תביעת דמי פגיעה בגין קרע בכתף עקב מיקרוטראומה

רקע א.       בבסיס הבקשה עומדת תביעתו של התובע, כנגד החלטת הנתבע, מיום 17/11/19 , לדחות את תביעתו לקבלת דמי פגיעה בגין ארוע שאירע לו, לטענתו, בתאריך  13/2/18.

בחוות דעתו היתייחס המומחה לפן התאורטי יותר מאשר לפן המעשי ולמסמכים הרפואיים, כאשר ענין זה מצא ביטוי למשל בעמ' 5/7 סעיף א' לחוותה דעת עת קבע המומחה "תנועה של דחיפה רצונית מבוצעת באופן הדרגתי... ואינה דומה לטראומה כתוצאה מנפילה....", המומחה מניח הנחות לבד ובונה עליהן את התיזה שלו כאשר לא ברור על סמך מה קובע המומחה כי דחיפה רצינית מבוצעת באופן הדרגתי? מדובר בהנחה שהיא פרי דמיונו של המומחה בלבד שהרי לא ניתן לשלול במאה אחוז כי תנועה של דחיפה לא גורמת לקרע בכתף עקב הפעלת מאמץ וכוח על הכתף.

לחילופין מתבקש בית הדין להכיר בנזק הרפואי ממנו סובל התובע בכתף ימין על דרך המקרוטראומה מבלי שיהיה צורך בהגשת תביעה לנתבע, ולהורות על העברת עניינו של התובע לועדה רפואית על מנת שקבע את נכותו בכתף ימין.

...

בתאריך 8/2/23 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן - התגובה), במסגרתה הסביר מדוע אין להעתר לבקשה.

דיון והכרעה נקדים ונציין כי חרף טענות התובע וחרף המדיניות (הגמישה יותר) של בתי הדין אשר למינוי מומחה אחר או נוסף הנהוגה מאז יצאו הנחיותיה של כבוד הנשיאה ורדה וירט ליבנה, לא מצאנו כי בעניינו של התובע יש מקום למנות מומחה אחר או נוסף וזאת כפי שנסביר להלן - במסגרת החלטת מינויו נשאל המומחה מספר שאלות.

וזו שאלת ההבהרה השלישית עליה התבקש להשיב המומחה:"האם ניתן לייחס חלק מהנכות/הפגיעה אצל התובע לתאונה ולא לייחס 100% מהנכות/מהפגיעה לגיל או מיקרוטראומה? ואם ניתן - כמה אחוזים היית משייך לתרומת התאונה?" וכך השיב המומחה: גם על השאלה הנ"ל מצאנו בתשובת המומחה מענה ברור ומספק.

על סמך כל האמור לעיל ,לא מצאנו כי התקיימו נסיבות המצדיקות מינוי מומחה רפואי אחר או נוסף בתיק שכן לא מצאנו כי המומחה חרג או סטה מהעובדות שהונחו לפניו ו/או התעלם מחומר רפואי של התובע ו/או נטל לעצמו סמכויות לא לו ו/או נהג במשוא פנים ו/או ביסס קביעתו על הנחה משפטית לא נכונה ו/או לא השיב לכל שאלה שנשאל.

סוף דבר - לנוכח האמור לעיל הרינו מורים על דחיית בקשת התובע למנות מומחה רפואי אחר או נוסף.

תביעת התובעת לתשלום דמי פגיעה בגין קרע קטן בגיד הסופרספינטוס ותסמונת הצביטה בכתף ימין, מהם היא סובלת, בטענה כי מדובר בתאונת עבודה על פי תורת המקרוטראומה או כי מדובר במחלת מיקצוע, נדחתה, על ידי הנתבע, במסגרת מכתב דחיה מיום 10/11/14.

למרות שהתובעת ביצעה מיגוון של פעולות הרי שניתן לבודד את הפעולות שביצעה שהן בגדר תנועות חוזרות ונישנות שפעלו על כתפה הימנית ובהתאם לכך לקבוע כי היא הוכיחה, קיומה של תשתית עובדתית לענין תורת המקרוטראומה ולכן יש להורות על מינוי מומחה רפואי בעיניינה.

...

בסופו של דבר, נעתר ביה"ד לבקשת הצדדים וקצב להם מועדים לשם הגשת סיכומיהם ולאחר שאלו הוגשו (סיכומי התובעת ביום 5/1/17, סיכומי הנתבע ביום 6/2/17 והתייחסות התובעת להחלטת ביה"ד ממועד זה, ביום 8/2/17) הבשיל התיק להכרעה.

לנוכח האמור לעיל ובשים לב להלכה הפסוקה, יש לדחות את תביעת התובעת.

לסיכום לנוכח האמור לעיל ובשים לב לטעם הרב שמצאתי בסיכומי ב"כ הנתבע, הריני קובעת כי התובעת לא הוכיחה קיומה תשתית עובדתית למיקרוטראומה ולכן הריני מורה על דחיית תביעתה.

חרף האמור לעיל וחרף העובדה שהתשובות שנתנה התובעת, במסגרת חקירתה הנגדית, בניגוד לתשובות שנתנה לחוקר, לא הותירו רושם מהימן על ביה"ד, החלטתי לנהוג עימה לפנים משורת הדין ולא לחייבה בהוצאות.

בהחלטתו מיום 18.9.2016 דחה הנתבע את תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין קרע ב-SST כתף ימין, ובהתבסס על הטענה שלא נגרמה לתובע תאונת עבודה ו/או מחלת מיקצוע, כהגדרת מונחים אלה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

נדגיש כבר עתה, כי בסיפא לסיכומיו הסכים הנתבע, כי אכן קיימת תשתית עובדתית לקיומה של הילכת המקרוטראומה בכתף ימין של התובע, ועל כן מוסכם מבחינתו למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין, לבחינת קיומו – אם בכלל – של ליקוי רפואי בכתף ימין.

...

במחלוקת שבין הצדדים לעניין עבודת הליטוש והרכבת התיבות, לא מצאנו פערים של ממש.

טענה זו עולה בקנה אחד עם עדותו של התובע (ראו עמ' 9 לפרוטוקול, שורה 21), והיא מקובלת עלינו.

לסיכום – התשתית העובדתית שתיקבע למומחה הרפואי הינה כדלקמן – א. התובע הינו יליד שנת 1956.

ביום 1.10.2017 דחה הנתבע את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין קרע בשרירי כתף ימין כתאונת עבודה על פי תורת המקרוטראומה, וזאת מחמת העובדה שלא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים תוך כדי ועקב עבודת התובע; לא הוכח מבחינה רפואית קיום קשר סיבתי בין המחלה לתנאי העבודה; וכן כי מחלת התובע התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

איך אתה מסביר את זה? הייתי אצל הרופא לא בגלל הכתף כי היא לא כאבה לי. מרפק שמאל זה משהו אחר וזה לא קשור.

...

גם אם נניח כי פנייתו הראשונה לרופא ביחס לכתף הייתה בחודש 1/2016 לאחר שכאביו בכתף החמירו, הרי שבמועד זה לא ציין כי נפל במהלך עבודתו אלא רק לאחר מכן, ואף צוין כי סבל מהכאבים בכתף מזה חודש, כשהאירוע אירע לכאורה כשבועיים לפני כן. אשר על כן, לאור הסתירות בראיות ביחס לדרך הנפילה; מועד ושעת האירוע; והפנייה המאוחרת והלוקה בחסר לטיפול רפואי – הגענו לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח תשתית עובדתית הדרושה להוכחת קיומו של האירוע התאונתי.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל התביעה נדחית.

בשים לב לעובדה כי מדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, לא מצאנו לחרוג מן הכלל ולפיו חרף דחיית התביעה, אין צו להוצאות.

ביום 2.12.12 הגישה התובעת לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, בגין קרע בגיד בכתף ימין.

ב"תאור הפגיעה" רשמה התובעת "כתוצאה מעבודה מאומצת הרמת משאות כבדים". לתביעה צורף טופס בל/250 בו רשמה התובעת כי ביום 19.9.12 ארע לה קרע בכתף ימין "בזמן סחיבה והרמה של שקיות עם מצרכי מכולת". תביעת התובעת נדחתה בהעדר הוכחה של ארוע תאונתי מיום 19.9.12 ובהעדר הוכחה של תנועות חוזרות ונישנות של כתפה הימנית במסגרת עבודתה.

...

בסיכומיה ביקשה התובעת לראות לייחד מתוך כלל הפעולות המגוונות שביצעה את הרמת המצרכים מעל גובה השכמה בעת סידור המצרכים בארונות, ואולם מקובלת עלינו עמדת הנתבע כי אין מדובר בהיקף ניכר או משמעותי של תנועות המצדיקה בחינת יישום תורת המיקרוטראומה.

אשר על כן אנו קובעים כי לא טעתה פקידת התביעות משדחתה את תביעת התובעת להכיר בקרע בשרוול המסובב כ"פגיעה עבודה" מסוג מיקרוטראומה.

סוף דבר משלא טעתה פקידת התביעות בהחלטתה, דין התביעה להידחות, ללא צו להוצאות.