תביעת החזר הלוואה ממוסד לביטוח סוציאלי

עניינה של התביעה הנה דרישה של הנתבעת, מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בע"מ, (להלן: "מבטחים") להחזר הלוואה שעל פי הנטען ניתנה לתובע על ידי מבטחים בחודש אוגוסט 1972, בסך של 1,500 לירות.

...

בסופו של דבר, לאחר שהמוסד אישר את תביעת החבר, דרשה ממנו הקרן שיחזיר לה את הגמלאות ששילמה לו, ובאי כוח החבר עמדו בקשר עם הקרן ואף התכתבו עמה בנושא זה. לטענת באת כוח מבטחים בסיכומיה, ביום 9.6.72 הגיש התובע לקרן הפנסיה בקשה להלוואה בסך של 1,500 ל"י. בבקשה למתן הלוואה הצהיר התובע כך: "הנני מצהיר כי ידוע לי שמבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (להלן: "מבטחים") תהיה רשאית לזקוף לחובת חשבוני האישי אצלה כל סכום שלא יעלה על גובה ההלוואה הנ"ל שקיבלתי ממבטחים הכל בהתאם לתקנות מבטחים שיהיו בתוקף מזמן לזמן".

לפיכך שוכנענו כי יש בכל אלו כדי לבסס את טענת התובע כנגד הניכוי שבוצע מגמלתו.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

אין כל הגיון, כך התובעת, להלוות כספים מהנתבעת 3 לתקופה של 20 שנה בעוד שהיתה אמורה לקבל את אותו סכום בתוך פחות מ- 8 חודשים, סכום שהיה בו די להחזר ההלוואה וכן שכה"ט. התובעת אף הצביעה על כשלים במערך דפי החשבון שהציגו לה הנתבעים ועל קזוזם שבוצעו בהם ללא כל הסבר סביר (ר' הסבריו של הנתבע 1 במכתב מתאריך 2.7.01, נספח ה' לכתב התביעה).

מעבר לכך טענו, כי התובעת מיתעלמת מהעובדה ולפיה הסכום ששולם ע"י הביטוח הסוצאלי הגרמני אינו באמת רטרואקטיבי, אלא מתייחס לתקופה מאוחרת להשקעה ונובע מאיחור בתשלומים של המוסד לביטוח סוצאלי, בעוד שבמועד נטילת ההלוואות ובמועד בו היתה צריכה התובעת להשקיע את הכספים במוסד לביטוח הסוצאלי גרמני, לא היתה כל וודאות שהתובעת אמנם תקבל תשלום רטרואקטיבי כלשהוא ובודאי שלא היתה וודאות לגבי גובה התשלום, שכן תשלום רטרואקטיבי אינו מעוגן בדין הגרמני והוא נתון כולו לשיקול דעת פקידי הביטוח הסוצאלי.

...

המסקנה הנוספת היתה כי טענת המערערים לפיה מכוח ה"פטור" אותו העניקו ללקוחותיהם במקרה של פטירה, היו רשאים לשמור בידיהם את פרמיות הביטוח, נעדרת כל אחיזה במסמכי ההתקשרות.

לפיכך לטעמי גם מוצדקת השבת מלוא סכום הפרמיה ששולמה באשר לטעמי אין לאפשר למעוולים לצאת נשכרים מפרי עוולתם.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

ברקע התביעה אמנה על בטחון סוצאלי (ישראל-מערב גרמניה) משנת 1973 מכוחה התאפשר לכל אזרח ישראלי להצטרף בתנאים מסוימים לתוכנית הפנסיה שניהל המוסד לביטוח סוצאלי הגרמני ולקבל מהמוסד הגרמני רנטות.

התובעת, על פי כתב התביעה, נימנתה על הזכאים שהצטרפו לתכנית הפנסיה הגרמנית באמצעות האירגון, במסלול בו ההלוואה שניתנה לה פוצלה בין הנתבעות 1 ו-2 ותשלומי פרמיות הביטוח, החזר ההלוואה ותשלומים נוספים נגבו על ידי נתבעות 1 ו-2 מהכספים שהתקבלו עבורה מגרמניה.

...

מכל האמור, דין התביעה נגד כל הנתבעים בתיק זה שהיו צד לתובענה הייצוגית להידחות על הסף.

