תביעת הכרה בפגיעות בכפות הידיים כתאונת עבודה או מחלת מקצוע

רקע עובדתי תביעת התובע להכיר בפגיעה בכפות ידיו כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי: "על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מיקצוע. 'תאונת עבודה' היא תאונה שארעה למבוטח תוך כדי ועקב עבודתו/עסוקו במשלח ידו. 'מחלת מיקצוע' היא מחלה, שנקבעה כמחלת מיקצוע בתקנות, והמבוטח חלה בה עקב עבודתו/עסוקו במשלח ידו. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום ארוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו לפגיעה בידיים CTS. מחלתך התפתחה על רקע מצב תלואתי טבעי שאינו קשר בתנאי העבודה. לפיכך, אין לראות במחלתם כתאונת עבודה". כנגד החלטה זו הוגשה תביעת התובע לבית דין.

...

לטענת הנתבע, יש לדחות את תביעת התובע שכן לא ניתן להתבסס על חוות דעת המומחה ד"ר ברוסקין אשר לא נתן דעתו לרישומים וממצאים המעידים באופן חד משמעי כי התובע אינו סובל מתסמונת התעלה הקרפאלית ביד שמאל והגם שהופנו אליו שאלות הבהרה בעניין זה, לא נתן מענה ענייני לשאלות אלה.

לאור כל האמור, משלא מצאתי כל עילה לסטות מהאמור בחוות הדעת החד משמעית של ד"ר קובו, הנני קובעת, כי התביעה להכיר בפגיעת התובע ביד ימין מתקבלת ואילו התביעה להכיר בפגיעת התובע ביד שמאל, נדחית.

השופט מיכאל שפיצר לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי ירושלים (השופטת רחל בר"ג-הירשברג; ב"ל 20172-08-19) אשר דחה את תביעת המערער להכיר בפגיעה בכפות ידיו ובאצבעות (CTS) כפגיעה בעבודה בעילת המקרוטראומה או מחלת מיקצוע.

...

" אולם, אין בידינו לקבל קביעה זו של בית הדין האזורי.

ובעניין זה מקובלת עלינו קביעת בית הדין האזורי אשר בחן את העובדות ושמע את עדויות הצדדים והתרשם מטעמיו כי המערער לא הוכיח תנועות חוזרות ונשנות בידיו ברצף המשתרע לאורך זמן, אשר מספיק כדי להכיר בו כתשתית עובדתית למיקרוטראומה.

סוף דבר – הערעור מתקבל בחלקו כמפורט בפסק דיננו לעיל משאנו סבורים כי המערער הניח תשתית עובדתית ראויה באשר לעבודה עם מכשירים רוטטים המצדיקה מינוי מומחה רפואי וכי יש לבחון את עניינו של המערער בעילה של מחלת מקצוע.

השאלה העומדת בפתחנו היא: האם עלה בידי התובע להראות תשתית עובדתית לפגיעתו במפרקי כפות ידיו דו צדדי ובאגודליו דו צדדי במסגרת עבודתו והכל בהתאם לתורת המקרוטראומה ו/או מחלת מיקצוע.

יחד עם זאת, אין בכוחה של תורה זו להביא לכך, שכל מחלה שנגרמה בשל העבודה אך אינה מנויה ברשימת "מחלות המיקצוע", תוכל לזכות את העובד בהכרה כנפגע "תאונת עבודה". כוחה של תורה זו מוגבל על-ידי המונח "תאונה", ומכאן, באה הדרישה שכל פגיעה זעירה, תעמוד, כשלעצמה, במבחן מאפייניה של "תאונה" (פתאומיות ומסוימות).

דיון והכרעה: התובע הגיש ביום 2.4.2021 תביעה להכיר בליקוי שבכפות ידיו כמחלת מיקצוע או פגיעה בעבודה (נספח ב' לכתב ההגנה), במסגרתה טען לליקוי במפרקי כפות הידיים ותאר את תנאי עבודתו כך: "אני עובד בפריקת ארגזים וסידור פירות וירקות כ-19 שנה עבודה מאומצת שדורשת הפעלת כח, לחץ ומאמץ על מפרקי כפות ידיים. אני סובל מכאבים והרדמות בכפות ידיים, אגודלים ואצבעות נתפסות" (ס' 3 לטופס התביעה).

...

לפנינו תביעת התובע, להכיר בפגיעה במפרקי כפות ידיו כתאונת עבודה על פי תורת המקרוטראומה, כאמור בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״).

ביום 17.11.2021 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 15.02.2022 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין שינויים ניוונים במפרקי כפות ידיים דו צדדי, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים: על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מיקצוע.

...

ביום 17.11.2021 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 15.02.2022 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין שינויים ניוונים במפרקי כפות ידיים דו צדדי, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים: על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

העובדה שהנתבע הכיר בפגיעת CTS של התובע מחזקת את המסקנה שאופי עבודתו של התובע הוא כזה שמצדיק מינוי מומחה רפואי.

בנסיבות אלו אנו מורים על מינויו של מומחה שיבחן האם הפגימות בכפות ידיו של התובע קשורות לתנאי עבודתו.

סוף דבר: אנו קובעים כי הוכחה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, ועל יסוד מסקנתנו זו ימונה מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורתופדי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע והפגימות מהן הוא סובל בכפות ידיו.

לפניי תביעתו של התובע, להכיר בפגיעה בצואר, בכפות הידיים ובאגודלים כפגיעה בעבודה על דרך תורת המקרוטראומה או מחלת מיקצוע על פי הוראת סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

...

לאחר דיוני ההוכחות שהתקיימו ביום 20.10.20 וביום 5.1.21 ולאחר שהצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה בתום הדיון, החלטתי ביום 11.1.21 כי התובע הניח תשתית עובדתית להכרה בתביעה על דרך המיקרוטראומה.

בהחלטה מיום 11.1.21 מונה דר' ריבלין איל, כמומחה-יועץ רפואי (להלן: "המומחה") ובפניו פורטו העובדות שעמדו בבסיס החלטתי מאותו יום, כדלקמן: התובע יליד 1969, עבד כנהג רכב טיאוט בעיריית ירושלים החל משנת 2004 ועד 2016.

] [2: שם.] אין בידי לקבל את טענותיו של הנתבע בסיכומיו, לפיהן ד"ר ריבלין לא ביסס לכאורה את קביעותיו ואלה אינן עולות בקנה אחד עם חוזר המל"ל. במסגרת שאלות ההבהרה הופנו לד"ר ריבלין שאלות בעניין זה והוא השיב כי התובע עומד בקריטריונים המחשידים לקיומו של CTS על סמך חוזר של המוסד, ובדיקת ה-NCV שנערכה לו. ד"ר ריבלין נימק את חוות דעתו היטב, הן בחוות הדעת והן במענה לשאלות ההבהרה, וקשר בין ה- CTS ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו.

בנסיבות אלו, לא מצאתי טעם לסטות מחוות דעתו המנומקת של המומחה ואני קובע כי לתובע התפתחת CTS על דרך ההחמרה כתוצאה מתנאי עבודתו.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי כאמור לעיל.