תביעת החזר הלוואה לרכישת רכב למוגבל בניידות

הנתבע קבע את היום הקובע, 2.9.14, יום בו הועבר הרכב לבעלות חב' "איי.די.איי חברה לביטוח". לאחר הגשת התביעה לרכישת רכב חדש ב- 3.11.15 בוצע חישוב החזר הפרישי ההלוואה העומדת ונוצר לתובע חוב בגין ההפרשים בסך של 5,656 ₪.

סעיף 12 ג' (ב) להסכם הניידות קובע: "החזיר המוגבל בניידות את ההלוואה העומדת שקבל בגין הרכב הקודם בשיעור מופחת, אולם לא רכש רכב חדש תוך 24 חודשים מיום אישור ההלוואה העומדת להחלפת רכב, יחולו לגבי החזר ההלוואה העומדת שקבל בגין הרכב הקודם השעור הרגיל וכן הוראות סעיף 12א להסכם זה.

...

מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה כי קצבת הניידות לא נשללה בהיעדר תנאי הזכאות אלא בשל חוב של הפרש הלוואה עומדת, שכאמור בוטל.

התוצאה איפוא כי התביעה מתקבלת.

כמו כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪.

התובעת, גב' סעדון, הגישה תביעה זו בה היא טוענת כי נדרשה להחזר הלוואה שניתנה לה לרכישת רכב על פי ההסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות (להלן: "הסכם הניידות"), עבור בנה לירן ז"ל, בסכום גבוה מהסכום שהיא חייבת בו. העובדות הצריכות לעניין הן אלה: בנה של התובעת, לירן ז"ל היה מוגבל בניידות בשיעור 80% ונפטר למרבה הצער ביום 27.11.2017.

...

כך נקבע: "פרשנות זו מתיישבת לטעמנו עם לשונו של סעיף 12(ה) ומתחייבת מתכליתם של הסכם הניידות והסכם ההלוואות, לאפשר למוגבל בניידות להחליף רכב תוך מתן הלוואה שתחושב לפי ההפרש הדרוש לו. ההפרש הדרוש נובע, באופן טבעי, מהפער בין מחיר הרכב החדש למחיר הרכב הקודם המצוי בבעלותו, ולא מפער מלאכותי בין הרכב החדש לרכב שיכול היה מבחינה תיאורטית להיות בבעלותו. חישובה של ההלוואה לפי פער וירטואלי כאמור יחטא לתכליתו של הסכם ההלוואות; יביא להפחתה שרירותית של סכום הסיוע שנקבע על ידי המדינה, תוך חיוב המוגבל בניידות להוסיף ממשאביו הפרטיים לצורך החלפת הרכב; יפלה לרעה את אותם מוגבלים בניידות שמצבם הכלכלי לא אפשר להם לרכוש את הרכב הקובע מלכתחילה; וימנע מהם לקבל את מלוא ההלוואה המגיעה להם, רק בשל ויתורם בשלב הראשון על חלק מאותה הלוואה. אין כל סיבה כי ויתור זה ימשיך וילווה אותם, גם כאשר מצבם מאפשר להם רכישת רכב המתאים יותר לצרכיהם (לפרשנות הסכם הניידות באופן שלא יביא לתוצאה בלתי סבירה או לעוול ראו את דב"ע (ארצי) 01-1343 מזל מימון - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע טו 234 (1984); כן ראו את עניין איילון בו הובהר כי "מקום בו האמור בהסכם אינו ברור, יש לפרשו לטובת 'הצד השלישי', קרי 'המוגבל בניידות'").

לאור תכלית ההסכם, אנו סבורים כי פרשנות הנתבע שגויה ויוצרת מצב בו הוא מבקש להבנות ולהרוויח סכום החזר הלוואה גבוה מזה שהיה מתקבל לו המנוח היה רוכש רכב שאושר לו ולא רכב יקר יותר.

ביום 19.2.2009 המנוח השתמש בהלוואה העומדת לרכישת רכב קרייזלר (דודג' קאליבר) בנפח 1998 סמ"ק , מס' רכב 114876 (להלן – הרכב).

על פי סעיף 12 (א)(ד)(1) להסכם הניידות, חובת החזר ההלוואה העומדת חלה בתום 12 חודשים מיום הפטירה ולפיכך, חובה של מישפחת המנוח להחזיר את ההלוואה העומדת שניתנה לרכב עד ליום 13.12.2014.

(א) המוגבל בניידות יהיה חייב להחזיר למוסד את ההלוואה עומדת אם ארע אחד מאלה: (1) הרכב אבד או נהרס כאמור בסעיף 11(ב)(1); (2) הרכב ניזוק, כאמור בסעיף 11(ב)(2); (3) המוסד אישר, בהסתמך על קביעת המכון, שעל המוגבל בניידות להחליף את רכבו כאמור בסעיף 11(ב)(3); (4) הרכב נמכר ובילבד שאם נפטר המוגבל בניידות – טרם חלפו 7 שנים מיום שניתנה לו ההלוואה העומדת; (5) המוגבל בניידות נפטר וטרם חלפו 7 שנים מיום שניתנה לו ההלואה העומדת; (6) חדל להתקיים או לא היתקיים תנאי כלשהוא מהתנאים המזכים בהלוואה עומדת על פי הסכם זה; (7) המוגבל בניידות או האפוטרופוס שלו או קרוב המשפחה, לפי הענין, הפרו את התחייבויותיהם כלפי המוסד.

אשר על כן, התביעה מתקבלת כך, שהנתבעת תשיב לתובע את החזר ההלוואה העומדת בסך של 19,372 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (11.8.2019) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

...

לטענתה, פקידי המוסד סרבו לקחת את הרכב ואמרו לה "לזרוק את הרכב". אין בידינו לקבל טענה זו. ראשית, כפי שהתברר בדיון הרכב מעוקל על ידי נושים רבים ונוספים למוסד עקב חובות של המנוח בסך של 300,000 ש"ח, כך שממילא, המוסד לא היה יכול למכור את הרכב.

אשר על כן, התביעה מתקבלת כך, שהנתבעת תשיב לתובע את החזר ההלוואה העומדת בסך של 19,372 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (11.8.2019) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

תביעה זו עניינה שלילת קצבת ניידות ודרישה להחזר הלוואה עומדת.

(ג) למוגבל בניידות שאין לו רשיון נהיגה בר תוקף, תנתן הלוואה עומדת לרכישת רכב, אם נקבעו לו לפחות 60% מוגבלות בניידות ומתקיימים בו שני אלה: (1) הועדה הרפואית קבעה שלמוגבל בניידות צרכים יום יומיים שלסיפוקם יש להסיעו באורח קבע; (2) יש לו מורשה נהיגה הדואג לצרכיו, מסוגל ומתחייב להסיעו באורח קבע לצרכיו היומיומיים".

...

לא מצאנו לקבל טענות אלה.

משכך, ומשלא נסתרה גרסת התובעת כי מר פוצ'טר מתגורר בדירה הסמוכה - מצאנו כי מר פוצ'טר נכלל בהגדרת "קרוב משפחה" של המנוח.

אחרית דבר לאור כל האמור, משהיה למנוח "מורשה נהיגה", לא היה מקום לשלול את גמלת הניידות של המנוח רטרואקטיבית מיום 1.6.10 והחלטת הנתבע בעניין זה, בטלה.

בעב"ל (ארצי) 1400/04 שבשקביץ – המוסד לביטוח לאומי, 6.12.06, אישר בית הדין הארצי את קביעתו של בית הדין האיזורי לפיה "למערער אין זכות קנויה שחובו (להחזר הלוואה שניתנה מכח הסכם הניידות – ד.ו.) יתבטל בשל פטירת אישתו". אגב הדיון בטענות הצדדים, פירט בית הדין הארצי את המסגרת הנורמאטיבית, לעניין החזר הלוואה עומדת או הלוואה אחרת (לרכישת מתקן הרמה או אביזרים מיוחדים) שניתנה למוגבל בניידות, במקרה של פטירת המבוטח (ההדגשה בקוו תחתון הוספה – ד.ו.): "סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 תחת הכותרת 'הטבות סוציאליות' מאפשר למוסד לביטוח לאומי לכבד הסכמים שנחתמו עם משרד האוצר:

כך נפסק בעיניין שבשקביץ שצוטט לעיל (לגבי הלוואה מקרן הלוואות) ור' גם הנפסק בעב"ל (ארצי) 159/07 המוסד לביטוח לאומי – אבו ליל, 31.3.09: "לאור הגדרת הלוואה עומדת בסעיף 2 להסכם הניידות ולאור הוראת סעיף 12(א)(5) להסכם הניידות, ומשטרם חלפו 7 שנים מאז מתן ההלוואה העומדת ועד לפטירת המנוח - חייבת המשיבה בהחזרת אותה הלוואה, על פי הוראת אותו סעיף בהסכם הניידות." ר' גם הנפסק בעב"ל (ארצי) 177/05 מהודר - המוסד לביטוח לאומי, 29.5.06 – "חובתו של המוסד על פי ההסכם לתבוע את החזר ההלוואה על פי הוראותיו כדי לנקוט אמת מידה שויונית כלפי כל הזכאים להלוואה עומדת. חובתם של המערערים [הורי המבוטחת שהלכה לעולמה – ד.ו.] על פי ההסכם היה להחזיר את ההלוואה זה מכבר ומשלא עשו כן, בדין חייבם בית הדין האיזורי להחזיר את ההלוואה כפי שקבע. " התובע הגיש תע"צ, בה פורטו נתונים עובדתיים רלוואנטיים לתובענה, כגון פניות הנתבע מס' 1 לסניף המטפל, לאחר פטירת אביו ותעוד חילופי הדברים בין הצדדים, וכן חישוב החזר ההלוואה.

כך למשל, נכתב בתע"צ: "14.3.2019 בן הנפטר, ניר הגיע למשרדי במחלקת ניידות ביום קבלת קהל ובקש לברר לעניין החובות על הרכב אשר נוצרו עקב פטירת אביו, הסברתי והברתי לניר את כל הטעון הבהרה לעניין נוהל ההחזרה ואף העברתי לניר המייל שלי בעבודה במידה ויצטרך לשאול שאלות / הבהרות נוספות. בתום השיחה ניר ביקש שאבצע החישוב להחזר החובות עבור הרכב ומילא טופס 'בקשה להחזר הלוואה עומדת לרכב בבעלות מוגבל בניידות שנפטר' – ראה נספח ד'.

...

רכישת רכב זו לא התממשה בסופו של דבר ע"י הצדדים – ראו נספחים ע'1 + ע'2.

סוף דבר – התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך 105,180 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2020 ועד התשלום בפועל.