רקע לבקשה
התובעת, אלמנתו של המנוח, ישראל מנור ז"ל (להלן: המנוח), הגישה ביום 7.9.2022 תביעה כנגד החלטת הנתבע לדחות את תביעתה להכרה במחלת סרטן העור בה לקה המנוח כפגיעה בעבודה ועקב כך בתובעת כתלויה לפי הילכת המקרוטראומה/מחלת מיקצוע.
עם זאת, בעניינינו, משמדובר בתביעה לפי הילכת המקרוטראומה/מחלת מיקצוע בטענה לחשיפה ממושכת לשמש שהתפרסה על פני שנים ושהוגשה בידי אלמנתו של המנוח, הרי שלא מדובר בהתרחשות, כגון ארוע תאונתי, שייתכן כי רק המבוטח נחשף אליו ויש חשש כי עצם החשיפה לחומר החקירה תובל לשיבוש ראיות.
...
ובהמשך פסק הדין קבע בית המשפט את ההלכה כדלקמן:
"לאחר שסקרתי את כל השיקולים לכאן ולכאן נראה לי שאפשר לנסח את ההלכה כדלקמן:
"
בבר"ע (ארצי) 32115-09-20 אורי רוזן – המוסד לביטוח לאומי (5.4.2021) התייחס בית הדין הארצי לטענה כי הגרסה העובדתית האמיתית נמצאת תמיד בחזקתו הבלעדית של מבוטח וציין:
"נדגיש, כי אין לקבל את טענת המוסד הגורפת כי הגרסה העובדתית האמיתית תמיד נמצאת בהחזקתו הבלעדית של המבוטח, וכפי שנפסק בעניין נגד לעתים יהיו בידי המוסד ראיות שהמבוטח (או שאיריו) אינם יכולים להשיג. כך למשל, עת מדובר בתביעה שעניינה חשיפה לחומרים, תתכן אפשרות כי בידי המבוטח- העובד לא יהיה המידע המלא על החומרים אליהם נחשף, נוכח פערי המידע בינו לבין המעסיק, ויתכן שהמידע הרלוונטי דווקא יהיה בידי המוסד בעקבות שאלונים שהופנו למעסיק או חקירה שנערכה אצל המעסיק. במקרה כזה אין כל הצדקה שלא לגלות למבוטח את ממצאי החקירה. זאת, בשונה מתביעה שבה שנוי במחלוקת עצם התרחשות אירוע תאונתי, שלגביה ככלל בידי המבוטח ולא בידי המוסד המידע בנוגע לעצם התרחשות האירוע התאונתי ואופן התרחשותו."
בהמשך הפנה בית הדין הארצי לפסיקתו בעניין סורני וקבע:
"העולה מהמקובץ לעיל הוא שככלל על המוסד לגלות ולהעמיד לעיון המבוטח את המסמכים המצויים בידיו והנוגעים לעניינו של המבוטח, וזאת במסגרת ההליכים המקדמיים, ובטרם יגיש המבוטח – התובע את תצהיריו.... בכל הנוגע לעיון במסמכים – למבוטח- התובע זכות לקבלם לעיון בשלב ההליכים המקדמיים, וטרם הגשת תצהירי עדות מטעמו, אלא אם מתקיים טעם לחרוג מהכלל המצדיק שלא לאפשר עיון במסמך זה או אחר (כגון מסמך שהוא בגדר התייעצות פנימית) או מתקיים טעם לדחות את מועד העיון במסמך זה או אחר לאחר שהמבוטח- התובע יגיש את תצהיריו או למועד מאוחר יותר. נוכח העובדה שעל המוסד רובץ הנטל להוכיח כי יש לדחות את מועד העיון, על המוסד לפרט את הנימוקים לדחיית העיון במסמך זה או אחר... בעת בחינת בקשתו של המוסד לדחות את העיון במסמך זה או אחר, על בית הדין להביא בחשבון כי מדובר בתביעה למימוש זכות מכוח חוק, את מעמדו של המוסד כגוף ציבורי, וכן את פערי הכוחות בין המבוטח לבין המוסד."
בבר"ע 38146-06-21 אורי רוזן – המוסד לביטוח לאומי (25.10.2021) התייחס בית הדין הארצי לטענה כי כתב התביעה לא כלל את מלוא גרסת התובע וציין:
"לא ברור למה יחשב "מלוא הגרסה". שהרי, אין ציפייה כי בכתב התביעה תיכלל התשתית העובדתית באותו היקף שיופיע בתצהיר.
נוכח האמור, שעה שמדובר במסמכים שעמדו בפני פקיד התביעות עת התקבלה על ידו החלטה בעניינה של התובעת, ומששוכנעתי כי התובעת הציגה גרסה עובדתית ולא עלה בידי הנתבע להצביע על טעמים המצדיקים סטייה מכלל גילוי המסמכים, ומשאין לקבל את הטענה כי מדובר בבקשה להיפוך נטל הראיה (כפי שנקבע בעניין סורני) - הרי שהבקשה מתקבלת.
