מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת דמי שכירות בעקבות עיכוב הליכים בתביעה אחרת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

לאור האמור עתרה בזק לחיוב הנתבע בסעדים המפורטים בכתב התביעה, לרבות תשלום דמי שכירות בגין התקופה שלא שולמה (בנכוי סכום הערבות הבנקאית שחולטה), תשלומי חשמל ומים שלא שולמו, פיצוי מוסכם בגין האיחור בפנוי (ולחלופין דמי שימוש ראויים בגין תקופה זו), פצויי קיום (בגין התקופה שעד סוף תקופת הסכם השכירות), וחיוב בגין עלויות השבת מצב המושכר לקדמותו.
בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הוגש ע"י הנתבע כתב תביעה שכנגד, במסגרתו חזר על הטענות שנטענו על ידו במסגרת כתב ההגנה, ועתר לחיוב בזק בהשבת דמי השכירות ותשלומי הארנונה ששילם, החזרת שווי ההשקעות שהשקיע בנכס, אבדן שכר דירה, השבת קנס ששילם במסגרת ההליך הפלילי ופצוי בגין נזק לא ממוני.
בזק הדגישה, כי גם אילו נפל פגם בכריתת ההסכם, הרי שבהתאם לסעיף 20 לחוק החוזים, היה על הנתבע להודיע על ביטולו תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול אך הוא לא עשה כן, ולא זו בלבד, אלא שהוא אף הגיע פעם אחר פעם להסדרים עם בזק בעיניין אי תשלום דמי השכירות, כך שהתנהגותו בזמן אמת סותרת חזיתית את טענותיו היום.
היתנהלות זו יש בה כדי ללמד על כך שחרף הקשיים שהתגלעו, ביכר הנתבע להמשיך בעיסקה, והצדדים הגיעו להסכמות חדשות בעקבות העיכובים בקבלת ההיתר, במסגרתן נטל הנתבע על עצמו לתקן את התכניות שהוגשו לרשות התיכנון כמתחייב על מנת לקבל את אישורה של רמ"י (ראו סיכום הפגישה מיום 29.4.2014 במייל שנשלח ע"י גב' גרשנוביץ, נספח 17 לתצהיר מר פלפל בתביעה העיקרית, אשר תוכנו, כאמור, לא נסתר, וממנו עולה כי בשל טענותיו שקל הנתבע את ביטול העסקה, אך בעקבות ההסכמות שהושגו בפגישה חזר בו מכוונה זו).
...
התביעה שכנגד מן המובא לעיל עולה, כי משמצאתי כי הנתבע לא ביטל את הסכם השכירות חרף הגילוי אודות זכויות בזק במושכר, ומשלא מצאתי ממש בטענותיו כי בזק הטעתה אותו ברכיבים נוספים, מסרה לו מושכר אשר אינו תואם את המוסכם, הפרה את ההסכם עימו או פעלה כלפיו בחוסר תום לב – הרי שדין התביעה שכנגד להידחות.
סוף דבר ביתר טענות הצדדים לא מצאתי ממש והן נדחות.
התביעה שכנגד נדחית ללא צו נוסף להוצאות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהמשך הדיון, עתר ב"כ המבקשת להורות על תיקון ו"צימצום" סכום התביעה, שכן למשיבה רק מחצית מהזכויות בנכס, והיא אינה רשאית לתבוע דמי שכירות בגין מלוא הזכויות בנכס.
באשר לדחיית הבקשה לעיכוב הליכים- המדובר בהחלטה בעלת אופי דיוני מובהק המסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וערכאת העירעור אינה נוטה להתערב בהחלטות שעניינן עיכוב הליכים (או אי עיכובם) בשל טענת "הליך תלוי ועומד", אלא במקרים חריגים, וזאת אף אם ערכאת העירעור סבורה כי היה מקום לנקוט בדרך דיונית אחרת.
שכן, בהליך קמא קבוע קדם משפט נוסף ליום 18.9.22, בעוד טרם נקבע מועד דיון עתידי בתביעה לאכיפת הסכם, אלא הצדדים נדרשים לגילוי מסמכים, וההליך קבוע לתזכורת פנימית לסוף הפגרה; שישית, לא הוכח כי יש במתן צו לעיכוב ההליכים עד להכרעה בתביעה לאכיפת הסכם כדי למנוע הכרעות סותרות או משום חיסכון בזמן שפוטי, וכך גם לא הוכח כי יהיה בהכרעה בתביעה לאכיפת הסכם כדי לייתר את הדיון בתביעה קמא, שכן לטענת המשיבה גם אם תיתקבל התביעה לאכיפת הסכם (שלטענת המשיבה סכויי התביעה קלושים ביותר), הרי שהמבקשת נידרשת לשלם דמי שכירות עבור השמוש שעשתה בדירה עד לתשלום מלוא התמורה בגין המכר.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
טענת המבקשת לפיה יש להורות על עיכוב בירור ההליך קמא נוכח עיכוב פינויה מהנכס- דינה להידחות.
סיכומו של דבר- בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

