תביעת הכרה בפגיעות בעבודה: מיקרוטראומה ומחלת מקצוע

בפנינו תביעת התובעת להכיר בפגיעה בצוארה כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה/מחלת מיקצוע בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

...

מעדות התובעת והעדים מטעמה שוכנענו, כי התובעת נדרשת להזיז את ראשה בין המסכים ואף להביט למטה, למקלדת או לספרות המקצועית המונחת על השולחן עשרות פעמים בשעה, מאות פעמים ביום.

] לאור המפורט לעיל, אנו קובעים כי התובעת הוכיחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה, ועל כן יש מקום למנות מומחה בתחום הרפואה האורתופדית על מנת שיחווה דעתו לענין הקשר בין עבודת התובעת לבין מצבה הרפואי.

סוף דבר: החלטה לעניין מינוי מומחה תפורסם בנט המשפט.

בפנינו תביעת התובעת להכיר בפגיעה בצוארה כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה/מחלת מיקצוע בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

...

לפנינו תביעתו של מר אפרים דרהי (להלן – התובע) נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) להכיר בפגימה בברכיו כפגיעה בעבודה על פי הילכת המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – החוק).

...

נוכח האמור, מצאנו כי חוות הדעת מפורטת ומנומקת כנדרש.

כללו של דבר, נוכח כל האמור, ומאחר שהצדדים לא הצביעו על כל פגם ממשי בחוות הדעת או הימנעות המומחה ממענה על שאלות ההבהרה שהופנו אליו אנו מאמצים את חוות דעת המומחה וקובעים שקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לפגיעה ממנה הוא סובל במדור הקדמי של שתי ברכיו וכי אין קשר סיבתי לפגיעה ממנה הוא סובל במדור הפנימי/מדיאלי של שתי ברכיו.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

התובע הגיש לנתבע תביעה להכרה בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה לפי תורת המקרוטראומה/מחלת מיקצוע.

...

כב' בית הדין הארצי לעבודה ציין בפסיקתו בעב"ל 7709-01-16 מיכאל יוגר נ' המל"ל כך: "כאמור לעיל, בהתאם לפסיקה, נסיעה בדרכים עירוניות סלולות, שאינן משובשות, לא מקימה תשתית עובדתית לצורך יישום תורת המיקרוטרואמה, ולאור המפורט לעיל, לא מצאנו מקום להתערב בקביעות עובדתיות אלו של בית הדין האזורי כי אין מדובר בנסיעה בדרכים שאינן סלולות כדבעי.

אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, הרי שלא הונחה תשתית עובדתית לצורך הוכחת פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה, ואין מקום למינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי.

התובע לא טען ומכל מקום ולא הוצגה כל ראיה לכך שנהיגת מכלית דלק באיזור התפעולי בנתב"ג כרוכה בנהיגה בדרכים ושובשות וכיו"ב. כללו של דבר על יסוד האמור לעיל אנו קובעים כי לא עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה ולפיכך תביעתו נדחית.

יחד עם זאת, אין בכוחה של תורה זו להביא לכך, שכל מחלה שנגרמה בשל העבודה אך אינה מנויה ברשימת "מחלות המיקצוע", תוכל לזכות את העובד בהכרה כנפגע "תאונת עבודה". על מנת לבסס את עילת המקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית מתאימה של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני.

...

השאלות על רקע האמור, מתבקש המומחה להשיב על השאלות כמפורט להלן: מהו הליקוי או הליקויים של התובע בכתפיו (להלן – הליקוי)? קיומו של קשר סיבתי פוטנציאלי וקונקרטי אפשרות קיומו של קשר סיבתי פוטנציאלי בין התנועות לליקוי האם - בשים לב לידע הרפואי ולניסיון הרפואי - ניתן לקבוע, בסבירות של מעל %50, כי התנועות או חלקן גרמו באופן פוטנציאלי ולא דווקא במקרה של התובע לליקוי או להחמרתו? לשון אחר, האם האפשרות שיש קשר סיבתי (לגרימה או להחמרה) בין התנועות או חלקן לבין הליקוי יותר סבירה מהאפשרות שאין קשר סיבתי ? (1) ככל שיש הבדל בין יצירת הליקוי לבין החמרתו אנא התייחס לאבחנה.