תביעת החזר כספי מנאמנות לרכישת דירה

תביעת התובעים על-סך 5,440 ₪ כנגד הנתבע, שהנו עו"ד, אשר ייצג אותם וכן את המוכרים, בהסכם לרכישת דירה.

הצדדים חלוקים אודות יתרת סכום ההוצאות בסך 668 ₪ וכן בשאלה האם על הנתבע להשיב לתובעים מחצית משכר הטירחה ששלמו לו. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את טיעוני הצדדים לפני, להלן החלטתי: באשר לעתירה להחזר מחצית מכספי שכר הטירחה – התובעים אמנם מאשרים כי במכתב ששלחו לנתבע לאחר ביטול הסכם הרכישה, ביום 27/08/18, ציינו כי "תשלום על שכר טרחתך מובן ומקובל", ובקשו החזר הסכום ששלמו עבור ההוצאות.

באשר לעתירה להחזר הוצאות – יצוין כי התרשמתי שהנתבע מסרב להחזיר את יתרת סכום ההוצאות בעיקר בשל העובדה שהמוכרים לא הפקידו בידיו סכום כספי להוצאותיהם, בנגוד להתחייבותם, ולשיטתו, התובעים רשאים לתבוע מהמוכרים את החזר ההוצאות האמור.

אך כאן אין מדובר בכספי הנאמנות אלא בכספים שהפקידו התובעים להוצאותיהם שלהם לשם ביצוע ההסכם.

...

הצדדים חלוקים אודות יתרת סכום ההוצאות בסך 668 ₪ וכן בשאלה האם על הנתבע להשיב לתובעים מחצית משכר הטרחה ששילמו לו. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את טיעוני הצדדים לפני, להלן החלטתי: באשר לעתירה להחזר מחצית מכספי שכר הטרחה – התובעים אמנם מאשרים כי במכתב ששלחו לנתבע לאחר ביטול הסכם הרכישה, ביום 27/08/18, ציינו כי "תשלום על שכר טרחתך מובן ומקובל", וביקשו החזר הסכום ששילמו עבור ההוצאות.

לאור כל האמור, אין מקום שהתובעים ישאו בהוצאות שממילא היה בהן כדי לקדם את המוכרים.

סוף דבר – לפיכך, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים את הסך 1,823 ₪, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה, וזאת בתוך 14 יום.

הבנק יקבל מהדיירים כתב סילוק תביעות כתנאי וכנגד להחזר כספי הפקדונות על ידי המציע.

בנות מישפחת גולן הבהירו כי אם הבנק יממש את הנכס בלא הסכמתן, הן תעמודנה על כך שהכספים שישולמו על ידי המציע, מעבר להחזר החוב לבנק, יופקדו בנאמנות עד להכרעה בשאלות המשפטיות שבמחלוקת.

יש לציין כי לטענת ב"כ הדיירים, כל בעלי הזכויות במקרקעין, החייב וחברת הוריזונט חד הם. מדובר בבני מישפחה אחת שרכשה את המקרקעין, בנתה או הכשירה את המבנים לצורך שימוש בהם כבית דיור מוגן וחברת הוריזונט היא בבעלותם או בשליטתם והוקמה על ידם לצרכי נוחות ניהולית.

העיקול שהוטל על ידי בנק דיסקונט לאחרונה הודיע בנק דיסקונט כי בימים אלה ניתן פסק דין כנגד יורם גולן במסגרת תביעת הבנק שהוגשה נגדו לתשלום 3,833,829 ₪ עם הפרישי הצמדה וריבית, כי החוב מובטח במשכנתא על שתי דירות בחלקה 58, כי פסק דין דומה ניתן כנגד יאיר גולן וכי עם מתן פסק הדין אושר עיקול שהוטל על זכויות יורם גולן בחלקות 55 ו- 56.

...

לאחר שבחנתי את ההצעות ושמעתי את טיעוני הצדדים נראה כי בנסיבות המקרה המתווה שמציע יורם גולן, המוסכם על 80% מבעלי הקרקע ועל דיירי הדיור המוגן אשר הצטרפו להליך, הוא המתווה המתאים יותר.

" אני מאשרת, אפוא, את המתווה שהוצע על ידי קבוצת יורם גולן.

בהתאם להמלצות עו"ד שחר, עו"ד הירשמן והכנ"ר, יש להביא את החלטתי זו לידיעת כלל הדיירים או בני משפחותיהם לרבות אלה שעזבו או הלכו לעולמם על מנת לקבל את עמדתם.

על רקע האמור ביקש הבנק כי ככל שיאושר כל מתווה מכר ביחס לחלקות, יופקדו מלוא הסכומים המוצעים על ידי מציע המתווה הזוכה – לרבות הסכומים אותם מייעד המציע לנושה המובטח, לדיירים, לנאמן ולבעלי החלקות – בידי כונס הנכסים, וכי החלוקה תבוצע על ידי כונס הנכסים בפיקוח בית המשפט על פי סדר הקדימות שנקבע בדין.

