בפני בית הדין תביעת התובע להכיר לו בתאונת עבודה שארעה לגירסתו ביום 21/9/20 נפל מרמפה (במת הרמה) בעת שעבד במטע במושב מכורה בבקעת הירדן (להלן: "ארוע תאונתי").
המחלוקת
האם היתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובע לבין חברת זורגניקה בע"מ ח"פ 512442112 (להלן: "זורגניקה") או מעסיק ישראלי אחר בתקופה הרלוואנטית לקרות התאונה.
בכתב התביעה טען התובע כי "בכל הזמנים הרלוואנטיים לתאונה ולתביעה, הועסק התובע אצל מעסיקתו כאמור (זורגניקה, ש.ש.), ושררו ביניהם יחסי עובד-מעביד, ושכרו שולם לו על ידה וסופקו לו כלי עבודה ממנה, לרבות הכלי החקלאי ממנו התובע נפגע, וזאת באמצעות המנהלת שלו מטעמה – גב' איילה ומר עטא וח'מאן ששמש כספק כוח אדם" (סעיף 8).
...
הנתבע טען כי גם ככל שאירע לתובע אירוע תאונתי בעבודה, לא הועסק אצל מעסיק ישראלי ולכן על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשה"ה-1995(להלן: החוק) יש לדחות את תביעתו.
בית המשפט המחוזי דן באריכות בטענות העובדים כפי שהובאו בפניו אותה עת ובין היתר קובע בזו הלשון:
"לא שוכנעתי כי הוכחה השתלבות של ממש של עטא כעובד או כמנהל של החברה (הפן החיובי של מבחן ההשתלבות). שירותיו של עטא נשכרו, כך עולה מהסכם ההתקשרות, לצורכי שירותי קבלנות לעבודות חקלאיות ועונתיות ספציפיות. עוד עולה מההסכם, כי לא הייתה התחייבות כלשהי כלפי עטא למינימום שעות מסוים או שעות עבודה קבועות, והוסכם כי התמורה שתשולם לעטא בכל חודש היא ביחס לעבודות שביצע בפועל (סעיף 10 להסכם ההתקשרות), וחיזוק לכך מצאתי באישורי התשלום החתומים על-ידי עטא שהוגשו מטעם הנאמן, מהם עולה כי הסכומים בכל חודש אינם קבועים באופן ניכר. עטא לא מסר כל גרסה ביחס להסכמות בין הצדדים, לעבודה שביצע בפועל או לאישורים אלה. עוד נקבע בהסכם, כי בין הצדדים ישררו יחסים של מזמין וקבלן שבידיו הניסיון המקצועי לביצוע הפעולות, וכי עובדים שיועסקו על-ידי עטא יהיו תחת פיקוחו ושליטתו בשטח בלבד. לא שוכנעתי, כי הרשימה שהוצגה על-ידי ב"כ המבקשים מוכיחה כי עטא היה חלק מהמערך הארגוני בחברה, או מנהל מטעמה, שעה שבאותה הרשימה הופיעו גורמים נוספים, כגון רואה חשבון ממשרד חיצוני, הנותן שירותי ראיית חשבון לחברה, כפי שטענה בפניי ב"כ הנאמן. כמו כן, ההתקשרות בין הצדדים לא הייתה רציפה או סדירה, אלא על בסיס עונתי, כפי שעולה מהסכם ההתקשרות וכפי שנטען על ידי המבקשים עצמם. על כך יש להוסיף את העובדה כי עטא לא חויב לבצע את העבודות בעצמו ובאופן אישי, ויכול היה להיעזר בעובדיו כרצונו ולפי שיקול דעתו הבלעדי.
(כלפי עטא יש מעשה בית דין).לפיכך יש בממצאי פסק הדין שם כדי להוסיף ולתמוך במסקנה אליה הגענו, לפיה התובע היה עובד של עטא , שאינו מעסיק ישראלי וכי התובע לא היה עובד של זורגניקה.
סוף דבר
התביעה נדחית גם מחמת חוסר העקביות וחוסר הקוהרנטיות של גרסת התובע, וגם בהעדר העד מטעמו , עד מהותי, וגם ובמצטבר משלא הוכח כי מעסיקו של התובע היה תושב ישראל, כנדרש בחוק.
