חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת החזר הוצאות רפואיות בגין תאונות דרכים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר להוצאות העתיד טוענת התובעת, כי בסעיף 4 (4) לצוו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד), תשס"א-2001 (להלן: "צו עובדים זרים"), נקבע שהשירותים הכלולים בסל שירותי הבריאות שלפי הצוו לא יינתנו לעובד, אם נזקק להם עקב תאונת דרכים, כהגדרתה בחוק הפיצויים.
התובעת זכאית להחזר הוצאות גם אם היא מוצאת לנכון לבקר אצל רופא עקב כאבים הנוגעים לתאונה, ביקורת שוטפת, דלקת או מכל סיבה אחרת.
בפסיקה נקבע שכאשר בני מישפחה מעניקים שירותים לנפגע ומשקיעים בכך "מאמץ יוצא דופן וחריג" מעבר למקובל בין בני מישפחה, עומדת לניזוק זכות לתבוע פיצוי עבור שווי הטיפול גם אם הוא לא שילם עבורו (ראו רע"א 7361/14 פלונית נ' פלוני (6/1/15), וע"א 1164/02 קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלוני (4/8/05)).
...
מאחר שהתובעת העדיפה לקבל פיצוי כספי ולא להשתמש אפילו באופן חלקי בהתחייבות שהוציאה הנתבעת, אני קובעת שהתחייבות זו בטלה והנתבעת פטורה מכיסוי הוצאותיה הרפואיות של התובעת מכאן ואילך.
סיכומם של דברים התביעה מתקבלת.
סוף דבר - הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 292,372 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 15.21% וכן החזר האגרה כפי ששולמה בתוספת הצמדה מיום התשלום, כמו כן תשא הנתבעת בשכר המתורגמן שזומן לדיון בסך 400 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום ויישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מגדל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אלסטר נעמי הכשרה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יניב כהן אליהו שמע ע"י ב"כ עוה"ד אלסטר נעמי פסק דין לפני תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו בעקבות תאונת דרכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").
עוד הוסכם, מבלי להודות בחבות ו/או באחריות ומבלי להכיר בנזק כלשהוא כתוצאה מהתאונה, כי הנתבעים 1 ו-3 יפצו את התובעים כמימון ביניים ולפנים משורת הדין, מעבר לסכום התשלום התכוף ולהחזר ההוצאות הרפואיות ולמוסדות הרפואיים בהם טופל התובע, כך שהתובע יקבל סך של 1,693,050 ₪ והתובעת 2 תקבל סך של 367,000 ₪.
בנוסף הוסכם, כי הנתבעת 1 תשלם את הסכומים האמורים כמימון ביניים עד להכרעה בשאלת החבות, ובמידה וההכרעה היא כי החבות על הנתבעת 2 במלואה ו/או בחלקה אזי הנתבעת 2 מתחייבת להשיב לנתבעת 1 את כל התשלומים ו/או הפיצויים ו/או ההוצאות ששולמו על ידה לתובעים ו/או למוסדות רפואיים ו/או לצדדים שלישיים כלשהם בגין התאונה נשוא התביעה בהתאמה לחלקה בחבות.
...
" (הדגשות שלי – א.פ.) נוכח כל האמור לעיל, אני סבור כי בנסיבות ענייננו לא מתקיימת הדרישה לפיה קיים קשר בין פעולת הטיפול ברכב לפעולת הנסיעה או המשך הנסיעה, זאת מאחר שהרמת המתלה מהכביש לא הייתה הכרחית להמשך הנסיעה, ובפרט שמדובר בהסרת מכשול מהדרך שלא היה חיוני להמשך הנסיעה של רכב התובע.
במכלול הנסיבות כאמור לעיל, אני קובע שהתובע לא היה משתמש ברכבו שבוטח על ידי הנתבעת 2 בעת התאונה, ומכאן שהחבות מוטלת על כתפי הנתבעים 1 ו-3, מבטחת הקטנוע בפוליסה לביטוח חובה ונהג הקטנוע.
בנוסף, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, תשלם הנתבעת 1 לנתבעת 2 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 25,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מעבר לחזקת ידיעת הדין המייחסת לתובע ידיעת הדין, למקרא עדות התובע, אינני מקבל באופן גורף את העמדה שהתובע מבקש להציג כמי שבשל חלוף השנים - איננו זוכר האם הוגשו תביעות למל"ל מטעמו, ואיננו יודע "בזמן אמת" שיש לו אופציה לתבוע את המל"ל. התובע הנו בעל מוסך כבן 30 במועד התאונה הראשונה (שיש לו ניסיון עבר כשכיר במוסך אופנועים וניסיון של כשנתיים כעצמאי), שיודע לדאוג להוצאת פוליסת סחר שנתית (על שם תאגיד אחר), ויודע להודיע בתאונה הראשונה בעת קבלתו למוקד הרפואי כי מדובר בתאונת עבודה, ובתאונה השנייה – למסור הודעה שנרשמה ארבעה ימים לאחר התאונה, ואשר למרות קשיי זכרון שגילה, מוחזק כיודע שבגין תאונות דרכים בעברו הוגשו תביעות לביטוח הלאומי (גם אם כנטען מטעם התובע – הוגשו בשל אינטרס המעביד; התביעות הוגשו בשמו והוא חתם על הגשתן) ויודע מה משמעות "סטייה" (כאשר המל"ל הסביר לתובע במכתב הממוען אליו לביתו, שהוצג מטעם הנתבעת, מדוע הוראת סעיפים 80(1) ו-81(א) לחוק הביטוח הלאומי, אינה מאפשרת הכרה בתאונה שמתרחשת בסטייה מהמסלול הישיר עבודה – בית כתאונת עבודה).
בפסיקת ההוצאות, עלי להיתחשב בכך שלנתבעת נגרמו הוצאות בניהול ההגנה למול התביעה הנדונה, ומאידך - שלא קבעתי שהוכח שהתובע שיקר במפגיע, ושהתרשמתי שהתובע הגיש את תביעתו בעקבות תאונות דרכים שאכן ארעו, ושנגרם לו בהן נזק גוף.
התובע ישלם לנתבעת שכר טירחת עורך דין בסך 8,000 ₪, וכן החזר הוצאות המומחה הרפואי שמונה בנידון (לפי חשבונית).
...
בנסיבות אלה, דין התביעה הנדונה להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כדלקמן: התביעה הנדונה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪, וכן החזר הוצאות המומחה הרפואי שמונה בנדון (לפי חשבונית).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין תאונות דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").
ועוד מפנה לכך שמדובר בתאונת עבודה, שמאפשרת לתובעת פניה למל"ל בתביעת החזרי כל הוצאות הרפואיות.
סך הפיצויים לפני נכויים מצאתי לקבל את התביעה, כך שהסכום שאמור להיות משולם לתובע הוא פיצוי כולל בסך של 60,000 (לפני נכויים), הכולל את סכומם של סך הפיצויים בראשי הנזק השונים, כדלקמן: הפסד שכר 23,000 ₪ עזרת הזולת 20,000 ₪ הוצאות רפואיות וניידות (לעבר ולעתיד) 2,000 ₪ כאב וסבל 15,000 ₪ סך הכל (לפני נכויים) 60,000 ₪ נכויים: בגין התאונה אשר הוכרה כתאונת עבודה קיבלה מאת המל"ל דמי פגיעה בסך 3,428 ₪ ומענק חד-פעמי בסך 9,245 ₪ וכן הפרש מקיצבה בסך 452 ₪; סך תגמולי המל"ל הם 13,125 ₪.
...
עולה מהמפורט לעיל – שדין התביעה הנדונה להתקבל כך שהתובעת תפוצה בסך של 46,875 ₪ [60,000 בניכוי 13,125].
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כדלקמן: התביעה הנדונה מתקבלת, כך שהנתבעת 1 תשלם לתובע סכום של 46,875 ₪.
בנוסף תשלם הנתבעת 1 לתובעת החזר שכר טרחת עורך דין בסך 7,130 ₪, וכן - החזר האגרה ששילמה התובעת בנדון – סך 704 ₪ (בהצמדה וריבית מיום 2.10.18).

