מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת הבטחת הכנסה נפרדת לבני זוג

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעה מיום 14.6.15 להבטחת הכנסה, בדיקת זכאות בנפרד מבן זוג, נדחתה ביום 22.7.2015 בזו הלשון: "הרינו להודיעך על דחיית תביעתך החל מחודש 6/2015
על פי הוראות תקנה 7 (2) (א) לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב- 1982 כלהלן: על פי סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א- 1980, יחשבו כבני זוג "לרבות איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו". בעקבות החלטות אלו הוגשה התביעה שלפנינו.
...
לאור כל האמור, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי הנתבע שגה כאשר ראה אותה ואת מר ליברמן כידועים בציבור בתקופה הרלוונטית.
לפיכך, ועל אף ההבנה כלפי התובעת, אין מנוס מדחיית התביעה.
התביעה נדחית.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2017 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

כך, ולאור הוראות החוק, נזקק בית הדין לעבודה לא פעם לבחינת זכאותם לגימלה של פלוני או פלונית, המבקשים כי זכאותם תבחן כ"נפרד" או "נפרדת". בחינת השאלה האם יש לראותם כבן או בת זוג על פי הוראות החוק, תערך בדרך כלל בזיקה לדרישה בדבר "ניהול משק בית משותף". חריג לכלל בדבר בחינת הזכאות "הזוגית" על פי ההגדרה כאמור, נמצא בהוראת תקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה, תשמ"ב-1982 (להלן: התקנות), המונה נסיבות שונות בהן זכאותו של אחד מבני הזוג לא תהיה תלויה בזו של בן הזוג האחר.
יפים לענייננו דברי הבקורת של בית דין זה כפי שנמתחה על המוסד לביטוח לאומי בפרשת אבו גאבר ובאלה המילים: "כלל הוא כי בבוא המוסד לדחות תביעת מבוטח, חייב הוא בבחינת העובדות הנטענות על ידי המבוטח. המוסד נוהג כדבר שבשיגרה לערוך חקירה סביבתית לבירור טענות מבוטחת המצהירה על נפרדות מבן זוגה, וזאת על מנת לבחון את המצב לאשורו, לרבות קיומן של ראיות למגוריו של בן הזוג בבית. אין לקבל מצב שבו נדחית תביעת אשה לקיצבת הבטחת הכנסה מבלי שטענותיה כי בן הזוג אינו מתגורר עמה תיבדקנה בפועל. במקרה שלפנינו, לא מצאנו כי בדיקה שכזו היתקיימה" (שם, בפיסקה 20, ההדגשה שלי ר.ר.).
...
ברור שכלל זה מנחה שלא להסיק מסקנה אוטומטית שמוסקת מהנחה גורפת שהונחה מראש ללא בדיקת העובדות והנסיבות הייחודיות למקרה פרטני, וברור שכלל זה מורה לדחות את מסקנתו של המוסד לביטוח לאומי כי המערערת חיה במשק בית משותף עם בעלה לשעבר.
לסיכום: בהתאם לנימוקים שפרטתי לעיל ותוך אימוץ כל הנאמר בפסק דינה של כב' השופטת רוזנפלד, הריני מצרף את דעתי לדעתה.
סוף דבר על דעת רוב חברי ההרכב, שהסכימו לחוות דעתה של השופטת רונית רוזנפלד, ובניגוד לדעתו החולקת של הנשיא יגאל פליטמן, הערעור מתקבל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

המסגרת הנורמאטיבית - סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980 (להלן – החוק) מגדיר בני זוג – "לרבות איש ואשה החיים חיי מישפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זו לזו...". סעיף 4 לחוק, הדן בזכאות בני זוג, מתנה את הזכאות לקיצבה של אדם בכך שגם בן זוגו יעמוד בתנאי הזכאות לגימלה – "הזכאות לגימלה של כל אחד מבני הזוג מותנת בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2". יחד עם זאת, תקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב – 1982, קובעת סייג לכלל הקבוע בסעיף 4 לחוק, ובילבד ומתקיים אחד מאלה - "(1) ...
(2) בני הזוג חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחת, בן הזוג האחד אינו מכלכל את בן זוגו תקופה של 30 ימים רצופים לפחות, ומתקיים אחד מאלה: (א) בן הזוג הגיש לבית משפט או לבית דין תביעה למזונות, ופעל בסבירות כדי לאפשר לבית המשפט או לבית הדין לפסוק בתובענה, וכל עוד לא נפסקו מזונות; (ב) אחד מבני הזוג מקבל קצבת נכות לפי סעיף 200 לחוק הביטוח, ואין לו הכנסה אחרת; (ג) הם חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחת 12 חודשים רצופים לפחות; (3) בני הזוג אינם מנהלים משק בית משותף, ואחד מבני הזוג חויב בפסק דין בתשלום מזונות לבן זוגו והוא אינו מכלכלו; פסקה זו לא תחול אם כל אחד מבני הזוג זכאי לגמלה, והם חיים תחת קורת גג אחת; (4) המוסד לביטוח לאומי שוכנע שאחד מבני הזוג נימנע מהגשת תביעה למזונות נגד בן זוגו, שאינו מכלכלו, בשל איום של ממש בחבלה גופנית; פסקה זו לא תחול אם כל אחד מבני הזוג זכאי לגמלה, והם חיים תחת קורת גג אחת;"
...
תמצית טענות ב"כ הנתבע בסיכומיה – יש לדחות את התביעה מהטעם שלא הוכחה נפרדות אמיתית בין התובעת לבין בן הזוג עלי.
כמו כן, העובדה שהתובעת הגישה תביעה למזונות רק לאחר הגשת התביעה לנתבע, וכן סכום המזונות שנתבקש במסגרת התביעה, בסך 150 ₪ בלבד, דווקא מחזקים את המסקנה כי לא מדובר בנפרדות כלכלית אמיתית.
לאור כל האמור, על אף שלתובעת ולעלי חשבון משותף ועל אף שמגורי התובעת סמוכים למגורי בן זוגה, הוכחו סממנים התומכים דווקא במסקנה ההפוכה, שלפיה התובעת ובן הזוג אינם מקיימים משק בית משותף.
לאור כל האמור, שוכנענו כי התובעת אינה מנהלת משק בית משותף עם בן זוגה, ועל כן דין התביעה להתקבל.
סוף דבר – התביעה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובעת לקבלת גמלת הבטחת הכנסה בטענה כי הנה נפרדת מבעלה.
יתר על כן בסעיף 12 בהצהרה לפיה החתומים מטה התובעים גמלה להבטחת הכנסה מצהירים בזה כי כל הפרטים שמסרנו בתביעה ומסמכיה נכונים ומלאים וכי ידוע שמסירת פרטים לא נכונים היא עבירה על החוק, חתומה גם התובעת ויש חתימה גם של בן הזוג, כך גם בסעיף 13 לטופס.
אך כל אלו היתרחשו גם כשהיו בני זוג.
...
סוף דבר נוכח כל הראיות שהוצגו בפנינו ובעיקר נוכח כל הראיות שלא הועלו בפנינו עולה כי בדין נדחתה תביעתה של התובעת להבטחת הכנסה שהוגשה ביום16/7/2020 מחמת אי המצאת מסמכים.
מכל הטעמים לעיל דין התביעה להידחות.
אין בכל האמור לעיל לגרוע מבדיקתה הבלתי תלויה של התביעה החדשה שהגישה התובעת על ידי המוסד לביטוח לאומי.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענת המוסד, יש לדחות את התביעה מאחר שמחומר הראיות עולה כי התובעת וגאנם אינם פרודים וכי הם מנהלים משק בית משותף, ומשכך הם עונים להגדרת בני זוג בסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה ולא מתקיימים לגבי התובעת התנאים לזכאות לגימלת הבטחת הכנסה לפי תקנה 7(2) לתקנות הבטחת הכנסה.
" כמפורט לעיל, טענתה המרכזית של התובעת היא לזכאות לגימלת הבטחת הכנסה לפי תקנה 7(2)(ג) לתקנות הבטחת הכנסה, ולפיה היא חיה בנפרד שלא תחת קורת גג אחת מבן זוגה 12 חודשים רצופים לפחות במועד הגשת תביעתה למוסד, ובן זוגה לא כלכל אותה בתקופה זו. עוד טוענת התובעת, כי היא נימנעה ממימוש התביעה למזונות כנגד גאנם מפאת החשש כי ילדיה יילקחו ממנה עקב כך. לאחר שבחנו את טענות הצדדים, העדויות ושאר הראיות אשר הונחו בפנינו, הגענו למסקנה כי התובעת לא הוכיחה כי היא מתגוררת בנפרד מבן זוגה גאנם, ולכן לא מתקיימים לגביה תנאי הזכאות לגימלת הבטחת הכנסה בהתאם לחוק והתקנות.
...
לטענת המוסד, יש לדחות את התביעה מאחר שמחומר הראיות עולה כי התובעת וגאנם אינם פרודים וכי הם מנהלים משק בית משותף, ומשכך הם עונים להגדרת בני זוג בסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה ולא מתקיימים לגבי התובעת התנאים לזכאות לגמלת הבטחת הכנסה לפי תקנה 7(2) לתקנות הבטחת הכנסה.
" כמפורט לעיל, טענתה המרכזית של התובעת היא לזכאות לגמלת הבטחת הכנסה לפי תקנה 7(2)(ג) לתקנות הבטחת הכנסה, ולפיה היא חיה בנפרד שלא תחת קורת גג אחת מבן זוגה 12 חודשים רצופים לפחות במועד הגשת תביעתה למוסד, ובן זוגה לא כלכל אותה בתקופה זו. עוד טוענת התובעת, כי היא נמנעה ממימוש התביעה למזונות כנגד גאנם מפאת החשש כי ילדיה יילקחו ממנה עקב כך. לאחר שבחנו את טענות הצדדים, העדויות ושאר הראיות אשר הונחו בפנינו, הגענו למסקנה כי התובעת לא הוכיחה כי היא מתגוררת בנפרד מבן זוגה גאנם, ולכן לא מתקיימים לגביה תנאי הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה בהתאם לחוק והתקנות.
לאור הראיות שהוצגו לפנינו ושמצאנו את גרסת התובעת כלא מהימנה, מקובלת עלינו עמדת המוסד כי אין לקבל את טענת התובעת כי היא התגוררה בנפרד מבן זוגה מחודש 1/2019.
למעלה מן הצורך נציין, לא מצאנו בנסיבות ענייננו כי מתקיימת אחת מהחלופות האחרות שנקבעו בתקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה.
לאור כל האמור, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו