תביעת הכרה בפגיעה בעבודה בעקבות נופש מסובסד

נציגת כללית שמסרה הודעה לחוקר המוסד, גב' מרים וילנסקי, רכזת פרט ושכר במחלקת משאבי אנוש מחוז דרום, אמרה בהודעתה כדלקמן: "העובדת... ביקשה מילוי טפסים לת"ע... נבדק הנושא עם עו"ד שחק מההנהלה הראשית בת"א והוחלט בתשובתה שאין מדובר בת"ע, כי למיטב ידיעתי מדובר בטיול שסופיה הישתתפה בו דרך פירסום באגודה השיתופית... הטיול לא מטעם המעסיק ולא בהישתתפות המעסיק לא מוכר כיום גיבוש ולא על חשבון יום עבודה ולא קשור לעבודה. לציין 15/06/13 זה תאריך שיוצא ביום שבת בכלל ולא בימי עבודה ולכן זה לא קשור לעבודה ועל סמך זה הוחלט לא לטפל בתביעה של העובדת, לא קשור לעבודה, אנחנו לא נוגעים בניירת הזו". בהתאם, המעסיק אף לא מילא את השאלון שהופנה אליו ביחס ליום הטיול על ידי המוסד, והדגיש כי "זו פעילות שמבוצעת מטעם האגודה... אין לנו פרטים על הפעילות". בהמשך לכך נדחתה תביעת המערערת - להכרה בארוע כתאונת עבודה - על ידי המוסד, מהטעם ש"עפ"י הפרטים והעובדות שברשותנו, פגיעתך ארעה במהלך טיול שנערך מטעם מקום העבודה.

אשר לאנטרס כללית, כמעסיקה, בקיום הטיול צוין כי "אמנם, למעסיק כימעט תמיד יש אינטרס בגיבוש החברתי של עובדיו, אך אין בנסיבות דנן כדי לתת לטיול נופך של פעילות נלווית לעבודה". טענות הצדדים בעירעור המערערת חוזרת על עיקר טענותיה בבית הדין האיזורי; טוענת כי יש להכיר בטיול כפעולה נלווית לעבודה; ומצביעה על האינדיקציות הבאות: ההזמנה לטיול שנשלחה בדוא"ל וטופס ההרשמה שצורף לה נשאו את סמל הכללית וכללו את הכיתוב "כללית בשיתוף עם הרווחה"; מחלקת הרווחה היא זרוע של הנהלת כללית; האוטובוסים אורגנו על ידי כללית ואספו את העובדים בנקודות איסוף שונות, לרבות ממקומות העבודה (בתי חולים); מחיר הטיול היה מסובסד, והשוואה בין המחיר ששולם על ידי כל מישתתף (146 ₪) לבין התמורה שהתקבלה (יום טיול שלם אשר כלל הסעות, מדריך טיולים, ארוחת צהריים, סדנה וקטיף דובדבנים ופעילויות נוספות) מעלה כי כללית מימנה בפועל את מרבית העלות; וטיול דומה הוצע לעובדים פעם נוספת בשנת 2014, דבר המלמד אף הוא על מידת העניין של המעסיק בקיומו.

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 (להלן: החוק) קובע כי תאונת עבודה לעובד היא תאונה המתרחשת "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו" של העובד "אצל מעבידו או מטעמו". הבחינה אינה טכנית אלא מהותית ולכן עצם התרחשותה של תאונה מחוץ למקום העבודה או למהלך העבודה השגרתי לא די בה כדי לשלול הכרה בארוע תאונתי כפגיעה בעבודה; הפסיקה הכירה בכך "שמקום עבודה אינו נמדד רק בפעילותו היצרנית או הכלכלית אלא מהוה מירקם כולל של יחסי עבודה ותרבות ארגונית, כך שבנסיבות המתאימות - גם פעילות רווחה, נופש, ספורט, תרבות או הישתלמות תוכר כ"פעילות נלווית לעבודה" הנופלת בגדריו של סעיף 79 לחוק, כל עוד ניתן לראות קשר סביר בינה לבין העבודה" (עב"ל (ארצי) 7159-10-12 המוסד לביטוח לאומי - רון בוגוסלבסקי (23.6.14); להלן: עניין בוגוסלבסקי; עב"ל (ארצי) 91/99 אלברט אילוז - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לז 209 (2002); להלן: עניין אילוז; בג"צ 339/13 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה (26.10.14); להלן: בג"צ זגורי).