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

סייג לחיוב הקופה נמצא בסעיף 13 להסכם, ולפיו "... הקופה לא תהא חייבת לשאת בהוצאות כלשהן שהוציא מקבל השרות לשם קבלת השירותים הרפואיים במיתקן רפואי שאינו שייך לקופה אלא אם ניתנה למקבל השרות הסכמה מוקדמת ומפורשת בכתב מאת הקופה". בסעיף 14 להסכם נקבע החריג לסייג: "על אף האמור בסעיף 13 להסכם מתחייבת בזה הקופה לשאת בתשלום הוצאות מתן השירותים הרפואיים שיינתנו למקבל שירות לצורך מתן עזרה רפואית ראשונית, עקב תאונות או אסונות פיתאומיים וכיוצא באלה, בכל מקרה שבו לא הייתה למקבל השרות האפשרות לקבל עזרה רפואית בקופה או בשירות רפואי מוסמך כאמור בתקנה 1 לתקנות מפאת מצב בריאותו, וכאשר לדעת המוסד היה צורך במתן העזרה" (ההדגשות לא במקור – י.ש).
סעיף 7 להסכם ההיתקשרות בין הנתבע לקופת החולים, קובע כי: "מקבל שירות שתביעתו הוכרה בדיעבד על ידי המוסד או על ידי בית הדין לעבודה, יהא זכאי לקבל מהקופה החזר עבור הוצאות שהוציא בדין ריפוי, החלמה ושקום כמשמעותם בחוק בשל פגיעתו בעבודה עובר למועד ההכרה, ובילבד שהקופה אישרה בדיעבד את הצורך בהוצאות אלו, אולם בכל מקרה בסכום שלא יעלה על עלות הטיפול במתקני הקופה ו/או על ידי מי מטעמה במועד ביצוע ההחזר..." אכן, אין זה סביר כי מטופל יוכל לקבל החזר כספי מלא על טיפולים שביצע על דעת עצמו כשלא מדובר במקרה דחוף.
בעיניין זה נקבע בסעיף 13 להסכם ההיתקשרות בין הנתבע לקופת החולים: "... הקופה לא תהא חייבת לשאת בהוצאות כלשהן שהוציא מקבל השרות לשם קבלת השירותים הרפואיים במיתקן רפואי שאינו שייך לקופה אלא אם ניתנה למקבל השרות הסכמה מוקדמת ומפורשת בכתב מאת הקופה". בפס"ד ע"ע (ארצי) 504/05 נחה קנדל – המוסד לביטוח לאומי (מיום 11.9.2006) כובדו תנאי ההסכם בין הנתבע לקופה ונקבע, כדלקמן: "בנסיבות אלה, ומשנמצא כי תביעתה של המערערת אינה ממלאת אחר הוראות החוק וההסכם, פטורים המשיבים - קופת חולים והמוסד לביטוח לאומי - מתשלום חוב האישפוז של המערערת בבית החולים "אסותא". ככל שקמה חבותה של חברת הביטוח לתשלום חוב האישפוז של המערערת, הרי שזו מצאה ביטויה בכתב הויתור עליו חתמה המערערת ביום 5.6.1996 תמורת קבלת 146,731 ש"ח, כפצוי על פגיעתה בתאונת הדרכים".
...
לאחר שעיינו במלוא הטענות ובמלוא המסמכים הרפואיים, אנו דוחים התביעה לאור הנימוקים הבאים: ראשית, ביום 21.8.22 הקופה נתנה עמדתה כי לאחר בחינת תוכנית הטיפול של התובע עולה כי עלות הטיפולים עפ"י תעריפי הקופה עומד על סכום של 11,927 ₪ שהקופה מוכנה להחזיר לתובע.
בכל מקרה – אין מקום היום להתייחסות לטיפולים עתידיים שהתובע טוען שייתכן ויזדקק בעתיד (בסך של 10,000 ₪), כשתביעה בעניין זה טרם גובשה, מה גם שכיום הוא חבר בקופ"ח. סוף דבר: לאור האמור לעיל התביעה כנגד הנתבע נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו