תביעת דמי אבטלה בעקבות התפטרות לאחר חופשת לידה

כמו כן הוגשו כמוצגים טופס התביעה לדמי לידה נ/1; טופס התביעה לדמי אבטלה נ/2; מכתב החברה לתובעת מיום 15.8.18 נ/3; הודעת התובעת לחוקר המוסד נ/4.

לעומת זאת בכתב התביעה ובתצהיר טענה כי ביום 15.10.18 לאחר תום חופשת הלידה היא קיבלה מהמעסיק הודעה כי היא מפוטרת לאור צמצומים והתייעלות.

לעומת זאת הוגש על ידי הנתבע מכתב נוסף מהמעסיק, נ/3, מיום 15.8.18 לפיו: "בהמשך לשיחתנו הטלפונית ב- 15.8.18 הוחלט על צמצומים בחברה לא להביא לך מחליפה לתפקיד ולחכות עד לחזרתך מחופשת לידה.

לעומת זאת עיון בתלושי השכר מעלה כי לא הופרשו תשלומים לפנסיה, כמו כן התובעת לא קיבלה פצויי פיטורים למרות שפוטרה (או התפטרה לצורך טפול בתינוק) וכאשר נישאלה האם קיבלה דמי הבראה השיבה: "ש. באיזה חודש קיבלת דמי הבראה?

...

מהראיות עולה כי בתקופה מושא תביעה זו לא התקיימו יחסי עובד מעסיק ודין התביעה להידחות.

כאמור לעיל, בעדותו של מר סברו לא היה כדי לסייע משמסקנתנו הינה כי גם אם התובעת ביצעה עבודה כלשהי עבור החברה, לא הוכחה מערכת יחסים הדדית של חובות וזכויות של עובד ומעסיק, וכן לא הוכחה תמורה כספית, קל וחומר שלא בגין העבודה.

המסקנה אפוא, כי התביעה נדחית.

הכרעה לאחר שעמדתי על טיעוני הצדדים באתי להלן קביעותי: סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי נוסח משולב התנ"ה -1995 (להלן:ס' 6ב, החוק) קובע:"הוראות פרקים ז' וח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים.". פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי הוא הפרק העוסק בביטוח אבטלה.

) וב"כ בסכומי התשובה (עמ'9) מבהירה כי מועדי ההתפטרות/ העברת המניות בחברה הם תוצאת יציאת התובעת לחל"ד והמתחייב מכך.

סוף דבר, משהתובעת נכנסת בהגדרת "בעל שליטה בחברת מעטים" כקבוע בס' 32 וזה היה מצבה עובר להגשת התביעה לדמי אבטלה עובר להתפטרותה, הרי שאין צורך לבחון קיומם האוטנטי של יחסי עו"מ, כמו גם אין צורך להידרש לשאלה האם מבחינה מהותית היא "ניהלה" את החברה אם לאו.

...

כפי שהסביר בית הדין שם , שלב ראשון בבירור הסוגיה שלפנינו ושהיתה מונחת שם לפתחו, הוא הבחינה האם עסקינן בבעל שליטה (ישירה או עקיפה- בהתאם לחלופות הקבועות בסעיף 32 , בציינו (ס' 10 לפסה"ד): "ככל שהתשובה לאחת מן השאלות לעיל היא חיובית ולתובע יש שליטה בחברה, בין אם במישרין ובן אם בעקיפין, כי אז יש לדחות את תביעתו לדמי אבטלה. עם זאת אם ייקבע שלתובע אין שליטה בחברה, עדין צריך יהיה לבדוק האם מתקיימים יחסי עובד מעביד בינו לבין החברה, על מנת שיהא זכאי לתשלום דמי אבטלה, כאמור בסעיף 1 לחוק." (ההדגשה אינה במקור).

סוף דבר, משהתובעת נכנסת בהגדרת "בעל שליטה בחברת מעטים" כקבוע בס' 32 וזה היה מצבה עובר להגשת התביעה לדמי אבטלה עובר להתפטרותה, הרי שאין צורך לבחון קיומם האוטנטי של יחסי עו"מ, כמו גם אין צורך להדרש לשאלה האם מבחינה מהותית היא "ניהלה" את החברה אם לאו.

התביעה נדחית.

כמו כן, עבדיאן הגישה תביעה לתשלום דמי אבטלה, שצוין בה כי התובעת סיימה את העסקתה לאחר חופשת לידה.

ביחס לדרישה לתשלום הודעה מוקדמת ופיצויי על פי חוק עבודת נשים, השיבה שלג לבן כי עבדיאן היא זו שהתפטרה ולא ניסתה להגיע לפיתרון עם המעסיק בדבר תנאי עבודתה לאחר חזרתה מחופשת לידה.

כמו כן, איננו מוצאים מקום לחייב את העובדת במתן הודעה מוקדמת למעסיק, מקום בו היא מתפטרת על רקע רצון לטפל בביתה שכן תנאי העבודה ובכלל זה מערך ההסעות של המעסיק אינו מתחשב בכך.

...

ביום 7.7.2015 נעתר בית הדין לבקשת המדינה למחוק את התביעה שהוגשה נגדה בשל היעדר עילה, כך שההליכים נוהלו נגד שלג לבן בלבד.

על כן, גם דין טענת הקיזוז להידחות.

על כן, התביעה לתשלום חלף הודעה מוקדמת, נדחית הן במסגרת התביעה של עבדיאן והן כטענת הקיזוז של שלג לבן.

סוף דבר שלג לבן תשלם לעבדיאן את הסכומים הבאים: 672 ש"ח בגין פיצויי פיטורים, 876.5 ש"ח בגין דמי הבראה, 2,704 ש"ח בגין דמי חגים.

ביום 07.01.21, הגישה התובעת תביעה לדמי אבטלה בו ציינה כי מקום עבודתה האחרון הנו בעריית רחובות, שם עבדה החל מיום 01.12.12 ועד ליום 12.05.20 וכי סיבת הפסקת העבודה היא "התפטרות לאחר חופשת לידה מצורף אישור" - התאריך הקובע הוא 01.01.21.

בהתאם למכתב "פצויי פיטורין – התפטרות עקב לידה" אשר חתום ע"י סמנכ"ל משאבי אנוש של עריית רחובות (נספח ב' לכתב התביעה), תאריך סיום עבודתה של התובעת הוא 12.8.2020, היינו תאריך סיום עבודתה של התובעת חל בתוך מסגרת תחולת התקנות שהוא בין 1.3.2020 ל- 31.10.2020.

...

מצאנו מקום לציין, בנימה אישית, כי קיימים טעמים מיוחדים בענייננו, הקשורים גם בהתרשמותנו מחריצותה ומסירותה של התובעת לעבודתה המבורכת, משך שנים ארוכות, וההתרשמות הבלתי נמנעת כי לא ביקשה באותה העת, כאמור, לחמוק מלשוב ולעסוק בעיסוקה, אלא נאלצה לסיים העסקתה בלית ברירה.

נוכח כל האמור לעיל, ומאחר שתכלית חוק הביטוח הלאומי לעניין תשלום דמי אבטלה היא להגן מפני מצבים במסגרתם נכפה על העובד תקופת אבטלה שלא מרצון – ובמקרה דנן אנו סבורים שזוהי בידיוק הסיטואציה בה נכפתה על התובעת להיות מובטלת בעל כורחה - מצאנו כי התובעת זכאית לתשלום דמי אבטלה בתקופה הנתבעת.

סוף דבר: התביעה מתקבלת והתובעת זכאית לדמי אבטלה מכח תקנות הקורונה אשר קיצרה את משך תקופת האכשרה ל- 6 חודשים.

בחודש יוני 2020 התפטרה המערערת מעבודתה בגן הילדים, כך שלמעשה עבדה בגן בפועל כחצי שנה.

תביעתה לדמי לידה ביחס להעסקתה במשרד נדחתה, וסמוך לאחר מכן נשללה רטרואקטיבית גם זכאותה לדמי אבטלה בגין העסקתה במשרד ונוצר לה בגין כך חוב בסך של 52,584 ₪.

בית הדין קבע כי "אין ספק כי התובעת סייעה לבן זוגה בעיסקו ועשתה עבודות משרדיות, עבודות שיווק, ואספה את החומר להנהלת החשבונות... אולם מדובר לא בעבודה שכירה אלא בסיוע לעסק המשפחה לא באופן יומיומי אלא באופן ספורדי ועת נזקק בן זוגה לעזרה. המסמכים שצרפה אינם מוכיחים אחרת". בית הדין סמך את קביעתו על הממצאים הבאים: העדים העידו כי המערערת הייתה אתם בקשר עד יציאתה לחופשת לידה בעוד שלטענתה הפסיקה לעבוד עם יציאתה לחל"ת מספר חודשים טרם לכן, כך שהקשר נמשך כביכול גם בזמן החל"ת הנטען; מר גרשנוביץ העריך כי החל לעבוד עם המערערת כשלוש-ארבע שנים טרם עדותו, בעוד שלדבריה החלה לעבוד רק בחודש ספטמבר 2018; המערערת עסקה בפירסום המשרד עוד לפני תחילת עבודתה (תוך הפניה לעדות בן הזוג שציין כי פתחה עבורו את חשבון הפייסבוק העיסקי עם פתיחת המשרד), מבלי שהוצגה ראיה אובייקטיבית לשוני מהותי בסוג הפעולות שבוצעו על ידה לפני תחילת עבודתה ואחריה; לא הוצגה ראיה אובייקטיבית לכך שהמשרד הפסיק לתפעל את הפרסומות בGoogle AdWords לאחר שהמערערת יצאה לחל"ת ולכאורה המשיכה לעסוק בכך גם בתקופה זו; לא היה עובד אחר שביצע את התפקיד לפני תחילת עבודתה של המערערת במשרד, וגם לא לאחר שיצאה לחופשת לידה (אם כי המערערת, להבדיל מבן הזוג, ציינה שם של אדם נוסף שהיה אחראי לבצוע שליחויות בהעדרה).

...

בנסיבות העניין אף לא מצאנו כי יש ליתן משקל משמעותי לכך שלא נשכר עובד חלופי לתקופת חופשת הלידה לצורך מילוי מטלותיה של המערערת, וסביר היה בנסיבות העניין - כאשר דובר בחופשת לידה בת כחצי שנה ובעסק משפחתי בתחילת דרכו הפועל מבית הוריה של המערערת - כי בן הזוג ייקח על עצמו (כפי שהעיד כי עשה) לבצע את מטלותיה של המערערת בתקופת חופשת הלידה.

סיכום לנוכח כל האמור לעיל, שוכנענו כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין המערערת לבין בן הזוג במקום העבודה "דוד לומברוזו - שמאות רכב וסקרים" בחודשים שבמחלוקת.

סוף דבר - הערעור מתקבל כמפורט לעיל.