התובעת טענה כי המעסיק, בעלה, לא הנפיק לה תלושים קודם לפתיחת החברה טייץ מדיה וזאת בהמלצת רו"ח, משום שהיה עוסק מורשה ורק לאחר פתיחת החברה החל להנפיק עבורה תלושי שכר.
]
להלן הנתונים מאישור המעסיק קיי אופטיק :
להלן הנתונים מאישור המעסיק טייץ מדיה :
ביום 21.08.2019 אישר הנתבע את התביעה לדמי הלידה בגין הלידה מיום 8.11.18 אך קבע כי בסיס לחישוב דמי הלידה יהיה על בסיס שכר של עובד אשר החליף את התובעת בטייץ מדיה כפי שפורט במכתב הדחייה, נספח ב' לתצהיר התובעת:
"...
וזאת אף על רקע ספק לקיום יחסי העבודה, שעה שהתובעת עבדה אצל בעלה כעזרה משפחתית ולא כעובדת שכירה מחודש 7/2017, כך שמתן דמי הלידה לתובעת מטיב עם התובעת, והחלטת הנתבע לגבי בסיס השכר לדמי הלידה של התובעת בדין יסודה[footnoteRef:22].
נציין כי בעניינינו לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי מחודש מאי 2018 קיימים יחסי עבודה בין התובעת לטייץ מדיה המצויה בבעלות בעלה.
...
עם זאת, לאור המסקנה אליה הגענו לעיל, ביחס לחקירתה של התובעת בנתבע וההסבר שניתן על ידה על אופי החקירה, לא מצאנו כי הייתה עשויה להיות תרומה רבה לעדותו.
]
לאור העובדה כי תביעתה של התובעת התקבלה באופן חלקי בלבד, וככל שהיה הנתבע בוחן את טענותיה של התובעת לגופן ומשיב לה, ייתכן כי הליך דנן היה מתייתר, ולאחר שלקחנו בחשבון את כלל טענות הצדדים בדבר הוצאות שהועלו בסיכומיהם, מצאנו לפסוק לתובעת הוצאות משפט בסך 2,500 ₪, אשר ישולמו לה תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.
בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, מצאנו לציין כי התקשורת בין באות כוח הצדדים בדיון שהתקיים ביום 25.5.2022 גלשה לפסים לא ראויים, לרבות העלאת טענות באופן לעומתי שאינו מכבד כעולה מפרוטוקול הדיון[footnoteRef:37].
