19,622 ₪, ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ וכן את האגרה.

התובע מבקש להכיר בתאונת דרכים מיום 19.4.2017 בה היה מעורב, עת רכב על אופנוע בדרכו לעבודה, כפגיעה בעבודה.

התביעה להכיר בתאונת הדרכים כפגיעה בעבודה נדחתה בהחלטת הנתבע מיום 10.6.2018, בה נכתב כי פנייתו המאוחרת לקבלת טפול רפואי מנתקת את הקשר בין התאונה ובין תלונותיו בגין כאבי גב. ביום 2.4.2020, כשנה ועשרה חודשים לאחר דחיית התביעה על ידי הנתבע, התובע פנה לבית הדין.

...

לאחר ששמענו את התובע ועיינו במסמכים שהוצגו, הגענו למסקנה לפיה דין התביעה להידחות.

" בעב"ל (ארצי) 59462-12-15 מאלו – המוסד לביטוח לאומי, 24.8.18, פורטו אמות המידה העיקריות לבחינת טענות להארכת המועד שנקבע להגשת תובענה בה המבוטח מבקש לתקוף את החלטת הנתבע בעניינו, כדלקמן: ".... (ל)סיכויי התביעה לגופם; משך האיחור (כנתון אובייקטיבי וכן בהשוואה לפרק הזמן שנקבע בדין לצורך הגשת התביעה); התנהגותו של המבוטח (לרבות מאפיינים מיוחדים שלו המלמדים על היותו חלק מאוכלוסייה מוחלשת המתקשה במימוש זכויותיה) והאם קיימות נסיבות אובייקטיביות שלא אפשרו את הגשת התביעה במועד או סיבה סבירה אחרת לאיחור; האם חלוף הזמן פוגע באינטרסים של המוסד או באינטרסים ציבוריים אחרים, וכדוגמא נוכח קושי בהתגוננות מפני התביעה; וכן מהותו של העניין וחשיבותו - הן מבחינה ציבורית והן ביחס למבוטח המסוים. ... " יישום האמור לעיל על עניינו של התובע מביא למסקנה לפיה דין התביעה להידחות.

לסיכום האמור לעיל, נוכח העיכוב המשמעותי בהגשת התביעה לבית הדין, מקום בו לא הוגשה בקשה להארכת מועד ואף לא ניתן טעם מניח את הדעת לעיכוב בפניה לבית הדין, ובשים לב לסימני השאלה לגבי עצם קרות האירוע, דין התביעה להידחות על הסף, בשל האיחור בהגשתה.

בפני בית הדין תביעת התובע להכיר לו בתאונת אופנוע קשה שאירעה ביום 9.9.2019 כתאונת עבודה מהעבודה בדרך הביתה.

...

סוף דבר בהתייחס לפסיקה לעיל לפיה יש לשקול מהו מקטע ה"דרך מקובלת" השייך מהעבודה למעון ותוך שאפשר שיתקיימו מספר חלופות מקובלות אם ההבדל ביניהם אינו משמעותי.

התביעה מתקבלת .

הנתבע ישלם שכ"ט ב"כ התובע בסך 5,000 ₪ תוך 30 יום.