תביעת דמי לידה בגין העדר יחסי עובד-מעביד

בפני בית הדין תביעת התובעת לקבלת השלמת דמי לידה בגין חודש יולי בגין עבודתה כמעריכת מבחנים במרכז בחינות בית יעקב (מרב"ד).

דוקא ממנו ומפרטיו השונים עולה כי כל המבחנים עליהם הצביעה התובעת ביחס לקיום יחסי עובד ומעסיק מתקיימים וכי חרף זאת, המרב"ד כדי להבטיח עצמו מציין בס' 7 "ידוע לי, כי היות ואין ביננו יחסי עובד ומעביד, לא ינוכה שכר ביטוח לאומי מהתשלום. מעריכה, שיוצאת לחופשת לידה, יתכן שלא תהיה זכאית לדמי לידה עבור עבודה זו." זהו ביטוי מובהק ל"הפקת לקחים" של המרב"ד מהפניה של התובעת.

אולם אין בכך להצביע על העידר יחסי עובד ומעסיק בנוגע לתובעת ספציפית אשר לא נתבקשה ולא חתמה על מיסמך כלשהוא.

ככל שהנתבע רצה לבסס את טענתו למעמדם של בודקות הבחינות מטעם המרב"ד היה עליו להביא לעדות את הגב' רינת נויברג שכן תעודת עובד הציבור מהוה עדות שמיעה לעניין הבירורים שנעשו ע"י עובדת שאינה נותן התע"צ. עוד עולה מתעודת עובד הציבור שהמוסד נידרש לבירורים בקביעת מעמד הבודקות בעקבות תביעתה של גב' פרנקל אסתר להגדלת בסיס דמי הלידה וכי נערכו בדיקות וחקירות והומצאו מסמכים מהם ניתן ללמוד על מערכת היחסים בין הבודקות לבין מרב"ד. (ס 6 א' וב' לתע"צ).

...

סוף דבר התובעת על פי המסמכים והראיות שהובאו בפנינו הייתה ביולי ,אוגוסט 2017, במעמד של "עובדת" במרב"ד וכך היה על המוסד לביטוח לאומי לראותה.

באשר לחוסר התקינות המנהלית ,השיהוי הבלתי מתקבל על הדעת במתן תשובה לחיוב או לשלילה לגבי הפרש הגמלה , הנוסח המתעתע בדוא"ל והיות תעודת עובד הציבורי שהוגשה בלתי נכונה עובדתית, מצאנו כי כל אלה מצדיקים השתת הוצאות על הנתבע.

הנתבע ישלם הוצאות התובעת בסך 3,850 ₪ תוך 30 יום.

יצוין גם, כי בעבר הגישה התובעת תביעה נוספת לדמי לידה, אך זאת בגין לידה אחרת וקודמת מחודש יוני 2017, להלן – "התביעה הקודמת". הנתבע דחה גם את התביעה הקודמת בנימוק של העדר יחסי עובד מעסיק בין התובעת לבעלה.

...

ביום 27.12.18 הודיע הנתבע לתובעת כי תביעתה לדמי לידה נדחית בנימוק שלא התקיימו יחסי עובד מעסיק בינה לבין מר שושן שבבעלותו עסק בשם "אפקט הסאונד הגברה ותאורה" (עסק הפועל בתחום הפקת אירועים ומספק שירותי הגברה, תאורה והקרנה למוסדות וגופים שונים) (להלן: "העסק").

אין אנו מקבלים טיעון זה. אין זה סביר, ולא משנה איך מסתכלים על הדברים, במיוחד לאחר האופן בו תואר תפקידה של התובעת על ידה ועל ידי בעלה, שהוא לבדו מסוגל היה לבצע גם את תפקידה שלה במשרה מלאה עת נעדרה בד בבד עם ביצוע עבודתו שלו.

לאור האמור, אנו סבורים כי בין התובעת לבעלה לא שררו יחסי עובד מעסיק, הגם שסייעה ועזרה בהיקף כזה או אחר בעסק המשפחתי.

הפעילות בעסק, על בסיס האמור, היא בבחינת עזרה משפחתית לעסק המשפחתי או שותפות בו. לפיכך, נקבע בזאת כי לא עלה בידי התובעת להרים את הנטל המוטל לפתחה ולהוכיח קיומם של יחסי עבודה בינה לבין בעלה, ולכן דין התביעה להידחות.

לפנינו תביעת התובעת לקבל תביעתה לדמי לידה בגין לידת בתה ביום 16.11.2020.

לבסוף טוען הנתבע כי אין הוכחה לכך שהועבר שכר לחשבון הבנק של התובעת וזאת לאור העדר התאמה בין הרשום בתלושי השכר לבין ההעברות שבוצעו לחשבון הבנק של התובעת, כך שלא ניתן לדעת כי הסכומים המופיעים בדוחות הבנק הם בגין שכר.

בעב"ל (ארצי) 26582-06-15 ימית אתר נגד המוסד לביטוח לאומי (19.4.17) סיכם בית הדין הארצי את ההלכה בעיניין שאלת קיומם של יחסי עבודה בין קרובי מישפחה לעניין זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי [הדגשות הוספו]: "בעיניין מדלסי [עב"ל (ארצי) 59047-10-13 רחל מדלסי – המוסד לביטוח לאומי (20.1.2015)], שבו נדונה תביעה לדמי אבטלה, אולם האמור בו יפה גם לעניין התביעה לדמי לידה, סקר בית הדין את ההיבטים והשיקולים הרלוואנטיים לסיווג בן מישפחה כ"עובד", כמפורט להלן: "..., ניתן להבין את ההגמשה שהגמיש המחוקק בתיחום גבולות ההגדרה של המונח "עובד" שבחוק משהוא "ביקש להקל במשהו עם 'העובד' בעסק המשפחתי", בהגדירו את המושג "עובד" שבסעיף 1 הימנו "לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד. ...

...

" התשובה לשאלה האם התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים היא מסקנה משפטית הנגזרת ממערכת עובדות המקרה כהווייתן, ונבדקת מבחינה מהותית ולא על פי המוסכם בין הצדדים או הכינוי שנתנו למערכת היחסים ביניהם.

משלא הוכיחה התובעת כי התקיימו יחסי עבודה בינה לבין מעסיקה הנטען, מצאנו כי דין תביעת התובעת להידחות.

במסגרת תיק 34499-01-22 הגישה תביעה בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי לדחות את התביעה לדמי אבטלה ולדמי לידה בגין לידה מיום 9/10/20, עקב העידר יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לבין מקום העבודה "האופה מבגדד". הסוגיה שבמחלוקת בשני התיקים היא זהה ולפיכך ניתנה החלטה מיום 31/3/23 המורה על איחוד הדיון בשני התיקים.

...

סיכומו של דבר, אנו קובעים כי התובעת לא הוכיחה שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק בינה לבין "האופה מבגדד" שהיא חברה שאביה הוא אחד מהבעלים שלה.

אין מנוס אלא לדחות את התביעות בתיקים המאוחדים.

המשיב ביקש לקבוע כי נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו בשירות הנתבעים 4-2, ביחד וכל אחד מהם לחוד, ולחייב את המוסד לביטוח לאמי להכיר בתביעתו לדמי פגיעה ולתשלום גמלה כמתחייב בחוק הביטוח הלאומי.

תביעתו נדחתה בשל העידר יחסי עובד ומעסיק בינו לבין המעסיק הנטען- אדהם- ו/או בינו לבים מעסיק אחר כלשהוא.

מכאן, נולדה תביעה זו. הבקשה- לטענת המבקשים, לא העסיקו את המשיב בארוע הנטען בכתב התביעה ובכלל, ולא עלה בידי המשיב להוכיח כי היתקיימו יחסי עובד מעסיק בינו לבין אדהם או כל מעסיק אחר.

...

מכל האמור לעיל ומעדויות הצדדים מצטיירת התמונה הבאה: סעיד (עובד בבית ספר) החליט לבצע שיפוצים בביתו בכפר שעב, ולצורך ביצוע עבודות ההכנה פנה לאדהם לצורך התקנת הפיגומים בבית.

מהטעמים האמורים שוכנעתי שאין מקום לחיוב המשיב בהפקדת ערובה, והבקשה נדחית.

סוף דבר- הבקשה נדחית.