תביעת דמי פגיעה בגין נפילה בעבודה: טענת העדר יחסי עובד-מעסיק

בהחלטתו דחה הנתבע את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה שארעה לו ביום 7.11.2019 (להלן: "התאונה"), תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעסיקו הנטען, מר חביבאללה פאדי עלי חוסין (להלן: "פאדי").

הנתבע טוען, כדלקמן – יש לדחות את התביעה היות שלא היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בין התובע לפאדי; פאדי לא היה מעסיקו של התובע – לא בתקופה הנטענת על ידי התובע, ולא ביום התאונה; פאדי מעולם לא נרשם כמעסיק בתחום הבניין, ובתקופה הרלוואנטית לתביעה הוא היה עובד שכיר של "שאני מוחמד יוסף מוחמד"; לכל היותר, פעילותו של התובע אצל פאדי ארכה יום אחד בלבד, והוא נפל ביום הראשון לעבודתו; לפי המבחנים המשפטיים להוכחת זהות המעסיק, התובע הנו "עובד לשעה", כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לחוק.

יש גם לזכור את העדר השליטה של התובע בשפה העברית, ובית הדין אף התרשם שהתרגום שנעשה בדיון ההוכחות, לאו דוקא סייע ביחס לקושי זה. יש גם להזכיר כי מדובר במי שאינו מצוי בידע נרחב אודות מדינת ישראל ומידע רלוואנטי ביחס אליה.

] [30: דב"ע (ארצי) נד/3-96 מחלקת הבניה של הקבוץ הארצי בע"מ – עבד, פד"ע כט 151 (1995)] "בעניינינו יצא קול כי הצדק החברתי והמדיניות הראויה כלפי פועלי יום ובמיוחד פועלי יום זרים גוברים על בעיית הסמכות המעורפלת בשל יחסי עבודה מורכבים. המשיבים ביצעו עבודה באתר המערערת כעובדים והמערערת הרויחה מפרי עמלם..." דברים אלה נאמרים למעלה מן הצורך, היות שבמקרה שלפנינו אין עמימות כלשהיא ביחס למעסיקו של התובע, ולא שוכנענו כי גורם אחר היה מעסיקו של התובע, מלבד פאדי.

...

הנתבע טוען, כדלקמן – יש לדחות את התביעה היות שלא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין התובע לפאדי; פאדי לא היה מעסיקו של התובע – לא בתקופה הנטענת על ידי התובע, ולא ביום התאונה; פאדי מעולם לא נרשם כמעסיק בתחום הבניין, ובתקופה הרלוונטית לתביעה הוא היה עובד שכיר של "שאני מוחמד יוסף מוחמד"; לכל היותר, פעילותו של התובע אצל פאדי ארכה יום אחד בלבד, והוא נפל ביום הראשון לעבודתו; לפי המבחנים המשפטיים להוכחת זהות המעסיק, התובע הינו "עובד לשעה", כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לחוק.

] סיכום-ביניים – אנו דוחים את גרסת פאדי גם ביחס למשך ההעסקה, וקובעים כי התובע עבד אצלו במשך כחודש טרם קרות התאונה.

" סוף דבר לסיכום – לאור כלל האמור לעיל, דין תביעתו של התובע להתקבל.

אנו קובעים כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין התובע לבין פאדי, שהיה מעסיקו במשך כחודש, בעת התאונה שאירעה לו ביום 7.11.2019.

לפני בית הדין תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה והכרה בפגיעתו בעבודה מיום 3/2/19 באתר עבודה ברחוב יהודה הלוי 20 בנתניה, עת נפל בלוק מגובה ופגע בכף רגלו.

התובע הגיש לנתבע תביעה לדמי פגיעה בגין ארוע תאונתי לו הוא טוען מיום 3/2/19.

