מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת דמי פגיעה בגין תאונה בעבודה של עצמאי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת הגישה תביעה לדמי פגיעה בגין תאונת עבודה אשר ארעה לה, לדבריה, ביום 2.7.18.
המסגרת הנורמאטיבית סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה: "תאונת עבודה - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו". סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי קובע את חזקת הסיבתיות: "תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חצוניים הנראים לעין, בין שארעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על ארוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים". כדי שתוכר חזקת הסיבתיות יש להוכיח בראש ובראשונה כי אירעה תאונה.
...
הכאבים בשל עצמם, גם אם הם פתאומיים, אינם בגדר "תאונה". בהעדר הוכחה מינימאלית לגבי התרחשות של תאונה, לא חלה חזקת הסיבתיות שבסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי ודין התביעה להידחות.
לסיכום נוכח האמור לעיל, התביעה לדמי פגיעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ההליכים המשפטיים: ביום 12.6.2018 הגיש התובע תביעה לדמי פגיעה בגין התאונה מיום 29.4.2018.
] "13. עם הכללתם של העצמאיים בגדריו של ביטוח נפגעי עבודה הונהגה לגביהם חובת הרישום, כתנאי מוקדם לקבלת גמלה. חובת הרישום, כתנאי מוקדם לקבלת גמלה, היא חובה חריגה, "שכן, ככלל, הביטוח במסגרת החוק אינו מחייב פעולת רישום או הגשת בקשה. בדרך כלל, הביטוח הוא תוצאה ממעמדו של אדם, כגון: היותו תושב ישראל, היותו עובד, היותו בן מישפחה של מבוטח וכיו"ב". הנוקשות של חובת הרישום רוככה משניתנה האפשרות להכיר גם במי ש"עשה את המוטל עליו כדי להרשם".
...
אשר על כן מכל המפורט לעיל הגענו לכלל מסקנה כי התובע עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעצמאי בנתבע.
הפגיעה בעבודה במכתב הדחייה נרשם על ידי הנתבע כי התביעה נדחית מהטעם שבמועד הפגיעה התובע לא היה רשום כעצמאי כאשר אין במכתב התייחסות להעדר קשר סיבתי בין הפגיעה לבין העבודה.
בדיון ההוכחות שהתקיים במהלכו נחקר התובע הוא נחקר בכלליות לעניין נסיבות התאונה כאשר בסיום הדיון טען ב"כ הנתבע כי למעשה החלטת הדחייה התבססה על כך שמועד הפגיעה התובע לא היה רשום כעצמאי בנתבע : "הבעיה היא לא רק במועד שבו זה נשלח, אלא יש גם בעיה לגבי האם הוא היה שם כעובד או עצמאי. אני לא חושב שביטוח לאומי כשהחליט על הדחייה בדק מעבר לתאריך שהתקבל הדואר, אבל יש בעיות נוספות". בסיכומיו טען הנתבע כי התובע לא עמד בתנאי הסף לגמלה עפ"י ס' 77(א) לחוק ולכן דין התביעה להידחות, זאת עוד מבלי שנבדקו לאשורם כל יתר תנאי הזכאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובע, שהוגשה באמצעות אישתו ואפוטרופה החוקית, הגברת לובנה מוסה, כנגד החלטת פקיד תביעות שבה נדחתה תביעתו לדמי פגיעה בגין תאונת עבודה מיום 15.5.17.
של סעיף 80, אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה, הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטייה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לעניין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות".
בסתירה לאמור, מוחמד מסר בעדותו כי התובע נהג לרכוש ציוד מדי יום: "מתי שהוא היה צריך לקנות דברים לעבודה שלו הוא היה חוזר מאוחר. זו עבודה של שיפוצים תמיד צריך לקנות דברים לעבודה. הוא היה משפץ דירות.
...
טענת התביעה כי מדובר בלוח זמנים סביר עקב פקק נדחית.
סוף דבר נטל ההוכחה והראיה בדבר היותו של התובע בדרך מהעבודה מוטל על כתפי התובע בהיותו עצמאי , על פי החוק.
לאחר ששקלנו בכובד ראש את עניין ההוצאות, לפנים משורת הדין, ובשים לב למצבו הרפואי הקשה של התובע, מצאנו כי אין לחייב את התובע בהוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בהליך זה משיגה התובעת, ד"ר טליה בן יוסף, על אי החלת תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), התשי"ז-1956 (להלן: התקנות"), על תביעתה לדמי פגיעה עקב תאונת עבודה מיום 10.11.13, ועל תשלום דמי הפגיעה תוך חישוב "השכר הרגיל" של התובעת, לפי תקנה 4 לתקנות.
רקע והליכים התובעת היא רופאת שיניים שהיו לה, במועדים הרלוואנטיים להליך, הכנסות כ"עובדת" וכ"עובדת עצמאית".
ביום 18.5.17 ניתן פסק דין בהליך הקודם שבו נקבע כי לא היה בסיס עובדתי לסיווגה של התובעת כ"עובד יומי יציב", ועניינה של התובעת הוחזר לפקיד התביעות על מנת שיקבע כיצד יש לסווג את התובעת על פי החלופות שבתקנה 1 לתקנות, לאחר שיבצע בירור עובדתי מתאים באשר לבסיס שעל פיו משתלם גמול עבודתה של התובעת.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת כאמור בסעיף 32 לעיל.
הנתבע ישלם לתובעת הוצאות ההליך בסך 3,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 3.3.2022, לאחר השלמת המסמכים, זומן התובע לחקירה (נספח ד' לכתב התביעה) וביום 7.3.2022 קיבל מכתב הדוחה את תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה.
כך נקבע שם: "ככל שלתנאי העבודה אין קשר עם הסיכונים שלהם נחשף העובד, ככל שהוא עצמאי ובלתי תלוי ושולט בסיכונים האורבים לו בחלקתו הפרטית, ואלה אינם נכפים עליו מכוח תנאי עבודתו, מתרופף הקשר בינם לבין העבודה עד כי לא נותר ממנו דבר. קשר זה מן הדין כי יוותר גם בשיטת משפטנו, כתנאי להכרה בתאונות בדרך כבנות גמלת נפגעי עבודה, שהרי ככלות הכל גם הן אינן יוצאות מגידרן של "תאונות עבודה", אשר בעלות ביטוחן נושא המעביד.
עדותו של התובע מתיישבת עם ההיגיון הבריא, כי עיקר עבודתו של טכנאי בתחום זה מתקיימת רובה ככולה בבתי הלקוחות שכן מהותה היא מתן שירות ללקוח.
...
התובע העלה גרסאות שונות, אולם לא נדון בתוכנן, שכן אף אם הדעות חלוקות בדבר חזרתו של התובע למעונו על מנת לאסוף את הקפה אשר שכח ואז ארעה הנפילה, איננו מקבלים את טענת הנתבע כי מדובר בסטייה ממסלול הליכתו לעבודה.
במסגרת חקירתו בנתבע, הצהיר התובע כי: "אני עובד בתור טכנאי שירות של כספות, אני מקבל סידור עבודה ויוצא לשטח לטפל בלקוחות החברה.. אני עובד באזור כל הארץ 24 שעות ביממה.. אני מתנייד עם רכב החברה.." (ע' 1 ש' 5-9 להודעה מס' 1 נ' ד').
סוף דבר: התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו