תביעת החזר הוצאות רכב לחברי כנסת

עדותו של הנתבע בענין זה חיזקה את טענת התובע, כי הסכום אותו כינה הנתבע "החזר הוצאות", בסך של 3,000 ש"ח, שולם תובע מדי חודש בחודשו ולא היה מותנה בהמצאת קבלות/אסמכתות לגובה ההוצאות ולמעשה שולם בלא תנאי: "ש. את ה-3,000 איך היית משלם לו?

סעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, תשס"א-2001 קובע, כי החובה ליתן הודעה מוקדמת לא תחול "על עובד, בנסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לידרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק זה; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת ובהתייעצות עם אירגוני עובדים וארגוני מעבידים שלדעתו הם יציגים, נסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לידרוש מהעובד כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת;". לדידנו, אי תשלום שכרו של התובע משך 12 חודשים עולה כדי נסיבות בהן אין לידרוש מן התובע ליתו למעסיקתו הודעה מוקדמת טרם התפטרותו.

גיא נתן לעמוס טלפון, רכב ומפתח לדירתו הפרטית (ששמשה כבית העסק) ונראה שעמוס תרגם זאת לִפְּטוֹֹר מָלֵא מהחובה לתת למעסיק דין וחשבון.

סיכומו של דבר על דעת רב חברי המותב, מחויבת הנתבעת לשלם לתובע סך של 243,892 ש"ח כמפורט להלן: 17,766 ש"ח בגין דמי הבראה 115,980 ש"ח בגין פצויי פיטורים 18,522 ש"ח בגין פדיון חופשה 91,624 ש"ח בגין שכר עבודה סכום זה ישא הפרישי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד תשלומו בפועל וישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לנתבעת.

...

לפיכך, נדחית התביעה כנגד הנתבע 2.

לסיכום עמוס הפסיק להגיע מבלי שנתן לגיא “הודעה מוקדמת” בכתב.

סיכומו של דבר על דעת רב חברי המותב, מחויבת הנתבעת לשלם לתובע סך של 243,892 ש"ח כמפורט להלן: 17,766 ש"ח בגין דמי הבראה 115,980 ש"ח בגין פיצויי פיטורים 18,522 ש"ח בגין פדיון חופשה 91,624 ש"ח בגין שכר עבודה סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד תשלומו בפועל וישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לנתבעת.

" קבוצת המשנה השניה מוגדרת כך: "כל אדם ו/או תאגיד, אשר חויב ביתר על ידי המשיבה בתשלום סכומים קצובים של פיצוי החזר הוצאות על פי תקנות החזר הוצאות החורגים מהסכומים שפורסמו בעת התקנת התקנות לראשונה ביום 7.10.2010, וזאת בשל חיובי יתר שמקורם בעדכוני סכומים שבוצעו על ידי המשיבה ואשר לא פורסמו ברשומות. לחלופין, בשל חיובי יתר שמקורם בעדכון סכומים שגוי מכוח מנגנון העידכון שבתקנות החזר הוצאות ובדין - וכל זאת החל ממועד העידכון הראשון על פי תקנה 2 לתקנות כאמור - דהיינו, החל מיום 1.4.2011." קבוצת המשנה השלישית מוגדרת כדלהלן: "כל אדם ו/או תאגיד, אשר חויב ע"י המשיבה ביתר באגרות נסיעה בסכומים קצובים לפי העידכון שהתייחס למועדים ולסוגי הרכבים דלהלן: 1.10.15 (רכב צבורי), 1.4.16 (רכב מסחרי), 1.1.17 (רכב מסחרי) ן-1.10.17 (רכב צבורי)." עילות התביעה הנטענות בבקשת האישור הן אלה: הפרת הוראות סעיפים 4, 5, 6, 7(4) ו-10(א)(2) של תקנות כבישי אגרה (מינהרות הכרמל) (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התש"ע-2010 [להלן: "תקנות אופן החיוב"] לעניין משלוח חשבונות וחיובים שלא כדין בגין "אי-פרעון של חשבון במועד תשלומו". הפרת החובה לפרסם את עידכון הסכומים שבתוספת לתקנות החזר הוצאות, או לחלופין, הפרת הוראות תקנת החזר הוצאות לעניין עידכון סכומי הפצוי והחזר ההוצאות המפורטים בתוספת לתקנות.

בעקבות כך, אמרה עו"ד בנדלר: "אם כך בתקנת משנה (ב), הסיפא 'לפני שעוגלו לפי תקנה משנה (ג) תימחק, ותקנת משנה (ג) תימחק" (שם), ואז יושב ראש הועדה, חבר הכנסת אופיר אקוניס, אמר (שם): "אז תורידו. תודה. הסעיפים אושרו עם השינויים". בהמשך, שאל יושב ראש הועדה, חבר הכנסת אקוניס, לפשר הסכומים שנקבעו בתוספת, ועל כך השיבה עו"ד בנדלר (ולא עו"ד ראובני מטעם משרד התחבורה, כפי שכתבה המשיבה בסעיף 56 לסיכומיה): "כי זה מס". אכן, כאשר בית המשפט מפרש דבר חקיקה, באפשרותו להיתחקות אחר כוונת המחוקק, בין היתר, כעולה מדיוני הועדה הרלוואנטית בכנסת.

אולם, הדברים שנאמרו בועדה בכנסת אינם כובלים את בית המשפט בפרשנות דבר החקיקה, כפי שעמד על כך כב' השופט י' עמית ב-רע"א 4958/15 שירותי בריאות כללית נ' יריב אהרון, בפִסקה 42 (23.10.2017): "מדברים אלה (פרוטוקול הדיון בועדת הכספים של הכנסת מיום 3.1.1999 - י.ג.) עולה, באופן מפורש, כי לנגד עיניהם של מנסחי החוק עמדה התפישה כי המנגנון של תביעה נגזרת אינו חל על קופות החולים המאוגדות כאגודות עותומאניות... דברים אלה אמנם אינם כובלים את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לפרש את הוראות החוק, אולם רשאי בית המשפט לייחס להם משקל בבואו לתור אחר כוונת המחוקק..." (ההדגשה שלי – י.ג.) הואיל והמבחנים לאבחנה בין "מחיר" לבין "מס", עליהם עמדתי לעיל, מביאים לתוצאה שונה, לפיה התשלום בגין פיצוי והחזר הוצאות אינו בבחינת "מס", אזי הדברים שנאמרו בפרוטוקול וועדת הכלכלה של הכנסת – אין בהם כדי לשנות את מסקנתי, שכן, כאמור, אין הם כובלים את בית המשפט בפרשנות דבר החקיקה.

לא ראיתי כל סיבה להניח שדרישות סעיפים אלה (8(א)(3) ו-8(א)(4) של חוק תובענות ייצוגיות) לא תתמלאנה בעניינינו, דהיינו, סבורני, שיש להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. סיכומו של דבר: המבקש עמד בתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לעניין אישורה של התובענה כתובענה ייצוגית כנגד המשיבה, לגבי הסוגיה השניה בלבד, בעילה של הפרת החובה החקוקה הקבועה בתקנה 2 לתקנות כבישי אגרה (מינהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות), התשע"א-2010, בכך שהמשיבה קבעה את סכום הפצוי והחזר הוצאות, תוך עיגול לשקל החדש הקרוב, וזאת לכאורה ללא הסמיכה בדין.

...

באשר לטענה אחרונה זו, הואיל וסוגיה דומה נדונה בפני בית המשפט העליון (רע"א 1112/18 ‏קבוצת כרמלטון בע"מ נ' כתראן), החלטתי ביום 23.5.2018, כי בשלב זה תגובת המשיבה לבקשת האישור תתייחס לכל הסוגיות שהועלו בבקשת האישור, למעט סוגיה זו, שביחס אליה, אתן החלטה, לפי הצורך, במועד מאוחר יותר.