סיכום התביעה נדחית נגד נתבעות 1-2.

בהינתן שנתבע 3 היה צד לתובענה הייצוגית ולהסדר הפשרה שאושר במסגרתו, התביעה נדחית גם כנגד נתבע זה. אין צו להוצאות.

בעב"ל (ארצי) 1400/04 שבשקביץ – המוסד לביטוח לאומי, 6.12.06, אישר בית הדין הארצי את קביעתו של בית הדין האיזורי לפיה "למערער אין זכות קנויה שחובו (להחזר הלוואה שניתנה מכח הסכם הניידות – ד.ו.) יתבטל בשל פטירת אישתו". אגב הדיון בטענות הצדדים, פירט בית הדין הארצי את המסגרת הנורמאטיבית, לעניין החזר הלוואה עומדת או הלוואה אחרת (לרכישת מתקן הרמה או אביזרים מיוחדים) שניתנה למוגבל בניידות, במקרה של פטירת המבוטח (ההדגשה בקוו תחתון הוספה – ד.ו.): "סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 תחת הכותרת 'הטבות סוציאליות' מאפשר למוסד לביטוח לאומי לכבד הסכמים שנחתמו עם משרד האוצר:

כך נפסק בעיניין שבשקביץ שצוטט לעיל (לגבי הלוואה מקרן הלוואות) ור' גם הנפסק בעב"ל (ארצי) 159/07 המוסד לביטוח לאומי – אבו ליל, 31.3.09: "לאור הגדרת הלוואה עומדת בסעיף 2 להסכם הניידות ולאור הוראת סעיף 12(א)(5) להסכם הניידות, ומשטרם חלפו 7 שנים מאז מתן ההלוואה העומדת ועד לפטירת המנוח - חייבת המשיבה בהחזרת אותה הלוואה, על פי הוראת אותו סעיף בהסכם הניידות." ר' גם הנפסק בעב"ל (ארצי) 177/05 מהודר - המוסד לביטוח לאומי, 29.5.06 – "חובתו של המוסד על פי ההסכם לתבוע את החזר ההלוואה על פי הוראותיו כדי לנקוט אמת מידה שויונית כלפי כל הזכאים להלוואה עומדת. חובתם של המערערים [הורי המבוטחת שהלכה לעולמה – ד.ו.] על פי ההסכם היה להחזיר את ההלוואה זה מכבר ומשלא עשו כן, בדין חייבם בית הדין האיזורי להחזיר את ההלוואה כפי שקבע. " התובע הגיש תע"צ, בה פורטו נתונים עובדתיים רלוואנטיים לתובענה, כגון פניות הנתבע מס' 1 לסניף המטפל, לאחר פטירת אביו ותעוד חילופי הדברים בין הצדדים, וכן חישוב החזר ההלוואה.

...

רכישת רכב זו לא התממשה בסופו של דבר ע"י הצדדים – ראו נספחים ע'1 + ע'2.

סוף דבר – התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך 105,180 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2020 ועד התשלום בפועל.

רקע כפי שפורט בפסקי הדין הרבים שניתנו בנושא, האמנה אפשרה לתושבי ישראל שעמדו בתנאים מסוימים להצטרף לביטוח פנסיה של המוסד לביטוח סוצאלי של מערב גרמניה.

כלומר, האקטואר תמיר חישב את ההפרש בין סך הפנסיות שהיה משלם כל תובע לפי לוח סילוקין סימולטיבי, עבור החזר הלוואה, ביטוח בחברה ישראלית וריבית, לעומת תשלומי הפנסיה שחויב בהם בפועל ע"י BGA ו- BGF.

...

לסיכום נקודה זו: יש להפחית מהסכום שנגבה בפועל את החישוב האלטרנטיבי הכולל את הפרמיה הנכונה, וזאת עד למועד הפסקת הגבייה.

התוצאה היא, שלגבי גב' לוין, גם אם תחושב פרמיה בהתאם לשוק החופשי, אין יתרת זכות לטובתה, ולכן, אין מקום להשבה בעניינה.

סוף דבר דין תביעתה של גב' לוין להידחות לנוכח האמור בהחלטה זו. שאלת ההוצאות תידון עם מתן פסק דין בעניינם של יתר התובעים.