עד למועד פרישתו של העובד מהשרות המשכורת הקובעת כאמור בס"ק א(1) תתעדכן על פי אחת החלופות הבאות:
על פי חוק הגימלאות;
או על פי דרגת השיא בתקן של חשב בכיר או בתפקידו של העובד כפי שיהיה ערב פרישתו מהשרות;
או לפי דרגת פרישה או תוספת שהייה, אם העובד יהיה זכאי להן במועד פרישתו על פי הנוהלים שיהיו באותה עת;
לפי החלופה הגבוהה יותר, אולם, ממועד הפרישה ואילך, תעודכן המשכורת הקובעת על פי חוק הגימלאות בלבד.
בעיניין אבילאה נקבע כי נוכח העובדה שדרגת פרישה ניתנת, לכל המאוחר, בראשון לחודש שקודם לחודש הפרישה, וזה הוא מועד הווצרות העילה, היתיישנה תביעתם של הגמלאים, שהוגשה למעלה משבע שנים לאחר מועד זה.
יודגש, כי יתכנו מקרים שבהם תביעתו של הגימלאי היא מעורבת, עת חלקה סב על החלטת הממונה על גמלאות שניתנה במסגרת סמכותו על פי חוק הגימלאות וחלקה סב על היתנהלות המדינה כמעסיקה.
לאור האמור, הודיעה המדינה כי היא מסכימה "שטענותיו של המערער הנוגעות לדרגת הפרישה יתבררו לגופן בבית הדין האיזורי, וזאת מבלי לוותר על טענת ההתיישנות שיכול שתיטען על ידי המדינה ככל שיימצא בתיקו של המערער תעוד המלמד על כך שעילת התביעה נוצרה למעלה משבע שנים לפני המועד שבו הוגשה תביעתו של המערער. ככל שייקבע בפסק דין סופי וחלוט כי המערער היה זכאי לדרגת פרישה ביום פרישתו, מעבר לדרגה שניתנה לו, יבחן הממונה על תשלום הגימלאות את השלכות פסק הדין כראייה חדשה על חישוב הקצבה בהתאם לקבוע בסעיף 12(א)(2)(ג) לחוזה הבכירים".
לטענת המערער, וכך כתב גם במכתב ששלח למר אהרונוב נושא תאריך 8.1.2013, רק בחודש ינואר 2013 קיבל ממינהל הגימלאות תלוש ראשון המפרט את סכום הגימלה החודשית, ולבקשתו הועבר אליו אישור נש"מ; נציבות שירות המדינה ולא הממונה על הגימלאות ביצעה את חישוב המשכורת הקובעת בפועל, לרבות דרך חישוב הנוסחה, והורתה לממונה על הגימלאות מה הגימלה שיש לשלם למערער; כאשר המערער פנה למינהל הגימלאות בטענה על דרך חישוב הגימלה, הממונה על הגימלאות הפניתה את המערער לנציבות שירות המדינה, והבהירה כי אינה יכולה לסטות מההנחיות שניתנו לה באישור נש"מ, וכי תפעל בהתאם להנחיות הנציבות; הנציבות היא שענתה למערער בעיניין טענותיו בנוגע לחישוב הגימלה, וקיימה איתו דיונים בנושא, שבהם לא נכח כלל נציג של מינהל הגימלאות, והובהר כי שינוי חישוב הגימלה הוא בסמכות נציבות שירות המדינה; בשום שלב לא נאמר למערער שעליו להגיש ערעור בהתאם לחוק הגימלאות ובמסגרת המועדים שנקבעו בחוק הגימלאות, אלא נאמר לו במפורש שעליו למצות את ההליכים מול נציבות שירות המדינה, מאחר שהיא הגורם המוסמך לקבוע את שיעור המשכורת הקובעת; כעולה מאישור נש"מ אין מדובר בהמלצה או באישור לחישוב שביצע מינהל הגימלאות, אלא בהנחיה של נציבות שירות המדינה כיצד יש לחשב את גימלתו של המערער.
...
לאור האמור, אנו קובעים כי לא היה מקום לסלק על הסף את תביעתו של המערער בעניין נוסחת חישוב המשכורת הקובעת, ויש להחזיר גם עניין זה (ולא רק את עניין דרגת הפרישה) לבירור בבית הדין האזורי.
במכלול נסיבות המקרה, ונוכח העובדה שהטענות בבקשה להארכת מועד חופפות בעיקרן את טענות המערער האחרות, אנו סבורים כי יש מקום לאפשר למערער להעלות גם טענה זו.
כללו של דבר: אין מקום לסילוק על הסף של תביעותיו של המערער בעניין נוסחת חישוב המשכורת הקובעת ודרגת פרישה, ובית הדין האזורי ידון בהן לגופן, כמפורט בסעיפים 44 ו- 45 לעיל, וככל שיקבע כי מדובר בערעור על החלטת גמלאות, ידון בבקשתו של המערער להארכת מועד להארכת מועד להגשת ערעור גמלאות.
סוף דבר
הערעור מתקבל חלקית, ומבוטלת קביעתו של בית הדין האזורי בעניין סילוק על הסף של תביעת המערער בעניין נוסחת חישוב המשכורת הקובעת ודרגת פרישה, ושל תביעת המערער לפיצוי כספי בגין אופן הטיפול בפניותיו, ובית הדין האזורי ידון בהן כמפורט לעיל.
