התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי לידה מכח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק) בגין לידת בתה , שנולדה ביום 10.7.13.
יצוין גם כי על אף שהתובעת והעדות מטעמה העידו כי התובעת הגישה דו"ח נוכחות כל חודש אשר הועבר למנהל בחשבונות ובהתאם שולם שכרה (ראה סעיף 8 לתצהיר התובעת; עדות הגב' היימליך בעמ' 6 ש' 5 – 16; סעיף 6 לתצהיר הגב' ברמינקה ועדותה בעמ' 7 ש' 28 – עמ' 8 ש' 4), לא הוגשו מסמכים אוטנטיים ומנהל החשבונות אף הוא לא זומן לעדות.
...
מן הכלל אל הפרט
נקדים ונאמר כבר בשלב זה, כי לאחר שמיעת עדויות הצדדים, טענותיהם וסיכומיהם, לאחר עיון בראיותיהם ובבחינת מכלול נסיבות העניין הגעתי למסקנה, כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח קיומם של יחסי עובד מעביד בינה לבין אימה בתקופה הרלבנטית ותביעה זאת – דינה להדחות, כפי שיובהר להלן.
לנוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי התובעת לא הוכיחה כי בינה לבין אימה הגב' שרה היימליך או בינה לבין העסק בו עבדה חנות "עוללים", התקיימו יחסי עובד מעביד.
לפיכך דין התביעה להידחות.
