תביעת דמי אבטלה: הגשה לאחר 12 חודשים

ביום 16.4.19 הגיש התובע לנתבע תביעה לדמי אבטלה לאחר שפוטר מעבודתו בחודש 12/2018 וציין כי עבד כמנהל סניף, סמנכ"ל ומנכ"ל. ביום 7.5.19 דחה הנתבע את תביעתו של התובע בטענה כי התובע אינו זכאי לדמי אבטלה כיוון שבתקופה האמורה שימש כבעלים ובעל שליטה בחברת מוקד.

35,000 ₪ לא באו לידי ביטוי ב-10,000 ₪? כן וכל מיני שאני מיפרט אותם, שכר עבורי של 12,000 ₪, שכר לאישתי שיעבדה בחברה שנים רבות קודם והועסקה באותו תפקיד, בסך הכל תפקידי לא שונה מהותית, נהפוכו, היו לי יותר משימות, ולכן גם אישתי המשיכה לעסוק באותו תפקיד בחברה, וחוץ מזה היה לי להחזיר הלוואה של רכב שהוא בבעלותי הפרטית ושימש אותי לעבודה גם, מהרגע שנעשה ההסכם החשבוני, בנוסף, ביטחתי את עצמי בביטוחים פרטיים כי לא היה לי ביטוח, לא יכולתי להיבטח דרך ביטוח פנסיוני וחצי שנה קודם לכן קבלתי ארוע לב וכמעט מתתי, שלמתי לביטוח פרטי.

...

כך הסביר התובע כי מבחינתו המשיך לשלוט ולנהל את ענייניו באופן עצמאי במסגרת חברת מוקד ולא היה כפוף להחלטות של חברת ג'אן או כל גורם אחר: "אני מקבל את השכר.. ואיתו אני מתנהל ומכלכל את צעדיי, משלם את חובותיי ומבטח את עצמי... בסוף בהסכם אני מקבל 35,000 ₪ עלות ומזה אני צריך להפחית התחייבויות שהיו לי". גם בחקירה החוזרת אישר התובע כי בחר לקזז חובות ולבצע התחשבנויות על דרך של פיצול התמורה החודשית בסך 35,000 ₪ לתשלום שכרו, שכרה של אשתו, ביטוחים פרטיים והחזר הלוואת רכב, כל זאת מבלי שהוצגה בפנינו ולו ראיה אחת כי אופן התנהלות זה הוכתב לתובע על ידי גורם חיצוני ולא על פי רצונותיו שלו.

] סוף דבר על יסוד כל האמור, שוכנענו כי התובע היה בעל שליטה בחברת מעטים.

על-כן התביעה נדחית.

להלן עקרי טענות הנתבע: הנתבע טוען כי בחודש 9/2020 הגיש התובע תביעה לקבלת דמי אבטלה והתייצב בלישכת התעסוקה, וכי התובע צבר תקופת אכשרה של 12 חודשים מתוך 18 חודשים, בסמוך למועד הקובע – 1.9.2019.

על כן, במקרה שלפנינו, קיומה של תקופת אבטלה שניה, בתוך 12 החודשים שלאחר התאריך הקובע, אינה מאפשרת לחשב מחדש את דמי האבטלה.

...

בהקשר שבנדון, אנו מקבלים את תגובתו של הנתבע, כי הכוונה למילה "פיצוי" בסעיף 170(ד) לחוק היא לעדכון שכר בשל שינויי מדד שנועד לצמצם את השחיקה בשכר.

ולבסוף, ואשר לטענה אחרת של התובע, כי לא ייתכן שמבוטח שמצא עבודה בשכר גבוה יותר, יפגע בגובה דמי האבטלה המשולמים לו, בעוד שיתר האזרחים זוכים להטבות שונות עקב משבר הקורונה, הרי שגם כאן, אנו דוחים את הטענה, בשל הנימוקים הבאים: - ראשית, לתובע שולמו דמי אבטלה במשך 10 חודשים, בעוד שתקופת הזכאות המקורית שלו היא בת 67 יום.

לסיכום לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

לאחר שקבל מכתב פיטורין מהעסק (נספח 1 לתצהיר התובע), הגיש ביום 2.5.2019 תביעה לדמי אבטלה (נת/1).

במצב בו במכתב הדחייה נרשם מפורשות כי המועד לערער על ההחלטה הוא 12 חודשים ממועד קבלת המכתב והתובע הגיש את התביעה לאחר חלוף המועד האמור ואף לאחר שבדק עלויות של ייצוג משפטי, נדמה כי אין הנמקה ממשית לאיחור.

...

תמצית טענות הצדדים התובע טוען כי יש לקבל את תביעתו במלואה ולדחות את טענת ההתיישנות על אף שהתביעה הוגשה בחלוף המועד להגשתה ובהתאם לסמכות בית הדין להאריך את המועד להגשת תביעתו וזאת מאחר ועבד בעסק כעובד שכיר לכל דבר ועניין, כמנהל פרויקטים בשכר חודשי, חמישה ימים בשבוע בין השעות 8:00 ל-16:00 כאשר מרבית העבודה בוצעה מהבית במחשב הנייד שלו (סעיף 6 לתצהיר התובע).

משהתובע לא הוכיח כי התקיימו יחסי עבודה בינו לבין מעסיקו הנטען, מצאנו כי דין התביעה להידחות הן בשל אי הגשתה במועד והן לגופה.

אף על פי כן, לא מצאנו כי יש מקום למחוק את הסיכומים, הן כי מדובר בזכויות מכוח חוק והן כי תוצאת פסק דיננו מבוססת רובה ככולה על הראיות שהוצגו בפנינו.

באשר להוצאות, משתביעת התובע נדחתה, לא מצאנו כי יש מקום לחייב את הנתבע בהוצאות בשל התנהלותו זו. על פסק דין זה ניתן להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים מהיום שפסק הדין התקבל אצל הצד המבקש לעשות כן. ניתן היום, ג' אב תשפ"ב, (31 יולי 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

בחלוף 12 חודשים ממועד הגשת התביעה הראשונה הגיש התובע תביעה חדשה לדמי אבטלה, וזו נדחתה בנימוק שהתובע לא היה "מבוטח" לפי סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

...

בית הדין קובע כי החלטת פקיד התביעות מיום 3.10.21 מבוטלת, ודין תביעתו של התובע לדמי אבטלה מיום 2.10.21 להתקבל, עד למועד שיתקיימו לגבי תביעתו התנאים שבסעיף 171(א)(א1) לחוק הביטוח הלאומי.

[1: יצוין כי בעיניין סמואלוב לא הוגשה בקשה מפורשת להארכת מועד, וכב' בית הדין הארצי דן בשאלה אם להאריך את המועד להגשת התביעה על יסוד טענות המערער בסיכומיו ראו עבל (ארצי) 51805-06-19 יוסף סמואלוב נ' המוסד לביטוח לאומי (30.8.2020)] במכתב הדחייה מיום 30.12.2020 צוין:"...אם בכל זאת יש בידך מסמכים נוספים וטרם המצאת אותם לפקיד התביעות, עלייך לפנות אלינו, לצרף מסמכים אלה ותביעתך תבחן מחדש. אם לאחר הבחינה מחדש לא יחול שינוי בהחלטתנו, את/ה רשאי/ת להגיש ערעור על החלטה זו, תוך 12 חודשים..." במכתב מיום 30.12.2020 בעיניין השלמת פרטים (נספח ב' לתצהיר התובע) צוין: "אנו מטפלים בתביעתך לאבטלה. כדי שנוכל לסיים את הטיפול בתביעתך, אנו מבקשים ממך להעביר אלינו בתוך 21 ימים את הפרטים/המסמכים האלה..." בחקירתו הנגדית ציין התובע את הדברים הבאים: ת: ב-29 ביוני שלחתי להם מכתב שכתוב שחור על גבי לבן שהתהליך הזה עדיין בתהליך, הבדיקה עדיין בתהליך וביקשתם עוד מסמכים, לכן השנה הזאת לא רלוואנטית בכלל לדיון.

התובע הסביר, בעדות שלא הופרכה, כי הרישומים ברשם החברות אינם משקפים את המציאות כהויתה, וכי החל מחודש מרץ 2010 היו שישה בעלי מניות בחברה, אולם הדיווח לרשם החברות על רשומו של מר רז כבעל מניות נעשה באיחור, רק ביום 8.2.2021, במסגרת הדוח השנתי שהוגש לרשם החברות לשנת 2020 ולאחר שהתבקש לעשות כן, במסגרת הטיפול בתביעתו (עמ' 3, ש' 7-27): עו"ד פוגל: לפי נתוני רשם החברות, בשנת 2020, כשהגשתם את התביעה לדמי אבטלה, היו רשומים בחברת אוברטוק 5 בעלי שליטה ולכן מדובר בחברת מעטים.

...

טענות הנתבע יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.

לנוכח האמור ומשלא נסתרו טענות התובע, אשר נתמכו במסמכים שצורפו ומשכלל לא הועלו בסיכומי הנתבע טענות הכופרות בגרסת התובע, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את טענות התובע.

מהטעמים המפורטים לעיל מצאתי לקבוע, על רקע טענות הצדדים, העדויות והראיות שהוצגו, כי הלכה למעשה, לאחר בחינה מהותית של הדברים, בתקופה הרלוונטית לתביעה, ובראי זכאות התובע לדמי אבטלה, ובשים לב לנסיבות המיוחדות של העניין, יש לקבל את טענות התובע לפיהן החברה לא הייתה חברת מעטים.

סוף דבר התביעה מתקבלת.