תביעת דמי פגיעה בגין ליקוי בעמוד השדרה עקב מיקרוטראומה

ביום 6.6.18 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה עקב הליקוי בגבו עפ"י תורת המקרוטראומה.

בין פעם לפעמיים בשבוע עבד התובע עם כלים רוטטים (טרנצ'ר, חרמש מוטורי) ומגזמת מוט הקשורה לגבו תוך הפעלת לחץ על עמוד השידרה במשך 4-3 שעות כאשר מופעל רעד, זעזוע ורטט על עמ"ש המותני.

...

הכרעה: לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה, כי יש מקום להעביר את עניינו של התובע למומחה רפואי.

משכך, אנו קובעים כי הונחה התשתית העובדתית הבאה מהעדויות והמסמכים שהוצגו בפנינו: כמחצית מנפח עבודתו (עד שנת 2017) התובע מעבד חלקה חקלאית יחד עם שותפו במושב קדרון (עמ' 2 לפ' שורות 23-24 לעדות התובע).

השתלשלות ההליכים בתיק: ביום 4.2.16 הגיש התובע תביעתו לבית דין זה, במסגרתה עתר הוא להכיר בפגיעה בגב אשר ארעה לו, כפגיעה בעבודה, כתוצאה מעבודתו בגין מקרוטראומה/מחלת מיקצוע, וזאת בעקבות מכתב הדחייה מיום 18.11.15 ואשר בו דחה הנתבע את תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין הפגיעה הנטענת.

המומחה שוב נאחז בטענתו, כי לא מצא שתנאי עבודתו של התובע השפיעו או תרמו "כהוא זה" על הליקוי משנת 2014 והוא בחר שלא להתייחס כלל לסיבות האפשריות להווצרות הליקוי בעמוד השידרה, לרבות ההשפעה של תנאי עבודתו כנהג משאית על התפתחותו של הליקוי.

...

טענות התובע ביום 19.3.18, הגיש התובע בקשתו זו למינוי מומחה רפואי נוסף, וזאת מהנימוקים כלהלן: המומחה לא ענה על השאלות שנשאל, לא דן בעניין בלב פתוח ונותר מקובע בדעתו, בכך שקיומם של "רישומים בודדים" בלבד של התקפי גב תחתון משנת 2014, מביאים למסקנה כי אינם קשורים לעבודתו.

לאחר עיון בבקשה, במסמכים הרפואיים, בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, לא מצאנו כי במקרה שבפנינו התקיימה סיבה כלשהי המצדיקה מינוי מומחה רפואי נוסף.

מכל המקובץ עולה, כי בית הדין אינו תמים דעים עם מסקנותיו של התובע בכל הקשור למינוי מומחה רפואי נוסף, ובעניין זה, מקובלים על בית הדין טיעוני הנתבע בתגובתו.

משכך, אני דוחה את בקשת התובע למינוי מומחה נוסף.

בראשית שנת 2015 הגיש התובע לנתבע (להלן: המוסד) תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין ליקויים שונים שעימם הוא מתמודד.

עם זאת בסיכומיו הרחיב המוסד את הדברים ביחס למאפייני מחלת הפרקים עימה מתמודד התובע (ראו: סעיף 23 לסיכומיו) ובתוך כך טען כי מדובר במחלה ניוונית וכי היא מתבטאת באיברים שונים: "כתפיים, עמוד השידרה, כפות הידיים, קרסוליים ובחולייה D8". זאת ככל הנראה בניסיון לצמצם את הסכמתו כך שהמומחה ישאל רק לגבי הקשר הסיבתי בין עבודת התובע עם מכשירים רוטטים לבין התבטאות מחלת הפרקים בגפיים העליונות והתחתונות.

אך עדיין יש להראות כי התנועות חוזרות ונשנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע". על כן, במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המקרוטראומה.

...

אומר מיד כי אין בידי לקבל את מרבית טענות המוסד בהקשר זה. ראש לכל, יש להותיר למומחה שימונה את השאלה האם מחלת הפרקים עמה מתמודד התובע באה בגדר פריט 14 אם לאו (ראו והשוו עב"ל (ארצי) 17447-06-16 בן חמו – המוסד לביטוח לאומי (21.3.2018)) (להלן: עניין בן חמו).