סכום התביעה יוחס לחוב דמי שכירות שחבה נתבעת 1 לתובעת בגין השכרת שתי חנויות לנתבעת 1 במרכז מסחרי באום-אל-פחם שבבעלות התובעת – זאת על-פי חוזי שכירות בכתב שנחתמו על-ידי התובעת מזה והנתבעת 1 מזה ביום 1.7.2015 למשך תקופה בת ששים חודשים (להלן חוזי השכירות).
ככל שלא תוגש תגובה, אזי יעוכבו ההליכים נגד הנתבע 2 בהליך דנן והעיכוב יעמוד בעינו כל עוד לא תומצא החלטה של בימ"ש המחוזי שמתירה את ניהול התובענה נגד נתבע זה. לצרכי מתן החלטה בסוגייה זו נקבעת תיזכורת פנימית ללא נוכחות צדדים ליום 4.7.19.
בכל הכבוד, בית-משפט השלום – ביושבו כבית-משפט לעינייני חידלות פרעון ובכל עניין אחר, אינו משמש ערכאת ערעור על בית-המשפט המחוזי, קל וחומר על בית-המשפט העליון.
...
דין הבקשה להתקבל, תוך מתן פסק-דין נגד הנתבע במלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות.
צויין שם כך: "הסכום שאושר, אושר עפ"י הסכומים כפי שהם משתקפים מכתבי בי דין בת.א. 26708-10-18, לרבות פסק דין, כתב ערבות ותדפיס מתיק הוצאה לפועל שצורפו לתביעת החוב, משוערכים כחוק עד למן צו הכינוס [...]". מעתה אמור: אם יש הליך חדלות פירעון של הנתבע, הרי ההחלטה בתביעת החוב מחייבת אותו והיא סוף פסוק; אם אין הליך חדלות פירעון בר-תוקף של הנתבע – כפי שמצטייר מכל האמור לעיל ומן ההכרעות החלוטות בפסקי-דין שניתנו בעניינו על-ידי בית-המשפט המחוזי ובית-המשפט העליון, אזי מלאו התנאים שיצדיקו מתן פסק-דין נגד הנתבע בהליך דנן בגין מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאותיה.
התביעה נגד הנתבע מתקבלת אפוא במלואה סכומה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

התביעה שכנגד – תביעתם של מישפחת עטיה כנגד מישפחת חסון שחר שטרית ויריב מגוז: לטענת התובעים שכנגד מגיע להם חלקם מדמי השכירות בגין יחידות 11 ו- 16.
אחר כך נישאל פעם נוספת והשיב: "עו"ד וילנר : אני שב וחוזר. אתה הגשת תביעה לבית המשפט, אתה הגשת תביעה, האם בתביעה שאתה הגשת אתה תובע את שטרית, את חסון, את מגוז, בגין כספים שיצחק כהן קיבל מהרשי?
בכל הנוגע לסוגיית ההוצאות, גם אם ההליך התעכב עקב חילופי מותבים, עדיין מדובר בהליך שמתנהל משנת 2013 עם מספר רב של קדמי משפט, דיון הוכחות ודיון קצר נוסף לאחריו.
...
סוף דבר: לסיכומם של דברים, התביעה מתקבלת בחלקה.
התביעה שכנגד נדחית.
מאחר והתובעים היו מיוצגים בנפרד (תובעים 1 ו- 2 ותובעים 3 ו- 4), הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות התובעים, ביחד ולחוד, בסך של 3,240 שח אגרת בית משפט וכן בשכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 שח לב"כ התובעים 1 ו- 2 וסך של 15,000 שח לב"כ התובעים 3 ו- 4.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בתובענה זו, משב"ש טען לסעדים שונים נגד החברה, אם כי לאור היכנסה לחדלות פירעון ופרוק, עוכבו ההליכים נשוא תביעה זו עד שבסוף, תביעה זו נמחקה.
בנוסף, ביקשו הוראות נוספות לתשלום דמי שכירות ולאור טענתם כי בחקירות המשיבים, אישרו הם כי דמי השכירות שהם גובים בפועל, עומדים בהיקפים של 3,000 – 4,000 ₪ לחודש לכל דירת מגורים.
הבנק לא היה צד להליך, הגם זיקה הקיימת לעו"ד פיני יניב, שמונה בתיק המקביל ככונס נכסים לזכויות החברה במקרקעין אחרים לבקשת הבנק.
...
לפיכך הנני קובע כי אין תוקף לעסקאות שערכו המשיבים במובן זה שכאשר החברה ערכה עמם את העסקאות, לא עמדה לה הזכות למכור זכויות במקרקעין שכבר לא היו בבעלותה.
לאור מסקנה זו, על המשיבים יהיה להשיב את החזקה בדירות כמבוקש בידי בעלי התפקיד, כאשר בנסיבות, ההשבה תהא בעוד כחודשיים כפי שאקבע להלן.
לפיכך הנני מורה כדלקמן: המשיב 1 מר שמעון מויאל ישיב את החזקה בדירה 27 עד ליום 1.4.24.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו