לפניי תביעת דיירי בית משותף כנגד קבלן לפיצויים בגין ליקויי בניה והפרת חוזה, שהועמדה לצורכי אגרה ע"ס 2.3 מיליון ₪.
באשר לליקוי האבן האפורה כעולה מהראיות, הנתבעת פעלה לתיקון הליקוי בחיפוי האבן, והייתה מוכנה להחליף את כל הקיר החצוני, כפי שאף עולה מחלופת המכתבים בין הצדדים בנוגע לכך ואולם בסופו של יום, יועץ האבן מטעמה, מר וישינגרד, אמר להם לא לעשות זאת, כך שלא ניתן לקבוע כי הנתבעת לא הייתה מוכנה לתקן, למעלה מכך, היה לה הרצון להחליף את האבן כולה כשהעיד מנהל העבודה מטעמה מר אסף דוינו:
"אנו לא מומחי אבן. ראינו שיש את הבעיה וחשבנו שאם נחליף את האבן זה יהיה פיתרון טוב. אחרי שבא המומחה וראה את הבעיה אמר שלא כדאי להחליף את האבן כי זה עלול לגרום לזעזוע של הבניין" (שו' 28-29, עמ' 26).
בנסיבות המקרה דנן בו לא נימסרה לנתבעת חוות הדעת מטעם התובעים אלא עובר להגשת התביעה בחלוף שנים ממועד המסירה ובהיתחשב בכך שבמהלך השנים פעלה הנתבעת לתיקון הליקויים שנדרשו ממנה בפורטוקול המסירה ובתכתובות בין הצדדים וכן בהיתחשב בכך שכאשר התגלה הליקוי המשמעותי ביותר- באבן האפורה פעלה הנתבעת ברצינות הנדרשת מקבלן וביתעה התיקון בלווי חוות דעת של מומחה חצוני המיתמחה בחיפוי אבן הרי שבנסיבות האלה המסקנה המתבקשת היא כי יש לאפשר לנתבעת לבצע את תיקון הליקויים בהתאם להוראות חוק המכר דירות.
...
אני סבורה כי על אף שהסכום שנקבע בסופו של דבר נמוך משמעותית מהסכום שנקבע בחות דעת המומחה, המדובר בהוצאה סבירה, לצורך ניהול המשפט ועל כן מורה על קבלתה (ראו ע"א 293/88 נימן השכרה בע"מ נ מונטי רבי ו-ת"א 26383-04-11 בסאלי נ' פרף בוני הנגב (1993) בע"מ).
מאחר שמדובר בבדיקות עליהן התבסס מומחה בית המשפט מצאתי כי יש לקבל רכיב הוצאות זה.
בסיכומים יש התייחסות להוצאות מומחה בית המשפט והעלויות ששולמו למומחה מטעם התובעים לצורך ליווי מומחה המשפט ולשאלה זו אדרש במסגרת ההוצאות, שכן לא מדובר ברכיבי התביעה מלכתחילה.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעים סך של 639,150 ₪ כדלקמן:
פיצוי בגין השליכט הצבעוני- 42,500 ₪.
