מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת הכרה בבלט דיסק כפגיעה בעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בתובענה שלפנינו מר יעקוב בסל (להלן: התובע) מבקש להכיר בליקוי נטען בצואר כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לפי תורת המקרוטראומה (להלן: החוק).
ההליך בבית הדין: לאחר שהוגשה חוות הדעת הודיע הנתבע, כי החליט להכיר בליקוי של התובע – בלט דיסק 6-7C ומאילופתיה צוארית – כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה.
...
לסיום, לא מצאנו בסיס לטענת התובע שחוות הדעת לא תעמוד לעיון הוועדות הרפואיות.
טענה זו אין לה על מה שתסמוך, והיא נדחית.
סוף דבר: התביעה מתקבלת.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ביום 6.3.2016 הודיע המוסד התביעה אושרה, הפגימה שהוכרה - כאבי צואר עם בלטי דיסק C4-C7.
בעיניין עמירם כץ נפסק כי "ככל שמדובר בתביעה להכרה במחלת מיקצוע או מקרוטראומה כפגיעה בעבודה ובהיעדר זכאות לדמי פגיעה - עילת התביעה קמה במועד תחילת הנכות, שאז קמה הזכאות לגימלת נכות, אלא אם הוכח על ידי הנפגע שלא יכול היה להיות מודע לנכותו באותו המועד". בעניינינו, אין ספק כי המערער היה מודע לנכותו, שכן בשנת 2008 הפסיק לעבוד עקב מצבו הרפואי.
...
סיכומו של דבר – בית הדין האזורי קבע כי לא קמה למערער זכאות לגמלת נכות או לגמלת נכה נזקק לאור הוראת סעיף 296 לחוק לתקופה שקדמה לחודש אוגוסט 2013, וכן המערער אינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק ההתיישנות לעניין "התיישנות שלא מדעת". טענות המערער: למערער שלוש טענות עיקריות כנגד פסק דינו של בית הדין האזורי: 16.1.
לטעמנו, אין הבדל בין החלטת ועדה רפואית לעררים על זכאות לגמלת נכות, לבין החלטת ועדת הרשות על זכאות לגמלת נכה נזקק, שכן שתיהן גוף מעין שיפוטי, וקובעות את הזכאות לגמלה על יסוד שיקולים מקצועיים, עת בשונה מהחלטת ועדה רפואית, החלטת ועדת הרשות מבוססת גם על שיקולים רפואיים וגם על שיקולים תעסוקתיים.
סוף דבר – לאור כל האמור לעיל הערעור נדחה.
המערער ישלם למשיב הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪, וזאת בתוך שלושים יום ממועד המצאת פסק הדין.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מועד הזכאות לקיצבת נכות בעיניין עב"ל (ארצי) 4901-02-16 המוסד לביטוח לאומי נ' טלי מיצרי נאמר: "מועד היווצר עילת התביעה למענק ע"פ סעיף 107 לחוק הוא מועד תחילת הנכות ע"פ קביעת הועדה הרפואית". עוד נקבע: "הילכת גור והלכת שקד אינן מבטלות את הקביעה בהילכת פריג' ובהלכת כץ לעניין מועד היווצר העילה, שכן זכויותיו של המבוטח במועד הגשת התביעה לגימלה, הן כזכויותיו במועד ההכרה בפגיעה בעבודה, לרבות הפחתת המענק (או הזכות לגימלה) עקב שהוי, על פי המועד שבו הגיש למוסד את תביעתו להכרה בפגיעה בעבודה". התובע נפגע בשנת 2008.
לכתב התביעה צורף מיסמך מיום 4/8/19 מאת ד"ר שלמה ענבר: "סיבת הפנייה 21.6.09 בן 38 יליד ישראל, נ +5. הכשרתו הבסיסית הנה כמכונאי וחשמלאי רכב היה איש אחזקה. אינו עובד כיום. עבד בעבר כעצמאי בתחום המכונות. היה משפץ מכונות כגון מכונות גריסה, מכונות להשמדה, מכונות במפעלים גדולים. עבד כעצמאי 5 שנים. חש בכאבים שהרינו לאורך היד. לאחר מספר ימים פנה לרופא המטפל. בבדיקת CT נימצאו בלטי דיסק ... לא הייתה הטבה בטיפול הפיזיותרפי ...". בפרק "המלצות למטופל" נכתב: "אינו כשיר לעבודתו בשפוץ מכונות תעשייה". משמע – התובע היה מודע למצבו הרפואי הנובע מהעבודה, כבר בשנת 2009.
...
סיכומו של דבר, התובע לא הוכיח כי יש להחיל בעניינו את הכלל של התיישנות שלא מדעת.
סוף דבר כאמור לעיל, לתובע לא קמה זכאות לקצבת נכות מעבודה לתקופה קודם לשנת 2013, לאור הוראות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי ולאור מועד הגשת התביעה לקביעת דרגת נכות.
התובע אינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק ההתיישנות לעניין "התיישנות שלא מדעת". לאור כל האמור, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העובדות הצריכות לעניין כפי שהן עולות מחומר הראיות מתצהירו של התובע: התובע, מר מרדכי חיון, (להלן: "התובע"), הגיש את תביעתו להכרה בתשלום דמי פגיעה בגין בלטי דיסק בצואר, כפגיעה בעבודה, לפי תורת המקרוטראומה, נוכח העובדה כי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") דחה את תביעתו בנידון .
...
שוכנענו כי מכלל התיאור של התובע, שעולה בקנה אחד הן בתצהיר התובע , חקירתו הנגדית וחקירתו בפני חוקר הנתבע, עולה כי אכן ניתן לבודד את הפעולות שביצע התובע בצורה חוזרת מספר רב של פעמים במהלך כל יום - פעולת הכיפוף וההרמה של הצוואר שנעשתה במרבית הפעולות הנדרשות להתקנת מזגנים וזאת בחלק מירבי של כל יום עבודה.
שוכנענו כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי ניתן לבודד את התנועות של השימוש החוזר ונשנה הכרוך בפעולת הצוואר, מכלל שאר הפעולות שביצע במהלך היום.
אשר על כן, מצאנו כי יש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין מצבו הרפואי של התובע בצוואר לבין תנאי עבודתו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו