בכתב תביעתו טען בכלליות ובאופן ממצה של כל כתב התביעה "אני תובע את הנתבע עבור גניבה של חרמש גיזום+מכשיר גיזום+כבל כ 50 מטר חשמל+כבל כ 50 מטר 3 פזות" וללא פירוט עלויות למעט עתירה לחיוב הנתבע בסך של 15,000 ש"ח. בנגוד לטענת הנתבע, התובע כן פנה למישטרה והגיש תלונה אולם זו ניסגרה מחוסר ראיות עת החוקר הטיח בתובע מדוע נזכר להגיע לאחר 3 שנים כשהוא גם לא ראה אותו לוקח את הכלים אלא הסיק לפניי כי מדובר בכלים שלו שראה אצל הנתבע מבלי להציג אף סימני זהוי ייחודיים אלא רק משיב לחוקר המישטרה כי יודע שהכלים הם שלו כי הוא מכיר אותם.
לכך טען כי יש לו הוכחות דרך ההתכתבויות והשמיע הקלטה בו הבת מודעת למעשי אביה אולם בית המשפט לא יכול היה לשמוע את כל השיחה המוקלטת והיה מקום כי את הראיות יציג מראש – גם לצד שכנגד שיכול להיתגונן כדבעי – ולכן לא ניתן לדעת באילו מעשים היא מודה (עת התובע מכחיש כי העץ נפל בשטח הנתבע) והאם ראתה במו עיניה או שמעה בחושיה את אביה אומר זאת.
נפסק, כי הגם שבית המשפט לתביעות קטנות נועד לפתוח את שערי ביהמ"ש בפני "האזרח הקטן" בדרך של פישוט סדרי הדין והראיות, אין בכך כדי לחדור לתחומי הדין המהותי, ואין בכך כדי לאפשר לקבל תביעה של תובע שלא השכיל להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו, גם בנוגע לגובה הנזק (רע"א 10124/17 אשקר נ. סלימאן (30.1.2018)).
...
מכל מקום, ככל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה ועל כן, משנטל ההוכחה הוא על התובע, כי אז אין מנוס אלא לדחות את תביעתו, בהינתן שבית המשפט גם אינו פוסק על סמך אינטואיציות אלא על סמך ראיות המנוחות לפניו, וגם מקום בו כפות המאזניים מעויינות (50%-50%) כי אז עת הנטל הוא על התובע להוכיח מעבר למאזן ההסתברויות (51%), הרי שהתביעה נדחית.
נוכח זאת, אני מורה על מחיקת התביעה על מנת לאפשר לתובע להגישה מחדש לאחר שישכיל לבסס את התשתית הראייתית בנוגע לגורם הנזק ולשיעור הנזק ולא לדחותה, וזאת בשים לב להגמשת סדרי הדין כאמור בתביעות קטנות שיאפשרו לו לרכז את ראיותיו כדבעי.
בכל הנוגע לנזקים האחרים שנטענו (עת בדיון העלה הנתבע, התובע שכנגד נזקים נוספים שלא הוכללו בכתב התביעה) הרי שפתוחה לו הדרך להוכיח כדבעי גם בנוגע לגורם הנזק ולצרף את כלל הנזקים אם כי הנתבע הודה בהגינותו כי לו התובע לא היה מגיש תביעה, הוא היה מוותר על תביעתו אולם מקום בו הוא נתבע, כי אז הוא מבקש הכרה בנזקים שנגרמו לו ולכן חלף הגשת תביעה נוספת על סכום גבוה יותר מהודקת בראיות – מוטב כי בני משפחתו של התובע ישלמו לנתבע ולו עבור נזקי העץ ויניחו את הסיפור מאחוריהם כי על פניו יש לחוב את התובע מבחינת האחריות לנזק, לפחות בעניין זה. היה ויגיעו להסדר, חרף סגירת התיק יוכלו להגיש לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין או כי הנתבע יצהיר כי שולם לו וכי מתחייב שלא לתבוע בגין הנזקים הנטענים מושא תובענה זו.
בשים לב לכך שתביעתו של התובע נדחית לגופה אולם תביעתו של הנתבע כן יש בה ממש אולם עליו להדקה ולהגישה מחדש עת התובע לא נדרש היה להכין כתב הגנה משפטר עצמו בהכחשה סתמית כוללת כי מדובר בשקר וכזב לא התמודד עם הטענות - התובע ישלם לנתבע סך של 550 ₪ הוצאות משפט.