כך אין בידי לקבוע כי מדובר במחלה ניוונית וכי התבטאותה אצל התובע היא אכן זו לה טוען המוסד.

לסיכום סוגיה זו הריני קובעת כי על דעת הצדדים ימונה מומחה לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין מחלת הפרקים של התובע לתנאי עבודתו עם מכשירים רוטטים והוא ישאל שאלות על פי הדרך שהתווה בית הדין הארצי בעניין בן חמו.

סוף דבר – התובע לא הניח תשתית עובדתית למיקרוטראומה בגב או באיברים אחרים.

עוד אני מורה כי לעיון המומחה יועברו המפרט הטכני של הכלים הרוטטים שעמם עבד התובע.

רקע א.       בבסיס הבקשה עומדת תביעתו של התובע, כנגד החלטת הנתבע, מיום 2/5/18, לדחות את תביעתו לקבלת דמי פגיעה בגין מחלת מיקצוע בעמ"ש מותני.

כאב הגב של התובע נגרם מחמת מחלת ה- DISH בעמוד שדרה מותני כאב הגב נגרם בשל מחלה ניוונית של הדיסקות הבין חולייתיות בעמוד השידרה המותני, במקרה כזה ניתן לזקוף את התפתחות המחלה לתנאי העבודה של התובע כשמנגנון הפגיעה הנו מנגנון של מקרוטראומה.

כאב הגב נגרם בשל שינויים מיקרוטראומתיים בעמוד השידרה מותני שהיה פגוע מלכתחילה במחלת ה- DISH והצרוף של שני החוליים הוא שגרם ללקות בגבו של התובע.

...

בתאריך 11/2/21 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן - התגובה), במסגרתה הסביר מדוע אין להעתר לבקשה.

ניתן לראות כי בעוד המומחה נשאל על א' הוא משיב על ב', קובע א' וחוזר וקובע ב' וגם אומר דבר והיפוכו, ומקום שתשובותיו לשאלות ההברה אינן מספיק ברורות, בעוד שבהתחלה קבע כי מדובר במחלת AS אשר התברר שהיא רק בעמ"ש צווארי ולא מותני, אח"כ קבע שיתכן שהתובע סובל מ- DISH, אלא ולאחר שעיין בדיסקים של בדיקות ההדמיה חזר וקבע כי השינויים הניווניים שנצפו אצל התובע הינם קלים ביותר בהשוואה לשינויים שניתן לייחס ל- DISH ומכאן שלא ברור האם לשיטת התובע סובל התובע ממחלת DISH או לא. הואיל ואין ספק כי קיים קושי מתשובת המומחה לשאלת ההבהרה האחרונה שהופנתה אליו, אשר לאבחנה של הליקוי ממנו סובל התובע בעמ"ש מותני והואיל והתקיימו התנאים שנקבעו בפסיקה ובהנחיות נישאת בית הדין הארצי לעבודה - כבוד השופטת ורדה וירט ליבנה, אשר למקרים בהם יש למנות מומחה רפואי אחר או נוסף, יש להעתר לבקשת התובע ולמנות מומחה שכזה.

גם במאמרו של כב' הנשיא בדימוס אדלר, מאמר אותו הזכיר גם התובע נאמר כי פסילת מומחה הינה צעד חריג, שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום" (סטיב אדלר "מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה" המשפט ב 199).

סוף דבר - הבקשה נדחית.

התביעה החלה כתביעה להכרה בארוע תאונתי מיום 14.3.2006 שגרמה לנזק בכתף שמאל ובהמשך הוספה לתובענה טענה להכרה בפגיעה בכתף שמאל לפי עילת המקרוטראומה.

ביום 24.7.19 הגיש המבקש למוסד תביעה חדשה לדמי פגיעה הפעם בגין ליקוי בכתף ימין ובעמוד שדרה צוארי.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל החומר שבתיק מצאתי כי דין הבקשה להדחות, זאת אף מבלי להדרש לתגובת המשיב.

כך או כך, לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין מתקיים האמור בסעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, לפיו רשות ערעור תינתן "אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". ממילא וככל שיוגש ערעור מטעם המבקש יוכל להעלות טענותיו בענין זה במסגרתו.

סוף דבר – הבקשה נדחית.