...

דיון והכרעה לאחר שבחנו את טענות הצדדים, את פסק דינו של בית הדין האזורי ואת כלל החומר שהובא בפנינו, שוכנענו כי יש לדחות את הערעור.

במקרה שלפנינו, לא מצאנו הצדקה להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי שניתנה בהתבסס על הראיות שהוצגו בפניו, לפיה הטיול אינו בבחינת פעילות נלווית לעבודה.

סוף דבר – משלא הובאה הצדקה להתערבות בפסק דינו של בית הדין האזורי, הערעור נדחה.

האם סמינר בו הישתתפה התובעת ובמהלכו ניפצעה בידה הימנית הוא בבחינת פעילות נלווית לעבודה ומשכך יש להכיר בפגיעתה כתאונת עבודה? זו הסוגיה הדורשת הכרעה בתובענה זו. לפניי תביעת התובעת, ילידת 1953, המשמשת כאחות בבית חולים וולפסון (להלן – המעסיק), להכיר בפגיעה בידה הימנית אשר נגרמה ביום 1/7/14 כתאונת עבודה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן - החוק).

מסגרת נורמאטיבית תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק כ"תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו .

בכלל זה הוכרו כתאונות עבודה גם אירועים תאונתיים אשר היתרחשו תוך כדי ביצוע פעילויות "נלוות לעבודה", דוגמאת השתלמויות, סמינרים, ימי גיבוש ואירועי ספורט ונופש – כל מקרה בהתאם לנסיבותיו (ר' בין היתר, עב"ל (ארצי) 91/99 אלברט אילוז נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ז 209 להלן – פרשת אילוז, עב"ל (ארצי) 1006/01 ירדנה שרתוק נגד המוסד לביטוח לאומי (28/8/02)).

עלות ההישתתפות בסמינר מסובסדת ע"י העמותה לקידום מקצועי כך שהתובעת נדרשה לשלם סכום נמוך לצורך הישתתפות [עמ' 4 ש' 19-22].

...

ממכלול הראיות אשר הובאו בפני שוכנעתי כי למעסיק היה ענין בסמינר האמור ולא ניתן לומר כי מדובר בפעילות שהינה פרי יוזמת העובד לבדו, במנותק וללא קשר למקצועו ועיסוקו.

עוד סבורני כי תוכן ההרצאות אשר הועברו במסגרת הסמינר אינו מנותק מתחום העיסוק של התובעת כאחות.

בענייננו לא התקיימו נסיבות אשר יש בהן משום ניתוק הקשר בין פעולת התובעת במהלכה נפגעה לבין הסמינר עצמו, דוגמת פגיעה בעת הפסקה (דב"ע (ארצי) נה/0-138 קוזין טוביה נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כט, 506), פגיעה בשעות ובימים שאינם ימי עבודה (עב"ל (ארצי) 368/08 רינה עמאר נגד המוסד לביטוח לאומי (5/7/09)), פציעה בעת פעילות חברתית – פרטית גרידא (ר' להשוואה בג"צ 339/13 המוסד לביטוח לאומי נגד בית הדין הארצי לעבודה (26/10/14)) וכיוצ"ב. מהנימוקים המפורטים לעיל – התביעה מתקבלת, האירוע מיום 1/7/14 בו נפגעה התובעת בידה הימנית מהווה פגיעה בעבודה.

גב' אהובה שמש (להלן – התובעת) הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) להכיר בפגיעה שארעה לה ביום 4.2.2016 כפגיעה בעבודה.

לאור זאת נקבעה ההלכה לפיה יש לפרש את סעיף 79 הנ"ל באופן המעניק כסוי בטוחי לא רק לעובדים שנפגעו תוך כדי ביצוע מלאכתם בפועל אלא גם לעובדים שנפגעו תוך כדי ביצוע פעילויות "נילוות לעבודה" כגון השתלמויות ואירועי ספורט ונופש (ראו בג"צ 339/13 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה (26.10.2014) (להלן – בג"צ המל"ל), ראו דברי השופטת (כתוארה אז) אלישבע בר-אוסוסקין בעב"ל 463/03 תקוה חזן נ' המוסד לביטוח לאומי (11.8.2005)).

נקבע גם כי פעמים רבות יש למעסיק אינטרס בעריכת פעילויות מחוץ לשעות העבודה לאור החשיבות שבפיתוח ההון האנושי ובהעמקת היחסים והקשר בין העובדים לבין עצמם ובינם למקום העבודה ועל כן נפסק כי, כאשר קיימת זיקה בין פעילויות אלה ובין העבודה יש הצדקה להכיר בתאונות המתרחשות במהלכם כתאונות עבודה.

מיתקני בית המלון כמו בית כנסת, מועדון כושר, ספא עמדו לרשות עובדי המעסיק ובני משפחותיהם וכן אטרקציות לבחירה במחיר מסובסד.

...

סוף דבר: ההתביעה נדחית.

ביום 13.6.2018 התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין הארוע הנ"ל. ביום 7.5.2019 נשלחה לתובע הודעה כי תביעתו נדחית.

עלות הנופש מסובסדת על ידי העמותה, והעמותה היא זו המשלמת למלון.

הכרעה תאונת עבודה" מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995: "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו..." המדובר בבחינה מהותית ולכן עצם היתרחשות תאונה מחוץ למקום העבודה או למהלך העבודה השגרתי, אין בה כדי לשלול הכרה בארוע תאונתי כפגיעה בעבודה.

כך נפסק כי כל עוד ניתן לראות קשר סביר בין הפעילות ובין העבודה, אף פעילות רווחה, נופש, ספורט, תרבות או הישתלמות תוכר כ"פעילות נלווית לעבודה".

...

ביום 13.6.2018 התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין האירוע הנ"ל. ביום 7.5.2019 נשלחה לתובע הודעה כי תביעתו נדחית.

אם כן, לאחר שקילת העדויות והראיות שוכנעתי שההשתלמות בו השתתף התובע היא פעילות נלווית לעבודה וכי מתקיימים שני התנאים שנקבעו בעניין אילוז.

המסקנה מכך היא שיש להכיר באירוע שאירע לתובע ביום 17.12.2017 במהלך פעילות נלווית לעבודה כתאונת עבודה.

סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל דעה שיש להכיר באירוע שאירע לתובע ביום 17.12.2017 במהלך פעילות נלווית לעבודה כתאונת עבודה.

ביום 20.4.20 הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 26.04.20 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: ״אנו מצטערים להודיעך, כי עלינו לדחות את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מתאריך 11/11/2019, על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, ומהנימוקים הבאים: על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה" היא תאונה שארעה לעובד שכיר תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.

בכלל זה הוכרו כתאונת עבודה גם אירועים תאונתיים אשר היתרחשו תוך כדי ביצוע פעלויות "נלווית לעבודה" דוגמאת השתלמויות, סמינרים, ימי גיבוש ואירועי ספורט ונופש.

חזוק משמעותי למסקנתו לכך שיש לראות בפגיעת התובעת בבחינת "תאונת עבודה" כמשמעות החוק, ניתן לראות בתצהיר הגב' ענבר בו מבהירה היא את הזיקה הממשית בין לימודי הגמול במסגרתם נפגעה התובעת בתאונה נשוא התביעה לבין עבודת התובעת, את העניין המלא של המעסיק באמור וכי יש להכיר בפגיעה על נסיבותיה כפעילות נלווית לעבודה וכפועל יוצא "כתאונת עבודה", וכך מבהירה גב' ענבר בתצהירה - - ארגון העובדים של עריית תל אביב הנו למעשה וועד העובדים של עירית תל אביב והמרכז הרפואי איכילוב, במסגרתו פועלים מספר גופים לרווחת עובדי העיריה, ביניהם העמותה לקידום מקצועי וחברתי המשמשת כמכללת ארגון העובדים.

- העדה ענבר אישרה בתצהירה כי הקורס בו למדה התובעת הוא קורס רלוואנטי, נבחר ומאושר, במסגרת לימודי הגמול לעיל המסובסד על ידי המעסיק ומאפשר לעובד, באופן זה, ללמוד, להתפתח ולשפר את שכרו על ידי קבלת גמול הישתלמות.

...

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

אנו קובעים שהתאונה שאירעה לתובעת ביום 11.11.19 הנה תאונת עבודה בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי.

הנתבע ישלם לתובעת את מלוא הזכויות המגיעות לה "כפגיעת עבודה". הנתבע ישא בהוצאות התובעת ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.