כמו כן, נקבעו בסעיף 3 להסכם הוראות בדבר תשלום התמורה, לפיהן בתמורה לקבלת החזקה ורישום כל הזכויות בדירה, התובע ישלם לנתבעת סכום על סך 750,000 ₪ בצורה מדורגת, כדלקמן: סכום על סך 75,000 ₪ (שבעים וחמישה אלף ₪) ביום חתימת ההסכם, אשר ישולם על דרך של המחאה בנקאית לפקודת כונסת הנכסים, אשר תפקיד את ההמחאה בחשבון נאמנות ייעודי שניפתח לצורך מכירת הדירה.

משכך, טוענים הנתבעים כי יש לדחות את התביעה במלואה תוך חיובו של התובע בשכ"ט עו"ד, הוצאות משפט ומע"מ. זמן לא רב לאחר הגשת התביעה דנא, ביום 1.4.14, ביטל בית המשפט לעינייני מישפחה את זכייתה של הנתבעת בהתמחרות השנייה וקבע כי בן הזוג הוא הזוכה בהתמחרות: "לא ניתן לעשות שימוש בכספים של המשיבה שאצל הכונסת לרכישת הדירה משעוקלו אלה על ידי המשיב 1 [בן הזוג – י.ד.] לטובת תביעתו הכספית ובידי צד ג'. המשיבה 2 [הנתבעת – י.ד.] ממשיכה לסבך את עצמה בנגוד לכל היגיון כלכלי או אחר כמו העיסקה שעשתה עם צד ג' כאשר הבית נמצא בהליך כנוס ובמהלכם של דיונים משפטיים. הבטחונות שהיא מציגה כיום אינם ישימים וברור שלאור ההסתבכות שלה עם צד ג' והעיקול של המשיב 1 אין לה איך לרכוש את הדירה ולא ניתן לאשר את הזכייה בהתמחרות. משכך הזוכה בהתמחרות הוא זה שהציע את ההצעה הקודמת לזו האחרונה של המשיבה 2. עיינתי בפרוטוקול ההתמחרות ומצאתי כי הייתה זו הצעתו של המשיב 1 שאינה נופלת בהרבה מזו של המשיבה 2 משכך הופך הוא לזוכה בהתמחרות". בנוסף, ביום 18.2.15 הוטלו עיקולים נוספים על הכספים המוחזקים אצל כונסת הנכסים וזאת לטובתו של בנק לאומי, בסך של 126,417 ₪.

מצב זה של חוסר ודאות באשר לסכום כסף משמעותי ששילם התובע, ודאי הסב לתובע עגמת נפש רבה, כמו גם הידיעה שכספו לא ניתן להחזר וכי הוא, מצד אחד ביטל בהסכמה עם הנתבעת את הסכם המכר ומצד שני, למרות שברור לחלוטין כי הוא זכאי לכך, לא קיבל עד היום ולו אגורה שחוקה מהכספים ששילם ויתרה מכך לא קיבל את הסכומים הנוספים שהנתבעת התחייבה לשלם לו מעבר לכך במסגרת ההסכם השלישי וכי הוא נותר מול שוקת שבורה כביכול.

...

מאחר וחלק מהכספים ששילם התובע ואשר נכללים באותם 715,000 ₪ שנפסקו לו כמפורט לעיל, מוחזקים על ידי כונסת הנכסים ואמורים להיות מועברים בחלקם לתובע, לאחר ביצוע חלוקה בין התובע ולבנק לאומי על ידי כונסת הנכסים, לפי פסק הדין שניתן בטען הביניים (ה"פ 40361-05-15) ולפי פסק דיני זה, שקובע את גובה החוב של הנתבעת לתובע, כל סכום שיקבל התובע מאת כונסת הנכסים לפני שהנתבעת תשלם לתובע את הסכומים שבהם חויבה בפסק דיני זה, יקוזז מהסכומים שעל הנתבעת לשלם לתובע לפי פסק דיני.

הנתבע ישלם לתובע 435,000 ₪ (425,000 ₪ + 10,000 ש"ח), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל וכן בנוסף מחצית מאגרות המשפט ששילם התובע בצירוף ריבית והצמדה כדין וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ₪ והכל בהפחתת כל סכום שיקבל התובע חזרה מאת כונסת הכנסים.

מועד התשלום של הנתבע את הסכומים שבו חויב לפי פסק דיני, יחול תוך 30 יום מהמועד שבו יקבל התובע בפועל לידיו את הכספים מהכונסת והנתבע יקבל מהתובע אסמכתא בכתב ביחס לסכומים שקיבל כאמור, שכן רק אז ניתן יהיה לדעת את הסכום המדויק לתשלום שבו חויב הנתבע לשלם לתובע לפי פסק דיני זה. בשולי הדברים ולעניין שכר הטרחה שפסקתי לחובת הנתבע, אציין כי גם אם הסכום שיחויב הנתבע לשלם לתובע לפי פסק הדין, יסתבר בסופו של דבר כנמוך וזאת לאחר הפחתת הסכומים שיקבל התובע מאת הכונסת, התובע עדיין זכאי לתשלום שכר טרחה מאת הנתבע בשיעור שקבעתי לעיל וזאת מאחר והתובע זכה במחלוקת העיקרית שבינו ולבין הנתבע בנושא שאלת הרשלנות של הנתבע בשמירה על כספו וכן אלמלא רשלנות הנתבע, סביר להניח כי התובע לא היה נצרך כלל בהגשת התביעה, לא נגד הנתבעת ולא נגד הנתבע, שכן אלמלא הרשלנות בשמירה על כספי התובע, סביר להניח כי לא היה צורך כלל בחתימת ההסכם השלישי ונזקו של התובע היה מסתכם אך ורק באותם 75,000 ₪, ששילם לנתבעת ביום 21.3.13, עוד קודם לחתימת ההסכם שבו יוצג על ידי הנתבע.

ד - - תביעת רכושית תמ''ש 12- 6600: ד - טענות התובעת בתמצית לטענת התובעת יש לדחות את בקשת הנתבע לחיובה בהחזר מחצית כספי הפיצויים בגין תאונת הדרכים אשר שימשו לרכישת בית הצדדים ב********.

ד - דיון והכרעה הצדדים הסכימו לפרק את השתוף בשתי הדירות, וההפרש הכספי בין שווי שתי הדירות בסך של 447,797 ₪ לטובת התובעת, מופקד בנאמנות.

בתמ''ש - 07- 15 י.ה נ' ל.ה.ע ]פורסם בנבו ביום 24.1.2018 [) סטה בית משפט מן ההלכה הנהוגה, ונקבע כי תרומתה הניכרת של האשה לרכישת הדירה הינה ההצדקה לחלוקה בלתי שווה של דירת המגורים, בין יתר השיקולים שנימנו הייתה העובדה כי הדירה נרכשה מכספי דירה אחרת שהייתה לאשה, הצדדים היו נשואים רק 4 שנים וכן לבעל היו דירות נוספות על שמו.

...

12 ועל כן, אני מורה על ביצוע איזון מיידי לפי חלופה א', ועל התובעת להעביר סכום של 40,993 ₪ נומינלי (ללא הוספת הפרשי הצמדה וריבית) לנתבע לאיזון כולל של עודף זכויותיה.

אני מורה כי הנתבע ישלם לתובעת מחצית שווי הרכב נכון למועד הקרע.

סיכומו של דבר 2) לחוק בכספי הפיצויים 31 ) נדחית בקשת הנתבע לחלוקה בלתי שוויונית לפי סעיף בגין תאונת הדרכים שהושקעו ברכישת בית משותף.

תמצית טענות התובע בשנת 2013 נוצרה בין התובע לנתבע מס' 1 (להלן: "גריינמן") מערכת יחסי אמון במסגרתה ניתנה לגריינמן הרשאה לחשבון הבנק של התובע לצורך שפוץ דירה בירושלים, שנועדה לשמש את התובע ומשפחתו.

משחלפה חצי שנה מתחילת הפרויקט ועדיין לא נחתם הסכם הציע גריינמן ללוריא, כי הכספים שמועברים לפרויקט ירשמו כהלוואה ולאחר שיוכן הסכם מכר שמקובל על הצדדים תהפוך ההלוואה לרכישה.

באשר לסטאנדארט הבנייה גריינמן העיד, כי רצה לשפר את העסקה והציע ללוריא לבנות בסטאנדארט יותר גבוה כך שמי שיגיע ישלם יותר ולכן הציע לו שיתן לו הלוואה מהתובע בערך מיליון ₪ נוספים בשביל סטאנדרט יותר גבוה ועוד מיליון ₪ בשביל בניית המרתף וככה השכירות תהיה יותר גבוהה ואת ההחזר של ההלוואה ישלם מהמרתף וככה שגם המשכנתא לא תהיה מהכספים של התובע אלא מכספים שיכנסו מהמרתף, כך שלוריא ישתתף חצי במשכנתא.

חובתו של גריינמן היא כלפי התובע בשל הפרת חובת הנאמנות שהוא חב כלפיו והנזק אשר נגרם לתובע בשל כך. סעד של מתן חשבונות במסגרת התביעה עתר התובע בנוסף לסעד הכספי גם לסעד של מתן חשבונות.

...

לסיכום הנה כי כן, בין התובע ללוריא התגבשה עסקה אשר לא נכרת בגינה הסכם בכתב אולם הצדדים פעלו לפיה.

איני מקבלת את טענת לוריא, לפיה יש להפחית הוצאות שהוצאו לצורך הבנייה בטענה, כי היו מופרזות.

עם זאת, גריינמן הותיר עליי רושם אמין ולא שוכנעתי, כי הוא פעל בזדון או נטל לכיסו מכספי התובע.