עקרי העובדות וההליך המשפטי
התובעת ילידת 1988, עבדה בזמנים הרלוואנטיים לתביעה כמנהלת חשבונות, הגישה ביום 22.3.20 למוסד תביעה לגימלת שמירת היריון.
לאור האמור, האם הנך משנה את האמור בסיפא לחוות דעתך כי "...לאור הכאבים וההגבלה בתנועות שגרמו לקושי להתנייד ובהסתמך על אבחנת האורתופד, אני ממליץ לאישור בדיעבד שמירת הריון.."?
המומחה השיב:
"אכן, סימפיזיוליזיס וכאבי גב ואגן לכשעצמם לא מסכנים היולדת או את עוברה, בהריון רגיל. מאידך, השמנה ניכרת (BMI 35) יחד עם חוסר יציבות בשל סימפיזיוליזיס, "פיסוק מוגבל", "הליכה אנטלגית, תנועה מוגבלת..." מעלים הסיכון לנפילה, חבלה והפרדות שליה.
...
טענות הצדדים
לטענת התובעת, יש לקבל את התביעה ולהורות לנתבע לשלם גמלת שמירת הריון.
לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה.
מן הכלל אל הפרט
נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לאחר שבחנו את מכלול הטענות שבפנינו, חוות דעת המומחה והמענה לשאלת ההבהרה, הגענו לכלל מסקנה כי דינה של התביעה להתקבל.
קביעותיו של המומחה ברורות, ולנוכח מעמדו של המומחה, כמומחה מטעם בית הדין, התומכות באישורים הרפואיים אותם קיבלה התובעת, מצאנו כי יש לקבל את התביעה.
סיכומו של דבר
התביעה מתקבלת בהתאם לחוות דעתו של המומחה, כך שמוכרת זכאות התובעת לגמלת שמירת היריון מיום 15.3.20 ועד ליום הלידה 16.4.20.