לא ראיתי כל סיבה להניח שדרישות סעיפים אלה (8(א)(3) ו-8(א)(4) של חוק תובענות ייצוגיות) לא תתמלאנה בענייננו, דהיינו, סבורני, שיש להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. סיכומו של דבר: המבקש עמד בתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לעניין אישורה של התובענה כתובענה ייצוגית כנגד המשיבה, לגבי הסוגיה השניה בלבד, בעילה של הפרת החובה החקוקה הקבועה בתקנה 2 לתקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות), התשע"א-2010, בכך שהמשיבה קבעה את סכום הפיצוי והחזר הוצאות, תוך עיגול לשקל החדש הקרוב, וזאת לכאורה ללא הסמכה בדין.

אני קובע את קדם המשפט בתובענה הייצוגית לתאריך 20.6.2019 שעה 12:30 בצהרים.

היות ובקשת האישור אושרה חלקית בלבד, בסוגיה אחת מבין שלוש, אני קובע שבנסיבות אלה לא יהא צו להוצאות בגין ההליך עד כֹה.

מבוא בפני בקשת המבקשת, מרגלית ש.א. רכב בע"מ ח.פ. 510975519 (להלן: "המבקשת") לאישור תובענה שהגישה, כנגד מפעלי ע. שנפ ושות' בע"מ ח.צ. 51266373 (להלן: "המשיבה"), כייצוגית במסגרת בקשת האישור העלתה המבקשת ארבע טענות עיקריות אשר בגינן לשיטתה יש לאשר את התובענה כייצוגית.

כמו כן אם אכן היה מדובר בפקדון, כאשר המשיבה הייתה רוכשת מצבר משומש מלקוחותיה, רכישה זו הייתה מסווגת כהשבה ולא הוצאה, ואולם, רשויות המס רואות בכל הסכום המשולם למשיבה בעת מכירת מצבר חדש ללקוחותיה (לרבות בגין "האריזה") כחלק מהמצבר החדש ולפיכך רואות בכל הסכום האמור כהכנסה חייבת במס.

עוד נטען כי המבקשת אף לא הסבירה מדוע לשיטתה רכישת מצבר משומש כפופה לתקנה 4 לתקנות המע"מ, אלא הסתפקה בציטוט התקנה, וכאילו תקנה זו קובעת כי יש לבטל באופן חלקי את העסקה ולהשיב את המע"מ. למעלה מן הצורך נטען כי מצבר משומש אינו "אריזה הנתנת להחזר" לפי תקנה 4 לתקנות המע"מ. יתרה מכך, אף לדעת המבקשת [ר' סעיף 38 לבקשת האישור] האריזה האמורה היא חלק בלתי נפרדת מהמצבר והיא חיונית לצורך השמוש במצבר ובלעדי האריזה אין מצבר.

. חברי הכנסת אף דנו בשאלה האם יהיה בשינוי האמור כדי לגרום נזק כלכלי למוכר (בעניינינו המבקשת).

...

דין הטענה להידחות.

סוף דבר במסגרת בקשת האישור נטען כי המשיבה התעשרה שלא כדין על חשבון לקוחותיה עת היא לא זיכתה את לקוחותיה בגין רכיב המע"מ עת שאלו הזדכו עבור מצבר ישן.

טענותיה של המבקשת נדחות, זאת בשים לב גם לעמדת המאסדרים שהוגשה במסגרת ההליך, אשר אין מקום להתעלם מן האמור בה (ר' פרשת זליגמן לעיל; רע"א 7600/19 בירון-ביטון נ' גוטקס מותגים (פורסם בנבו, 30.12.19), פסקה 6 סיפה); ע"א 528/20 כהן נ' סלקום (פורסם בנבו 7.7.22), פסקה 20 רישה); רע"א 1056/21 איי.די.איי.

עניינה של בקשת אישור התובענה כייצוגית, טענות הצדדים ועוללות ההליך בתמצית המבקשת הגישה תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 ("חוק תובענות ייצוגיות") כנגד המשיבות ("התובענה") בטענה בדבר אחריותם לניזקי חברי הקבוצה שמבוקש לייצג עקב כשל בטיחות סדרתי המתאפיין בשבר בגל הארכובה של כלי רכב מדגמים שונים מתוצרת המשיבה 2 (להלן: "לנדרובר וגם : "היצרנית") , שיובאו לישראל על-ידי המשיבה 1.

החזר הוצאות, גמול ושכר טירחה המלצתם המוסכמת של הצדדים לעניין גמול למבקש ושכר הטירחה לבאי הכוח היא כמפורט להלן: ב"כ המבקשת יהיו זכאים ל-20% בתוספת מע"מ מכל אחד מסכומים אלו: 1,280,000 ליש"ט: התקציב בגין מקרי עבר, ולא פחות מסך של 5,550,000 ₪ (לפני מע"מ).

גם הכנסת מנגנון העברת כספים לקרן שהוקמה לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות מהוה קבלה של הערות היועצת המשפטית לממשלה בסעיף 49-40 להתנגדותה, שכן נוצרת זיקה מלאה בין סכומי שכר הטירחה והגמול שיתקבלו בידי המבקשת ובאי כוחה על פי ההסדר לבין התועלת שתווצר מן ההסדר לחברי הקבוצה ולכלל הציבור, כאשר מלוא התקציבים המיועדים לתוכניות נשוא ההסדר יחולקו בסופו של יום לחברי הקבוצה או לטובת הציבור, באמצעות הקרן.

...

סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה המתוקן על יסוד הוראות אלה כמפורט לעיל ולהלן, מצאתי כי הסדר הפשרה משקף פתרון ראוי והוגן לתובענה.

פטור ממינוי בודק מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשת הצדדים ואין מקום למינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, בשים לב למינויו של מקפח על ביצועו של הסדר הפשרה.

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

כך קרה בענין פרויקט "כרם בית יוסף". אליבא דה הבן אסף, התובע חבר של מר יוסי פיצ'ון מזה שנים ולכן ההתנהלות היתה ביניהם (עמ' 4 ש' 77 – 80 ועמ' 5 ש' 103 – 104 להודעתו).

בנוסף, בהתאם להסכם המזמינה התחייבה לשלם בתמורה לשירותי ניהול פרוייקטים מידי חודש 18,000 ₪ בתוספת מס ערך מוסף וכן החזר הוצאות רכב בסך 500 ₪ וכן החזר הוצאות חניה.

שם השיב הבן אסף לשאלה: מדוע נוצר הצורך להעסיק את התובע בחברה? "כדי להגדיל את מחזור החברה." לשאלה: מהן נסיבות סיום העסקת התובע? השיב: "ירידה במחזור בכנסות עד כדי מחזורים אפסיים." משמע, התובע הועסק בחברה כדי להביא עבודות ולהגדיל את הכנסותיה.

תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש"ל-1969 קובעת כי: "החליט המוסד בתביעה ונמסרה לתובע הודעה על כך, תוגש תובענה לבית הדין לעבודה תוך שניים עשר חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע או מיום תחילתן של תקנות אלה, הכל לפי המאוחר יותר". משכך, התביעה לגימלת הבטחת הכנסה – היתיישנה ודינה דחיה על הסף.

...

משקבענו כי התובע היה בעל שליטה בחברה - פרק זה לא חל עליו ולכן תביעתו לדמי אבטלה – נדחית.

בנסיבות אלה, התובע לא פירט טענותיו בענין זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה ולכן תביעתו בגין רכיב זה נדחית גם לגופא.

סוף דבר: התביעה נדחית.