התובעים טענו כי היתנהלותו של הבנק, אלצה את בני הזוג לבצע מכירה מהירה של הנכס המסחרי במחיר הפסד לצורך צימצום נזקיהם, והם ביקשו לחייב את הבנק בפיצויו האישי של התובע בגין נזק לנכס המסחרי בסכום של 3.2 מילון.
אדרבא, היא 'פטורה' מתשלומים והחזרים לנושים השונים שאולי היתה נושאת בהם אילמלא הליך הגבייה הקולקטיבי במסגרת הליך הפש"ר, אין היא צריכה להיתמודד עם הליכים משפטיים שננקטים נגדה ע"י הנושים חרף הקף החובות ולנוכח צו הכנוס (מלבד ע"י נושים מובטחים), וללא קשר להליך הפש"ר- התובעת אינה נושאת בתשלומי משכנתא וגם לא דמי שכירות.
זהו נזק משני המשקף את ניזקי החברה, וכבר נקבע בע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ ואח', פ"ד נא (2) 312:
"הכלל הוא, בעקרון, כי כאשר בעל מניות סובל נזק בלתי תלוי בנזק שאותו סובלת החברה, קמה לו תביעה אישית בלתי תלויה בנזק שניגרם לחברה. אולם אם הנזק נגרם לבעל מניות עקב ירידת ערך החברה ושווי מניותיה, וכל בעלי המניות ניזוקים באותה מידה, לא קמה – בדרך כלל – לבעל מניות עילת תביעה אישית. זהו נזק משני המשקף את ניזקי החברה.
כאמור, בדיקת העילה בשלב זה, כוללת בדיקה לסכום התביעה, וטיעון כללי, לא מפורט שאינו נתמך בכל מיסמך, להפסד סכום של 3.2 מיליון עקב מכירה של נכס, ואובדן שווי חברה בסכום של 6 מיליון שקל, אינו יכול להיתקבל שעה שהתובע מבקש להגיש את תביעתו בפטור מאגרה תוך העברת נטל תשלומה אל הקופת הציבורית.
...
השאלה כיצד יש לבחון בקשה לפטור המוגשת ע"י תאגיד, נדונה ע"י בית המשפט העליון ברע"א 6344/10 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (14.12.11)), שם נקבע כי:
"מתפקידו של בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית של תאגיד במסגרת בקשה למתן פטור מאגרה בצורה יסודית. במובן זה, הבחינה הינה האם החברה עצמה יכולה לגייס ממקורותיה העצמיים את סכום האגרה. מהות השאלה לא השתנתה בתיקון תקנות האגרות. כאז כן עכשיו – על בית המשפט הדן בבקשה למתן פטור מאגרה לבדוק היטב את יכולתו הכלכלית של בעל דין. אמנם, גבולותיה של אותה הבדיקה כלפי היחיד צומצמו ברמת הרוחב – מבקש הפטור, בן או בת זוגו והוריו. ואולם בחינת יכולתו הכלכלית של בעל דין לא מצויה רק בבחינה אופקית, אלא מצריכה היא הסתכלות עומק. לשון אחר, סבורני כי עיקרו של הכלל הקבוע בתקנות האגרות אינו בדבר קרוב המשפחה הפלוני אליו יש לפנות בסיוע לתשלום האגרה – כי אם בבדיקה היסודית שיש לבצע ביחס ליכולתו של בעל הדין לשלם. כך כלפי היחיד. כך המצב לגבי חברה. יש לבצע בדיקה יסודית של יכולותיה הכלכליות של החברה, בין היתר, בהתאם לסוגה, מאפייניה, מבנה ההתאגדות שלה ונסיבותיה המיוחדות. בהקשר זה – בחינה המצב האמיתי של החברה – יהיה מקום להתייחס אף לבעלי מניותיה ומנהליה."
בעקבות הלכת בלורי נקבע לא אחת כי כשהבקשה לפטור מאגרה מוגשת על ידי חברה, על בעלי המניות בחברה לפרוס תמונה מלאה ועדכנית ביחס למצבם הכלכלי ולפרט אודות מקורות הכנסתם, תוך הצגת תלושי משכורת ותדפיסי חשבון בנק (ראו ע"ר (מחוזי ת"א) 27650-07-12 רימונים חב' להשקעות בע"מ נ' ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ).
שעה שהתובעים מצליחים לגייס כספים לצורך מימון הליכים אלה ובוחרים להגיש תביעתם נגד הבנק בסכומים מופרזים ללא פירוט של הנזק וצירוף הוכחות בסיסיות ושעה שהם טוענים לחוסר יכולת כלכלית ללא פירוט של ההוצאות וצירוף אסמכתאות רלוונטיות, אני סבורה שאין הצדקה להיעתר לבקשה, ודין בקשתם להידחות, חרף סכום האגרה המתחייב.
סוף דבר
לאור כל המקובץ, בשל העדר עילה מבוססת בכל הנוגע לסכום התביעה, ומשלא עמדו התובעים בנטל המוטל על שכמם להוכחת חוסר יכולת כלכלית, אני מורה על דחיית הבקשה.