הכתובת מופיעה בדו"ח מד"א. על פי המסמכים הרפואיים והאנמנזה הראשונה לתובע ארעה תאונה בעת שהותו באתר עבודה עת נפלה לבנה או בלוק על כף רגלו ופצעה אצבע שניה בה. מה היה מעמדו בעת קרות התאונה ומי המעסיק טופס התביעה שהוגש למוסד לביטוח לאומי נשא שם המעסיק פ.ע. יסודות הבית ,מצור באחר 1.

לאחר בדיקת כל הגרסאות המגוונות ורבות הפנים שסקרנו לעיל יש לבדוק ולסכם את גרסת התובע עצמו כדי לענות על השאלה האם יש בפנינו גרסה אחידה ומסודרת של לוח זמנים המקימה יחסי עובד ומעסיק בעת קרות התאונה, תקופת עבודה, הקף עבודה, וכל הנוגע למסגרת זו של יחסי עבודה.

דהיינו, בתקופה שהתובע טוען שעבד בהקשר של עיסא, הוכח מעדותו שעבד אצל חתנו של עיסא- מוראד.

למרבה הצער אין בהם די. מערכת הראיות שנפרשה בפנינו הצביעה בעיקר על סתירות ,ועל העידר כל גרסה אמינה והיעדר כל מערכת יחסי עבודה מסודרת או כלשהיא עם מי מהצדדים להליך לרבות פואקה.

...

סוף דבר התביעה נדחית.

התביעה נדחית גם בהעדר כל אמינות לגרסת התובע, בכל פרט מפרטי תצהירו.

לאחר ששקלנו ונוכח כל האמור לעיל ותוצאת ההליך, היה מקום להשית על התובע הוצאות לדוגמה, גם לטובת הנתבע וגם לטובת צדדי ג' שבגין טענותיו נגררו לדיון מיותר.

עוד עולה מהתיק כי ביום 19.08.21 הגיש המשיב למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בה טען כי ביום 05.08.21 תוך כדי ועקב עבודתו אצל אדהם נפל המשיב מגובה ונחבל חבלה רב מערכתית.

תביעתו נדחתה בשל העידר יחסי עובד ומעסיק בינו לבין המעסיק הנטען- אדהם- ו/או בינו לבים מעסיק אחר כלשהוא.

כך, קבע בית הדין הארצי באשר לחריג הראשון הקבוע בתקנה 116א(ב) בדבר ראשית ראייה, כי זה אינו מחייב את התובע להציג בכתב התביעה או בתגובה לבקשה להפקדת ערובה, ראיות שיתמכו בכל רכיבי התביעה לכל פרטיה, אלא נידרשת ראשית ראיה להוכחת תביעתו באופן כללי, כך שהתובע אינו נידרש להגיש ראיה לכל רכיב ורכיב בתביעתו או לכל תקופת העבודה הנטענת, ואינו נידרש לתמוך בראיה כל טענה וטענה בתביעתו.

...

מכל האמור לעיל ומעדויות הצדדים מצטיירת התמונה הבאה: סעיד (עובד בבית ספר) החליט לבצע שיפוצים בביתו בכפר שעב, ולצורך ביצוע עבודות ההכנה פנה לאדהם לצורך התקנת הפיגומים בבית.

מהטעמים האמורים שוכנעתי שאין מקום לחיוב המשיב בהפקדת ערובה, והבקשה נדחית.

סוף דבר- הבקשה נדחית.

עסקינן בתביעתו של מר מגדי סאלח (להלן: "התובע"), להכיר בפגיעתו מיום 20.8.2011 כפגיעה בעבודה (להלן: "התאונה"), כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי" ו/או "החוק"), זאת נוכח החלטת המוסד לביטוח לאומי, (להלן: "הנתבע") מיום 10.2.2013, בה נדחתה תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין התאונה מהנימוק: "אינך מבוטח כעובד שכיר לפי סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי- מהנתונים שבידינו, לא הוכח קיום יחסי עובד ומעביד בינך לבין "מוקד יפו הבטחה וניקיון בע"מ". ביום 5.12.18 התובע הגיש את תביעתו לנתבע בתיק זה, הנתבע טען בין היתר טענת היתיישנות.

גם עיון בתצהירו של מר מחמד ראבי (אבו נגיב) מעלה כי תצהירו תומך בגירסת התובע: "3. הנני להצהיר כי בזמנים הרלוואנטיים לתביעה שימשתי פועל בנין בחברת בוני ריינה אשר הייתה מבצעת עבודות בניה באתר העבודה עבור שיכון ובינוי סולל בונה דניה סיבוס... מאחר והייתי עובד משמרות לילה ומשמרות יום, הייתי לן באתר העבודה. ...אני מכיר את מגדי סאלח מאתר העבודה הנ"ל, אשר שימש בו שומר לילה מטעם חברת מוקד יפו למספר חודשים ועד לתאונה... ביום בארוע בשעות הלילה הייתי באתר הבניה, שמעתי צרחות של עובד רצתי וראיתי כי מדובר במגדי סאלח נאנח מכאבים עת נפל מגובה כאשר היה מבצע סיורים בבניינים ובין הבניינים וזאת עת עבר על גשר גבוה המוצב בין שני הבניינים בפרויקט שעליו לוחות עץ שהיו מונחות ללא חזוק כלשהוא ו/או ייצוב ואשר משמש מעבר, היתמוטט לוח העץ נפל מגובה ונפגע קשות. .. ראיתי את מגדי סאלח שרוע על הריצפה יחד עם לוחות העץ מתחת לגשר, כאשר אותם לוחות עץ שהיו לידו הם אותם לוחות עץ שהתמוטטו מהגשר כפי שהבחנתי בכך, עזרתי לו, לקחתי את הטלפון שלו והתקשרתי למעסיקיו מהמספר שהיה בטלפון שלו, והזמנתי אותם לבוא ולעזור לו לקחת אותו לבית החולים. ...עמדתי ליד מגדי סאלח עת הגיעו נציגי מעסיקיו, עזרתי להם בלהרים אותו לרכב שלהם, ומשם לקחו אותו לבית החולים. 9. הנני להצהיר כי למחרת היום אף דיווחתי קרות התאונה למר השאם טרביה מטעם שיכון ובינוי". עיון בעדותו מעלה כי תצהירו לא נסתר כעולה מעדותו: "מאיפה אתה מכיר את התובע? ת. מבניין מגדל בפ"ת. ש. עבדתם ביחד? ת. כן. ש. במה הוא עבד? ת. שומר ש. במה אתה עבדת? ת. בבניין ש. מי היה מנהל שלך? ת. ואסים ראבי ראש הצוות מחברת בונה רני. ש. אתה יכול לספר מה קרה לתובע? ת. אני עבדתי ביום שבת משמרת לילה, בזמן שעבדנו בלילה שמעתי קול, ירדנו מלמעלה למטה וראיתי את התובע כשהוא על הריצפה. ירדנו זה הצוות. ש. מה קרה לו? ת. יש שני בניינים עם מעבר ביניהם, בלילה עבר דרך המעבר והתובע נפל מהמעבר למטה יחד עם הקרשים למטה על בטון. זה תחתית של הבניין. באנו אליו בזמן שהוא היה צועק, אני ושאר הפועלים. ש. מי הפועלים? ת. מחמוד עבדאללה אעמר, מוחמד באסל שיך ואחמד ראבי. ש. מפנה לסעיף 8. אתה אומר שעמדת ליד התובע כשהגיעו נציגי מעסיקיו. מי הנציגים? ת. מוקד יפו. ש. מאיפה אתה יודע שהם מוקד יפו? ת. לפי הרכב שלהם. הם בקשר איתו. כשפניתי למג'די ודברתי איתו הוא ביקש ממני שאקח את הטלפון מהכיס שלו ואתקשר, אני לא זוכר את השם למי, התקשרתי, באו כמה בחורים ולקחו אותו. ח.ח: ש. כשאמרת שהוא שומר, מטעם איזו חברה? ת. מוקד יפו." ר' עמ' 9 לעדותו.

_____________________ ____________________ _____________________ אריק מאיר אסנת רובוביץ – ברכש חיים הופר נ.צ. עובדים שופטת נ.צ. מעסיקים ניתן היום, ו' שבט תשפ"ד, (16 ינואר 2024), בהיעדר הצדדים.

...

משכך נוכח סיכויי התביעה שנבחנו כפי שפורט לעיל, ומשלא שוכנענו כי חלוף הזמן פגע באינטרסים של הנתבע בניהול ההגנה, שעה שלא נמנעה ממנו האפשרות להתגונן כנגד התביעה ושעה שדחיית התביעה פוגעת בזכיות המבוטח באופן משמעותי, וכן שעה שהמסמך שפורט בסעיף 11 לסיכומי הנתבע מיום 21.3.22 לא צורף ולא היה חלק ממוצגי הנתבע ושעה שגרסת התובע לגופו של עניין לא נסתרה ואף נתמכה בעדויות נוספות, שוכנענו כי יש לקבל את גרסת התובע בנדון ולשנות את קביעתנו בדבר דחיית התביעה בשל התיישנות.

משכך שוכנענו כי יש לראות במכלול האמור טעמים מיוחדים כדי לקבל את טענת התובע להארכת מועד להגשת התביעה .

שעה ששוכנענו כי התובע הרים את הנטל להוכחת תביעתו שעה שגרסת התובע לגופו של ענין לא נסתרה ואף נתמכה בעדויות נוספות, שוכנענו כי יש לשנות את קביעתנו ויש לדחות את טענת ההתיישנות ומנגד לקבל את התביעה ולהכיר בתאונה שארעה לתובע ביום 20.8.2011 כתאונת עבודה כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי, שעה ששוכנענו כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי במועד התאונה התובע היה עובד שכיר והתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובע לבין חברת מוקד יפו הבטחה וניקיון בע"מ .

מבוא לפנינו תביעת התובעת אשר עבדה בתקופה הרלבנטית כעובדת ניקיון במכללה האקדמית ערבית (להלן – המכללה), להכיר בפגיעה נטענת בגב, בצואר ובראש מיום 14.8.22 כתאונת עבודה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [מנוסח משולב] תשנ"ה 1995 (להלן – החוק).

העידר קוהרנטיות בגירסת התובעת ביחס לאופן המשך ביצוע העבודה ביום קרות הארוע הנטען - העובדה שהתובעת המשיכה לעבוד ביום קרות הארוע הנטען וגם תקופה בת כחודש ימים לאחר מכן, אינה תומכת בטענותיה בדבר חבלות קשות לכאורה בעת קרות הארוע הנטען.

חוסר עקביות ביחס לתלונות התובעת אודות האיבר שניפגע בארוע הנטען - בסעיף 4 לטופס התביעה לדמי פגיעה אשר הוגש לנתבע [נ/2], תחת הכותרת "האיבר שניפגע" ציינה התובעת כי נפגעה באיברים הבאים: "גב המקרין לרגליים וחולשה ביד" ובפרטי הפגיעה ציינה בסעיף 2 לטופס התביעה כי נפגעה ב"גב, בידיים וברגליים".

העידר הודעה רשמית למעסיק על הארוע הנטען בסמוך לקרות הארוע – כאמור, מצאנו כי הוכח בפנינו שהתובעת אכן הודיע בזמן אמת לשומר ולאיש האחזקה כי בעת ששהתה במעלית המעלית נפלה לכאורה ונבלמה בחוזקה.

...

העדר הודעה רשמית למעסיק על האירוע הנטען בסמוך לקרות האירוע – כאמור, מצאנו כי הוכח בפנינו שהתובעת אכן הודיע בזמן אמת לשומר ולאיש האחזקה כי בעת ששהתה במעלית המעלית נפלה לכאורה ונבלמה בחוזקה.

מהטעמים המפורטים לעיל הגענו לכלל מסקנה כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא הוכיחה את עצם קרות האירוע הנטען.

על כן - התביעה נדחית.