עסקינן, כאמור, בתביעה לתשלום קצבת תלויים, כשבבסיס הטיעון עומדת שאלת הקשר הסיבתי בין פטירת המנוח לבין תנאי עבודתו ככבאי במקצועו.
במסגרת זו היטיב המומחה להפנות לספרות הרפואית המקצועית אשר לדעתו "חוקרת כבר הרבה זמן את ההשפעה של החומרים על בריאות הכבאים ויש מחקרים אשר עקבו על תחלואת הכבאים במשך עשרות שנים". בהתאם לאותה ספרות מקצועית, נמצא כי אין שינוי בתחלואה מסרטן ריאות אצל כבאים, פרט לסוגי סרטן אחרים: "סרטן מסוג, כליות, שלפוחית שתן, לוקמיה, למפומה, סרטן מיח עצם, סרטן האשכים", ובתת קבוצה של כבאים שחלו בסרטן הריאות שלא היו מעשנים (המנוח היה כאמור "מעשן כבד").
...
כך גם לא שוכנענו כי יש מקום לבסס על עדותו של מר שלו, עליה התובעת משליכה את יהבה, ממצאים או נתונים כלשהם ביחס להיחשפות המנוח לאסבסט באופן שהוצג על ידו.
הא הדין גם ביחס לטענה, ולפיה "ככבאי המנוח השתתף בממוצע בכ – 3-5 אירועים שריפות מידי יום", הואיל ולא שוכנענו כי יש בהפניות התובעת במסגרת סיכומיה כדי לבסס טענה זו (סעיף 19 לסיכומי התובעת).
משכך, ותוך שאנו מאמצים את חוות דעתו של המומחה והשלמתה, אנו דוחים את התביעה בהליך זה.
בהתחשב בעובדה שמדובר בתובענה למימוש זכויות מתחום הביטחון הסוציאלי לא יינתן צו להוצאות.
