(בקשת הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה)
בחודש 5/19 הוגשה לנתבע תביעה להכיר בליקוי רפואי מסוג CMC1 באגודלי כפות ידיו כפגיעה בעבודה.
המומחה קבע שבסקירת ספרות מקצועית בתחום הכירורגיה של היד נמצא מאמר חשוב המציג גישה עדכנית לאנטומיה ולפאתופיזיולוגיה של שינויים שחיקתיים במפרק בסיס האגודל ובו נמצא "כי התחלת שינויים שחיקתיים במפרק בסיס האגודל מתחילה בחלק הפנימי-כפי של עצם הטרפזיום כאשר האגודל המנח של home screw torque rotation, מנח זה דומה למצב של קפיצת אגרוף או אחיזה של כלים ביד – עובדי צוורון כחול – עובדי כפיים." בהיתחשב בהקף עבודתו של התובע ועבודתו עם כלים רוטטים אותם הוא אוחז בשתי ידיו במשך 5 – 6 שעות ביום הובילו את המומחה "למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין קיומה של מחלה ניוונית מינימאלית של בסיס האגודל ביד ימין וביד שמאל לעבודה על כלים כבדים הדורשים הפעלת כח אחיזה מוגבר בידיים."
המומחה קבע עוד שמדובר בפגיעה במנגנון המקרוטראומה וכי לתנאי עבודה השפעה משמעותית על התפתחות הליקוי ביד שמאל.
...
המומחה קבע שבסקירת ספרות מקצועית בתחום הכירורגיה של היד נמצא מאמר חשוב המציג גישה עדכנית לאנטומיה ולפאתופיזיולוגיה של שינויים שחיקתיים במפרק בסיס האגודל ובו נמצא "כי התחלת שינויים שחיקתיים במפרק בסיס האגודל מתחילה בחלק הפנימי-כפי של עצם הטרפזיום כאשר האגודל המנח של home screw torque rotation, מנח זה דומה למצב של קפיצת אגרוף או אחיזה של כלים ביד – עובדי צווארון כחול – עובדי כפיים." בהתחשב בהיקף עבודתו של התובע ועבודתו עם כלים רוטטים אותם הוא אוחז בשתי ידיו במשך 5 – 6 שעות ביום הובילו את המומחה "למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין קיומה של מחלה ניוונית מינימלית של בסיס האגודל ביד ימין וביד שמאל לעבודה על כלים כבדים הדורשים הפעלת כח אחיזה מוגבר בידיים."
המומחה קבע עוד שמדובר בפגיעה במנגנון המיקרוטראומה וכי לתנאי עבודה השפעה משמעותית על התפתחות הליקוי ביד שמאל.
בית הדין יבחן אם יש מקום להורות על בדיקה קלינית כאשר יש מחלוקת אם למבוטח אכן יש ליקוי רפואי או מה מהותו המדויקת של הליקוי, כך שלא ניתן להגיע לכלל מסקנה בשאלה זו על יסוד המסמכים הרפואיים אלא נדרשות בדיקות משלימות או התרשמות קלינית (עב"ל (ארצי) 21320-03-12 נתן ענבי – המוסד לביטוח לאומי (4.2.14)).
בנסיבות המקרה כאן לא שוכנעתי שבדיקה קלינית בשלב זה תסייע בהבהרת חוות הדעת, הן משום שהמומחה קבע שהאבחנה של ליקוי מסוג זה שאובחן בתובע מבוססת על "ממצא רדיולוגי", והן משום שהמומחה אינו נדרש לקבוע את שיעור הנכות הנובע מהפגיעה.
סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה.