תביעת הכרה במחלת עיניים כמיקרוטראומה בעבודת שמאי מקרקעין

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע ב"ל 76488-07-19 07 ספטמבר 2022 לפני: כב' השופטת רחל גרוס נציג ציבור (עובדים) גב' מזל אברמסון נציג ציבור (מעסיקים) גב' אילנה מסד התובעת: נטליה ריאסני ע"י ב"כ: עו"ד אדם אשכנזי הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד **** שמאי החלטה

לפנינו תביעת התובעת, הגב' נטליה ריאסני (להלן: "התובעת"), להכיר בפגיעה בגבה התחתון כפגיעה בעבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נמ], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), על דרך תורת המקרוטראומה.

עצם העובדה שהתובעת שובצה ל-11 תחנות עבודה שונות, שומטת את הקרקע תחת טענת התובעת לתשתית מיקרוטראומטית.

שינוי בהלכה שכזה חייב שיעשה בדרך של שינוי בחקיקה, ולא אחת הומלץ על ידנו להמיר את שיטת הרשימה הסגורה של מחלות המיקצוע שהורחבה דרך הפיקציה המשפטית של המקרוטראומה, בשיטת 'הגדרת הסיכון'; לפיה - על המבוטח להוכיח, כי המחלה שבה לקה פקדה אותו עקב סיכון אשר לו היה חשוף בשל המיוחדות שבעבודתו (ד"ר קובובי - רמ"ח ושס"ה סוגיות בתאונות עבודה, מהדורה I עמ' 72)" (הדגשה במקור- ר.ג.).

] נציין, כי מעדותה של התובעת בבית הדין עולה, כי ההדגמה בסירטון המתייחס לקו סגירת הצנצנות, ממחישה רק את אחד מהשלבים בעמדה זו. במסגרת חקירתה הנגדית, התובעת הסבירה את התהליך כולו, כדלקמן[footnoteRef:19]: העובדת הראשונה בפס לוקחת בד מגולגל ממשטח שנימצא לצידה, "המשטח זה 3 קרטונים אחד על השני שמגיע עד לגובה של בערך בין החזה למותן שלי. היא לוקחת קרטון משם, שמה במדף מולה שנימצא בערך בגובה העיניים", לוקחת משם בד מגלגלת, מכניסה אותו בצנצנות "שזה הולך במהירות"[footnoteRef:20].

...

בנסיבות העניין ועל רקע העבודה המיוחדת בקווי יצור חוזרים על עצמם, שוכנענו כי התובעת הניחה תשתית עובדתית נדרשת לצורך יישום הלכת המיקרוטראומה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל הננו מקבלים את טענתה של התובעת שלפיה הוכחה תשתית עובדתית לצורך יישום הלכת המיקרוטראומה ביחס לתנועה חוזרת ונשנית הפועלת על גבה התחתון של התובעת.

בנסיבות העניין מצאנו כי יש למנות מומחה רפואי לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הפגימות מהן סובלת התובעת בגבה התחתון לבין תנאי עבודתה, על סמך העובדות הבאות: התובעת ילידת 1971.

לפנינו תביעתו של מר דוד בן דוד להכרה בפגיעתו בברך שמאל כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] , תשנ"ה -1995 על פי תורת המקרוטראומה.

עוד יצוין כי ריצפת המשאית גבוהה מהקרקע בכ- 130 ס"מ והתובע נידרש לעלות ולרדת 4 מדרגות בכל פעם.

השאלות עליהן התבקש המומחה להשיב- מהי המחלה ממנה סובל התובע? האם קיים קשר סיבתי רפואי בין תנועות העליה והירידה של התובע ממכלית הדלק משך כ- 160 פעם ביום, כאשר רגל שמאל משמשת כרגל ציר לעליה וירידה לבין מצבו הרפואי של התובע? ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם מחלת התובע מקורה בתהליך תחלואתי או שהיא תוצאה של אירועים זעירים (מקרוטראומה) – פגיעות זעירות וחוזרות אשר ניתן לאתר בזמן ובמקום? ככל שיקבע כי היו פגיעות זעירות וחוזרות , האם מחלת התובע הנה תוצאה של אותן פגיעות זעירות ומצטברות? במידה ויקבע קשר סיבתי כאמור, האם השפעת תנאי העבודה על הופעת המחלה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים? תשובות המומחה לשאלות בית הדין: "א. התובע סובל בקרע בקרן האחורית של המניסקוס המדיאלי בברך שמאל.

לפי דעתי עליה וירידה במדריגות של שמאית כפי שתואר בעובדות המקרה לא היתה יכולה לגרום לקרע המדובר במנסקוס .

תמצית טענות הנתבע- בהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט לא ייטה לסטות מחוות דעתו של מומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן. כמו כן, מטבע הדברים מייחס בית הדין לחוות הדעת של המומחה משקל מיוחד הגם שאין הוא כבול בה. לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים הגלויים לעין ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

...

לגופו של עניין ומעבר לדרוש הובהר בהחלטה כי לא שוכנעתי כי המומחה התעלם מקביעות עובדתיות אשר נקבעו בהחלטת המינוי, המומחה לא התעלם מהעובדה כי רגל שמאל שימשה כרגל ציר אלא שלשיטתו אין בדבר לשנות, בהעדר אירוע טראומתי וגורמי סיכון.

משזוהי מסקנתנו לא מצאנו להפנות אל המומחה שאלות הבהרה נוספות כפי שנתבקש ע"י התובע בסיפא לסיכומיו.

על יסוד האמור לעיל , תביעת התובע להכיר בפגימה בברכו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטרואמה נדחית.

התובע בתביעתו מבקש להכיר במחלה שבה לקה בעיניו כ"פגיעה בעבודה" במסגרת עבודתו כשמאי מקרקעין, על פי עילת המקרוטראומה.

...

הכרעה לאחר ששמענו את טענות הצדדים לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל להוכיח את תביעתו.

נוכח האמור, לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי נחשף לשמש בתדירות גבוהה מידי יום במיומו ולא שוכנענו כי הרים את התשתית העובדתית המספקת לקיומה של עילת המיקרטראומה.

סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית.