כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת גמלת שמירת הריון עקב סימפיזיוליזיס

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף הפניתה התובעת לתיק ב"ל (נצרת) 32717-05-14 פרינס נ' המוסד לביטול לאומי (26.7.15), בו התקבלה תביעה דומה בה הייתה התובעת בהריון ואושרה לה הגימלה לנוכח סימפיזיוליזיס ובשים לב לכך שעיקר עבודתה בעמידה ו/או הליכה.
נפסק עוד, כי האישור הרפואי שניתן על ידי הרופא המטפל במבוטחת בתביעה לתשלום גמלה לשמירת היריון, יוצר חזקה הנתנת לסתירה לפיה אכן מתקיימים התנאים המצדיקים שמירת היריון (עב"ל 1087/04 המוסד לביטוח לאומי – יוקר, מיום 2.3.05).
...
טענות הצדדים לטענת התובעת, יש לקבל את התביעה על יסוד חוות הדעת.
לטעמנו, די בכך שהמומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין, קבע כי התובעת נחשפה לסכנת נפילה מוגברת לנוכח השילוב בין התופעה הנדונה לבין תנאי עבודתה אשר חייבו הליכה ממושכת, בכדי לקבוע כי התובעת הוכיחה את קיומו של התנאי האמור.
קביעתו של המומחה כי נסיבות אלו חשפו את התובעת לסיכון מוגבר הינה אפוא סבירה והגיונית בנסיבות העניין ולא מצאנו יסוד לטענות הנתבע כנגדה.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל אנו מחליטים לקבל את התביעה וקובעים כי התובעת זכאית לגמלת שמירת הריון החל מיום 1.5.18 ועד הלידה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובעת לגימלת שמירת הריון לתקופה בין התאריכים 11.1.17 עד 2.4.17 לאור המלצת רופא אורתופד וגניקולוג, עקב כאב שמקורו במחלת סימפיזיוליזיס.
בהריונות השלישי והרביעי קיבלה התובעת גמלה לשמירת הריון בגין סימפיזיוליזיס.
...
לטענת הנתבע שתי חוות הדעת באותו מעמד ועם אותה מסקנה ולכן אין להעדיף את חוות דעתו של פרו' בייט על פני חוות הדעת של פרופסור גולדשטיין.
בנסיבות אלה, הגבוליות מאוד לטעמנו בחוו"ד של פרופסור בייט, הספק והעמימות והם בלבד יפעלו לטובת התובעת.
סוף דבר מצאנו גם בראיה לאחור וחרף העובדה שההליך הוחזר בפסק דינו של בית הדין הארצי, נוכח הסכמת הצדדים שם, כי חוות דעתו של פרו' גולדשטיין הייתה מפורטת, מנומקת והסתמכה על כלל האסמכתאות שבפניו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עקרי העובדות וההליך המשפטי התובעת ילידת 1988, עבדה בזמנים הרלוואנטיים לתביעה כמנהלת חשבונות, הגישה ביום 22.3.20 למוסד תביעה לגימלת שמירת היריון.
לאור האמור, האם הנך משנה את האמור בסיפא לחוות דעתך כי "...לאור הכאבים וההגבלה בתנועות שגרמו לקושי להתנייד ובהסתמך על אבחנת האורתופד, אני ממליץ לאישור בדיעבד שמירת הריון.."? המומחה השיב: "אכן, סימפיזיוליזיס וכאבי גב ואגן לכשעצמם לא מסכנים היולדת או את עוברה, בהריון רגיל. מאידך, השמנה ניכרת (BMI 35) יחד עם חוסר יציבות בשל סימפיזיוליזיס, "פיסוק מוגבל", "הליכה אנטלגית, תנועה מוגבלת..." מעלים הסיכון לנפילה, חבלה והפרדות שליה.
...
טענות הצדדים לטענת התובעת, יש לקבל את התביעה ולהורות לנתבע לשלם גמלת שמירת הריון.
לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה.
מן הכלל אל הפרט נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לאחר שבחנו את מכלול הטענות שבפנינו, חוות דעת המומחה והמענה לשאלת ההבהרה, הגענו לכלל מסקנה כי דינה של התביעה להתקבל.
קביעותיו של המומחה ברורות, ולנוכח מעמדו של המומחה, כמומחה מטעם בית הדין, התומכות באישורים הרפואיים אותם קיבלה התובעת, מצאנו כי יש לקבל את התביעה.
סיכומו של דבר התביעה מתקבלת בהתאם לחוות דעתו של המומחה, כך שמוכרת זכאות התובעת לגמלת שמירת היריון מיום 15.3.20 ועד ליום הלידה 16.4.20.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

לתביעה צורף טופס בל 331 (אישור רפואי לעניין גמלה לשמירת היריון) שעל גבו אישור של רופאת נשים, ד"ר טלי מישאל, לפיו התובעת אובחנה עם סימפיזיוליזיס עם קיצור צואר ל-25 מ"מ – PMC עם הגבלה ניכרת בתנועה, וכי המצב הרפואי נובע מן ההיריון ומסכן את התובעת ו/או את עוברה, ובשל כך עליה להפסיק את עבודתה ולהיות בשמירת היריון מיום 6.5.16 עד הלידה.
מרישום רפואי מיום 19.7.16, עולה כי בשבוע 38 להיריון של התובעת, הוחלט על זרוז לידה, בין היתר על רק "סבל אמהי". במסמך של ד"ר אמנון ננקטה עמדה שלפיה "במצבי קיצון" תאושר גמלת שמירת היריון בשל סימפיזיוליזיס.
...
מסקנה זו נתמכת בהמלצת ד"ר לביה על מנוחה עד הלידה.
אין בעדותו כדי לבסס מסקנה, לפיה מצב זה העמיד את התובעת, בכל שלב שהוא, בסיכון תחלואתי שאינו חולף זמן סביר לאחר הלידה.
התוצאה התביעה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בשלהי חודש ספטמבר 2018, הגישה התובעת למוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) תביעה לגימלת שמירת הריון בעקבות המלצת הרופאה המטפלת, ד"ר נילי איסרליס, על שמירת הריון לתקופה שמיום 6.8.2018, השבוע ה – 30 להריון, ועד למועד הלידה (התובעת ילדה במזל טוב ביום 29.10.2018).
שאלה [א]: האם נכון לומר שמאז הביקור ביום 16.8.2018 בו קבע הרופא כי הכאב ממקום שרירי, בכל יתר האישורים נרשם כי התובעת סובלת מסימפיזיוליזיס? ראה לעניין זה אישורים מן הימים 26.8.2018, 27.8.2018, 15.10.2018, 14.1.2019 וכן אישור רופא מיום 26.8.2018 בטופס התביעה לשמירת הריון.
...
המוסד ביקש שהות לבחון את עמדתו ובסופה הודיע כי לדידו דין התביעה דחיה בהינתן שגם אם תתקבל עמדת המומחה השני הרי שמדובר בתקופה בת 15 ימים בלבד.
פניה חוזרת אל המומחה השני לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ולאחר עיון חוזר בכל החומר שבתיק בית הדין ושקילת מכלול טענות הצדדים, סברתי כי בטרם הכרעה אין מנוס מפניה חוזרת למומחה השני, פרופסור גרשון וולפין, על-מנת שיבהיר שני עניינים שלטעמי, לא לובנו כל צרכם.
סוף דבר - על יסוד כל האמור התביעה מתקבלת והריני קובעת כי ההמלצה שנתנה לתובעת על שמירת הריון מיום 6.8.2018 ועד למועד הלידה ביום 29.10.2018 הייתה מוצדקת.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו