מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת דמי אבטלה לאחר התפטרות: שלילת זכאות בשל אי-הוכחת פיטורים

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד טוענת הנתבעת, כי מעבר לעובדה שהתובע לא צרף מסמכים המוכיחים את טענתו בדבר החוב למוסד לביטוח לאומי ובדבר שלילת זכאותו לתשלום דמי אבטלה, הרי שלאחר שהתובע זנח את עבודתו באופן סופי בחודש אוגוסט 2013, ביום 3.10.13, שלחה לתובע מכתב סיום העסקה, הכולל את תקופת העסקתו של התובע אצלה (המכתב צורף לסיכומי הנתבעת).
לגופו של עניין - משנקבע כי התובע הוא זה, אשר בחר שלא להתייצב לעבודתו באתרים החלופיים שהוצעו לו, מחודש יוני 2013 ועד ליום 25.8.13, תביעת התובע נדחית גם ברכיב זה. פיצוי בגין אי מתן מכתב פיטורים וסיכום עבודה לטענת התובע, הנתבעת לא נתנה לו מכתב פיטורים ועל כן יש לחייבה בתשלום פיצוי בסך 2,000 ₪, בהתאם לסעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001.
פיצוי בגין אי קבלת דמי אבטלה לאחר הפיטורים כסעד חלופי ל"שכר הבטלה", תבע התובע פיצוי בגין אי קבלת דמי אבטלה לאחר פיטוריו.
מעבר לעובדה שתלושי השכר של התובע אינם מבססים את גובה השכר הנטען, התובע לא הגיש אסמכתא כלשהיא לביסוס טענתו לפיה דמי האבטלה לא שולמו לו בשל אי המצאת תלושי שכר, או מסיבה אחרת כלשהיא.
...
מסכום זה יקוזז סך של 616 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת כדין על ידי התובע, ובסך הכל תשלם הנתבעת לתובע סך של 1,484 ₪.
בנסיבות העניין, נוכח התנהלות התובע בהליך ונוכח העובדה שבסופו של יום זכה בסכום קטן מאוד מתביעתו, החלטתי לחייב את התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 750 ₪, אשר יקוזזו מן הסכום האמור בסעיף 50 לעיל.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכום שנותר לתשלום בהתאם לסעיפים 50 ו- 51 לעיל, תוך 30 יום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה לתשלום שכר עבודה וגמול שעות נוספות, חלף הודעה מוקדמת, הפקדות לקרן פנסיה, פצויי פיטורין, פיצוי בגין שימוע שלא כדין, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ופצוי בשל העדר יכולת לקבל דמי אבטלה.
לראיה הציג מכתב מאת המוסד לביטוח לאומי מיום 7.9.16, לפיו תביעת התובע לדמי אבטלה אושרה, אולם אינו זכאי לתשלום דמי אבטלה בתקופה שבין 17.8.16 ועד מאחר ולא הוכיח כי פוטר.
המכתב מיום 7.9.16 אישר את התביעה לדמי אבטלה ולא דחה אותה כטענת התובע ואף לא שלל זכאות התובע לדמי אבטלה כטענת הנתבע.
המוסד לביטוח לאומי דחה את הזכאות לקבלת דמי אבטלה לתקופה של 90 ימים ראשונים שלאחר סיום יחסי העבודה עקב התפטרות מרצון.
...
[23: "הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים."] סוף דבר אשר על כן, על הנתבע לשלם לתובע כלהלן: הפרשי שכר- 5,000 ₪ (ברוטו).
אנו דוחים את רכיבי התביעה – פיצוי בגין העדר שימוע, פיצוי בגין אי קבלת דמי אבטלה, פדיון הבראה, שכר עבודה לימים 17-24/8/16 ופיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד.
אנו דוחים את טענת הקיזוז של הנתבע.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

המחלוקת מהו מועד סיום העסקת התובע? האם התובע פוטר ביום 6.11.15 כטענתו, או שהתפטר בשלהי חודש ספטמבר כפי שהודיע למנהליו ולעמיתיו לעבודה, כטענת הנתבע? האם נוכח נסיבות סיום העסקת התובע היה זכאי לעריכת שימוע ולקבלת מכתב פיטורים, והאם זכאי לפצוי בגין העידר שימוע, פיטורים שלא כדין ואי קבלת מכתב פיטורים? האם זכאי התובע לפצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת, באיזה שיעורים והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום שכר עבור חודש 10/15? ככל שכן, באיזה שיעור? האם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום הפרישי שכר עבודה? ככל שכן, באיזה שיעור? האם הובטח לתובע שכר של 32 ₪ לשעה, ושולם סך של 29 ₪ לשעה? האם התובע זכאי לקבל שכר עבודה עד למועד קבלת מכתב פיטורים? האם התובע עבד בשעות נוספות? ככל שכן, האם זכאי לתשלום בגין שעות נוספות, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום בגין דמי חגים? ככל שכן, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום בגין דמי הבראה? ככל שכן, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום בגין אי הפרשות לקרן פנסיה? ככל שכן, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם נימסר לתובע טופס הודעה לעובד על תנאי העסקתו? על מי החובה למסור טופס הודעה, האם התובע זכאי לפצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום בגין פידיון חופשה שנתית? ככל שכן, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לפצוי בגין הלנת שכר קבועה מדי חודש או שהתקיימו נסיבות המצדיקות ביטול פצויי ההלנה או הפחתתם? ככל שזכאי, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם נשללה מהתובע הזכות לישיבה במהלך העבודה? ככל שכן, האם זכאי לפצוי בגין רכיב זה? האם התובע זכאי לפצוי מכוח תיקון 24 לחוק הגנת השכר? האם התובע זכאי להחזר בגין שווי ארוחות שנוכה משכרו, אם כן, באיזה שיעור? והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם יש לחייב את הנתבע בחבות אישית כלפי התובע והאם יש מקום לבצע הרמת מסך בעיניינו? האם הנתבע הבריח נכסים, כטענת התובע? האם התובע הגיש תביעה לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי? מתי? הכרעת הדין שכר עבודה התובע טען כי לא קיבל את שכר עבודתו בגין חודש אוקטובר 2015 חרף פניותיו לחברה ולנתבע.
עוד טען הנתבע כי על מנת לקבל את ימי החג היה על התובע להוכיח שלא נעדר מהעבודה סמוך לפני יום החג ולאחריו ,הואיל והתובע לא הוכיח זאת דין תביעתו להדחות.
...
סוף דבר הנתבע ישלם לתובע את הרכיבים הבאים: הפרשי שכר בסך 6,407 ₪.
התביעות בגין הרכיבים שעות נוספות, דמי חגים, פיצוי בגין הזכות לעבוד בישיבה, הפרשי שכר, הבראה , הפרשות לפנסיה והחזר ניכוי שווי ארוחות, נדחות.
לאחר ששקלנו בכובד ראש , ואף שמצאנו שעל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים לעיל, נוכח המכלול שלפנינו, לרבות תביעה בסכומים חסרי יסוד, כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

עוד נטען כי התובע נטש את העבודה עקב מצבו הרפואי ולכן אינו זכאי לפצוי בגין פיטורים שלא כדין ושמכתב הפיטורים ניתן לו כדי שיוכל לתבוע דמי אבטלה.
דיון והכרעה תחילה נבחן אם התובע זכאי לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, לאחר מכן נבחן אם הוא זכאי לתשלום בעד עבודה בשעות נוספות ובהמשך אם הוא זכאי לפצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ובגין פגמים שנפלו בתלושי השכר.
] התשתית המשפטית הנטל להוכיח כי התובע פוטר מעבודתו ולא התפטר כפי שטענה הנתבעת מוטל על הטוען את הטענה, קרי - התובע בעצמו.
מסיבות אלה אנו שוללים מכל וכל את גרסת הנתבעת ששולם לתובע שכר מלא גם בגין חודשים שבהם יצא לחופשת מחלה.
המצב השני, כאשר ניתן לקבוע פוזיטיבית שהעובד עבד שעות נוספות, ולכן מיתקיים התנאי לחזקה, אך לא ניתן להוכיח את הקף עבודתו בהן מפאת העידר עריכת רישום בידי המעסיק כנדרש.
...
אי לכך, הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין פגמים שנפלו בתלושי השכר בסכום של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.6.2018 ועד לתשלום בפועל.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסכום של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.6.2018 ועד לתשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בשל אי תשלום השכר כדין ואי הכרה במעמדו של התובע בתקופה שמיום 9.5.17 ועד ליום 30.4.18, נשללו מהתובע זכויות לקבלת דמי מחלה בשכר לאחר שניפגע בתאונה (שאינה תאונת עבודה) וכן נשללה ממנו זכאות לקבלת דמי אבטלה.
עוד שוכנענו, כי דין התביעות לתשלום הפרישי דמי מחלה, פיצוי בגין עגמת נפש, פגיעה בשם הטוב, היתנהלות בחוסר תום לב, פיטורים שלא כדין ופיצויים בגין שלילת הזכאות לדמי אבטלה- להדחות.
מכל מקום, התובע לא סתר את הצהרת הגב' גרשון שלפיה בהתאם להסכם ההעסקה ולפי הוראות חוזרי מנכ"ל משרד הפנים, עבודתו נפסקת באופן אוטומאטי עם סיום כהונתו של מר סופר וכי הכוונה הייתה ליישם את הדברים בדרך זו. ויודגש, סעיף 3.4 לחוזר 01/2011 קובע באופן מפורש כי בחוזה האישי להעסקת עובדים במשרות אמון ובכלל זה משרת עוזר/ת אישי/ת לסגן ראש הרשות "יוסכם מראש, גם במקרים בהם העובדים זכו במיכרז על פי דין" "כהונתו של עובד במשרת אמון תיפסק על פי החלטת הממונה הנבחר. כמו כן, עם סיום כהונתו של הממונה הנבחר, בעקבות בחירות, התפטרות אישית או מכל סיבה אחרת, תיפסק מיידית העסקתם של עובדי משרות האמון על ידי הרשות. הפסקת כהונה זו דינה כדין סיום כהונה מוסכמת על פי החוזה, ועל כן אין צורך בהליך פיטורין נוסף" (ההדגשות הוספו- ר.ג.).
התביעה לתשלום פיצוי בגין שלילת הזכאות לדמי אבטלה מקובלת עלינו טענת הנתבעת שהתובע לא הוכיח כי פעל על מנת לממש את זכותו לקבלת דמי אבטלה לרבות התייצבות בשירות התעסוקה והגשת תביעה לדמי אבטלה.
...
התביעה לתשלום הפרשי דמי מחלה- נדחית.
התביעה לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש, פגיעה בשם הטוב, התנהלות בחוסר תום לב ופיטורים שלא כדין - נדחית.
התביעה לתשלום פיצוי בגין שלילת הזכות לדמי אבטלה- נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו